ניתן ביום 17 דצמבר 2019
1. בלוק עיראקי בע"מ 2. פואד עיראקי 3. חסן עיראקי | המערערים בע"ע 51595-04-19 המשיבים בע"ע 25138-05-19 |
- |
Merih Gebresei | המשיב בע"ע 51595-04-19 המערער בע"ע 25138-05-19 |
לפני: הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון, נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי כהן ב''כ בלוק עירקי בע''מ ואח' עו''ד מאזן דעאס ב''כ העובד עו''ד ליאב עמר |
פסק דין |
- לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגנית הנשיאה כתוארה אז הדס יהלום ונציגי הציבור הגב' שושנה שורק ומר איתן קירשנר; סע"ש 27575-03-16) אשר קיבל את תביעת העובד, מר Merih Gebresei (להלן – העובד), וקבע כי על המעסיק, חברת בלוק עיראקי בע"מ, (להלן – המעסיק) לשלם לעובד סכום כולל של 101,307 ש"ח בגין פיצויי פיטורים; גמול שעות נוספות וימי מנוחה; חלף הפקדות לפנסיה; פדיון חופשה שנתית; דמי הבראה; דמי חגים; ופיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר. כמו כן, פסק בית הדין כי המעסיק יישא בהוצאות ושכר טרחת העובד בסך 6,000 ש"ח.
- לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בכלל החומר שהונח לפנינו אנו סבורים כי דין הערעורים להידחות וראוי לאשר את פסק הדין מטעמיו של בית הדין האזורי וזאת לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי מעוגנות היטב בחומר הראיות. בית הדין האזורי ניתח נכונה את הסוגיות המשפטיות בהתאם לראיות שעמדו לפניו. מסקנתו המשפטית של בית הדין האזורי מבוססת על הדין ועל ההלכה הפסוקה ומעוגנת בחומר הראיות. עם זאת בחרנו להתייחס בקצרה לכמה סוגיות שהעלו הצדדים.
- בהתייחס לערעור המעסיק (ע"ע 51595-04-19) ייאמר כי מדובר בערעור שכל כולו נוגע לקביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא. כידוע אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות שכאלה, אלא במקרים חריגים. המקרה שלפנינו איננו מקרה שכזה ועל כן, לא מצאנו מקום לשנות מקביעות בית הדין קמא.
- באשר לערעור העובד (ע"ע 25138-05-19) בו נטען כי יש להשלים תוספת גמול בעבור שעות עבודה במנוחה השבועית כך שהפיצוי יעמוד על 100% תוספת מעבר לשכר הרגיל, ייאמר כי לאחר שעיינו בסיכומי העובד בבית הדין האזורי, מצאנו כי אין להתערב בקביעות בית הדין האזורי. בסיכומיו בפני בית הדין האזורי לא העלה העובד טענה זו – לפיה, מדובר בשעות נוספות ברמה השבועית אשר יש לחשבן כשעות נוספות המבוצעות ביום המנוחה השבועית – ומשכך, לא מצאנו פגם בכך שבית הדין האזורי לא התייחס לעניין זה ולא פסק גמול נוסף בגין כך.
כמו כן, בהתחשב בכך שפסק הדין האזורי הושתת רובו ככולו על נטלי הוכחה אשר במקרה הזה פעלו לרעת המעסיק בשל אי עמידתו בחובות הרישומיות, אנו סבורים כי אין הצדקה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ולפסוק פיצוי מעבר לזה שנפסק בעבור הפגמים בתלושי השכר.
- נוכח האמור, הערעורים נדחים. כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן היום, י"ט כסלו תש"פ (17 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם בנוכחות הצדדים.
| | | | |
ורדה וירט-ליבנה, נשיאה, אב"ד | | סיגל דוידוב-מוטולה, שופטת | | חני אופק גנדלר, שופטת |
| גברת יעל רון, נציגת ציבור (עובדים) |
| | | מר מרדכי כהן, נציג ציבור (מעסיקים) |
|