ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' סתיו), שבו דחה בית המשפט בעיקרה תביעה שהגישו המערערים לתגמולי ביטוח בגין נזקי הצפה, לאחר שקבע כי אין לחייב את המשיבה בתשלום עבור איטום בית המערערים, מאחר שלא הוכח כי אירוע ההצפה גרם לנזק באיטום קירות המרתף.

תמצית פסק הדין של בית משפט קמא

1. המערער ורעייתו גרים בבית פרטי בבעלותם ברחוב הגננת הראשונה 2 בראשון לציון (להלן: "הבית"). המשיבה, חברה לביטוח, ביטחה את הבית בביטוח מבנה ותכולה. על פי הרשימה הנספחת לפוליסה שהוציאה המשיבה הביטוח "מורחב – כולל נזקי מים" ו"כיסוי נזקי צנרת ואיטום ע"י כתב השירות ש.כ.ל מקבוצת שגריר" (להלן: "הפוליסה").
2. בבית אירעה נזילת מים בחצר, וביום 6.3.14 הגיע שרברב של ש.כ.ל והחליף חלק מהצנרת. ביום 27.3.14 אירע פיצוץ בצנרת שבחצר, בנקודה שונה ממקום הנזילה הקודמת, וגם אז הגיע שרברב של ש.כ.ל והחליף חלק נוסף של הצנרת.
3. המערער טען כי המים הציפו את המרתף וגרמו לו נזקים. המשיבה שלחה שמאי מטעמה לבירור הנזק, ולאחר שזה דיווח לה, שלחה למערער שיק על סך 26,554 ₪, הכולל את סכום הפיצוי בניכוי השתתפות עצמית.
4. ביום 21.9.15 הגיש המערער את תביעתו לבית משפט קמא, כשהוא תובע סכום של 550,911 ₪. סכום זה מורכב מעלויות התיקון בסכום של 389,529 ₪, וכן מסכומים נוספים הכוללים פיצוי בגין אי שימוש במרתף, אי שימוש בחצר, תשלומי ארנונה, עגמת נפש והפסד ימי עבודה.
5. בית המשפט מינה מומחה מטעמו את השמאי דן אורמן (להלן: "אורמן"). המומחה קבע כי הנזקים במרתף נובעים מדליפת המים מהצינור, שכן עקב הדליפה נקוו המים בתווך ובחללים שבין האדמה לקירות המרתף, וחדרו אליו עקב כשלים באיטום הקירות. אורמן העריך את עלות תיקון הליקויים ב-47,000 ₪ בצירוף מע"מ. במענה לשאלות הבהרה ששאל המערער ציין אורמן שככל שלא יבוצעו תיקוני איטום על ידי המערער, לא יהיה טעם בביצוע התיקונים בתוך המרתף. הוא קבע גם כי עלות תיקון האיטום בקיר המרתף החיצוני, בשטח של כ-20 מ"ר, מגיעה ל- 4,000 ₪. בתשובה לשאלות המשיבה הבהיר אורמן כי הסיכוי שמים עומדים יפרצו יריעות איטום הוא נמוך ביותר, וכי על המערער לשאת בעלויות תיקון האיטום שבקיר הדרומי.

עיקר פסק הדין נושא הערעור

בפסק הדין קבע בית משפט קמא:

1. על פי דעת אורמן כמו גם מומחי המשיבה, מקור הנזקים במרתף הוא הדליפה בצנרת.
2. המשיבה חזרה בה מטענתה להיעדר כיסוי ביטוחי.
3. נזקי הרטיבות במרתף מקורם באירוע הדליפה ועל כן נזקי האירוע מכוסים בפוליסה.
4. המחלוקת הדורשת הכרעה היא האם על המשיבה לשאת בעלויות האיטום כחלק מחבותה כמבטחת.
5. חובת התיקון של המשיבה היא "כשיעור הנזק שנגרם" (ס' 56(א) בחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח"). הכלל הוא השבת מצב לקדמותו. בענייננו ככל שהאיטום היה לקוי קודם למקרה הביטוח, הרי שמתן פיצוי למערער בגין תיקון האיטום יביא את המערער למצב טוב משהיה לפני מקרה הביטוח. לכך אין הצדקה. אף שאורמן המליץ על תיקון האיטום שאם לא כן עלולה הרטיבות לשוב, אין בכך כדי להפוך את תיקון האיטום לחלק בלתי נפרד מתיקון נזקי הרטיבות.

חוות דעת מומחה המערער מר אדלר (להלן: "אדלר") אינה עוסקת בשאלה אם האיטום ניזוק כתוצאה מהנזילה אלא בגובה הנזק בלבד. מומחה בית המשפט אורמן קבע בחוות דעתו כי הסבירות שמים עומדים יפרצו יריעות איטום היא נמוכה ביותר. לפי אורמן ביצוע האיטום בקיר החיצוני בשטח של 20 מ"ר עלותה 4,000 ₪.

1. הכלל הוא כי בדרך כלל יש לאמץ את מסקנות מומחה בית המשפט, וכי על הטוען לסטייה מהן, מוטל נטל כבד.

הנטל להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה ממקרה הביטוח מוטל על התובע, המערער. המערער לא הביא חוות דעת נוגדת המלמדת כי הנזק לאיטום יכול היה להיגרם מהנזילה. חוות דעת מומחה בית המשפט אורמן לא הופרכה. לא הובאה כלל ראיה כי במרתף הבית יש איטום של יריעות ביטומניות, אף שהבית נבנה כחמש שנים לפני האירוע ועל כן ניתן היה להביא ראיות בעניין זה.

1. בית המשפט האמין למערער כי קודם לאירוע לא הייתה רטיבות במרתף, וציין כי זו גם הייתה דעתו של מומחה בית המשפט.
2. קיומה של דליפת גשמים לאחר האירוע אינה מלמדת דווקא כי האירוע גרם לפגיעה באיטום. יתכן שפגיעה זו נוצרה קודם למקרה הביטוח, אך לא נמצא לה ביטוי חיצוני. כמו כן מחוות דעת מומחה בית המשפט עולה כי באזור פיצוץ הצנרת שקע הריצוף, ועקב כך התאפשרה חדירה של מי גשמים שלא קרתה קודם. בכך אין כדי לומר כי הנזילה גרמה לנזק ליריעות האיטום הביטומניות בקירות המרתף, ככל שיש כאלה. בוודאי שאין להסיק מכך כי האיטום נפגע בכל היקף המרתף כטענת המערער.

על כן אין להידרש לשאלה מהי עלות תיקון האיטום ואם על המשיבה לשאת בתיקון כל היקפו של המרתף.

1. נפסק פיצוי בסכום של 20,000 ₪ על פי אומדנא בשל כך שהפגיעה בחצר תורמת להימשכות דליפת מי גשם לתוך המרתף.
2. על המשיבה לשאת בעלות תיקון הנזקים, לא כולל תיקון האיטום – בסכום של 54,990 ₪ (כולל מע"מ). כן עליה לשאת בתשלום 7,500 ₪ בגין החלפת הריצוף ובפיצוי בגין עגמת נפש – 5,000 ₪.

תמצית טענות המערער

1. המערער הוכיח את מקרה הביטוח. הכיסוי הביטוחי הוא ל"נזקי צנרת ואיטום".
2. מומחי הצדדים כמו גם מומחה בית המשפט מסכימים כי אם לא יבוצעו תיקוני האיטום לא תהיה תועלת בתיקונים בתוך המרתף.
3. על המשיבה לתקן את הנזק גם אם האיטום היה לקוי קודם לכן.
4. בפוליסה אין כל תנאי שעל המבוטח להוכיח שלא היה ליקוי באיטום קודם לכן. הפוליסה נועדה לבטח גם סיכון מפני רשלנות של המבוטח עצמו.
5. קביעתו של אורמן כי לא סביר שהמים פרצו את היריעות הביטומניות היא אך סברה. הוא לא ביצע בדיקה. הוא אינו יודע בבירור מה הסיבה לחדירת המים למרתף ומעלה גם השערה שהאיטום היה נמוך מדי.
6. לא היה מקום לקבוע כי על המערער היה להביא מומחה ולהוכיח אם היו יריעות ביטומניות אם לאו.
7. אין מחלוקת כי המים חדרו מפיצוצים בצנרת בחצר. האיטום נפגע מכמות המים האדירה שפרצה למרתף. חדירת המים מעידה על הפגיעה באיטום.
8. בית המשפט אישר כי המרתף היה יבש קודם לאירוע.
9. אין חובה על המערער להוכיח את אופן בניית המרתף. אין סייג כזה בפוליסה.
10. המערער ערער על פרטי הפיצוי האחרים אך לא טען בעניינם לפנינו ונראה שנזנחו.

תמצית טענות המשיבה

1. המשיבה מצידה תומכת בפסק הדין של בית משפט קמא ומבקשת כי הערעור יידחה.

דיון

1. חוק חוזה ביטוח קובע בסעיף 55(א):

"בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק" (ההדגשה שלנו).

חוק חוזה ביטוח קובע בסעיף 56:

"(א) חובת השיפוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה (להלן – סכום הביטוח); סכום הביטוח – למעט סכום ביטוח הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ – ישתנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – או במדד אחר שמתפרסם כאמור ושהצדדים הסכימו עליו – בין המדד שפורסם סמוך לפני כריתת החוזה לבין המדד שפורסם סמוך לפני קרות מקרה הביטוח.

(ב) ...

(ג) תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח.

(ד) ...".

(ההדגשה שלנו).

1. ברשימה בפוליסה יש הרחבה ל"כיסוי נזקי צנרת ואיטום". בפוליסה עצמה מוגדר "מקרה הביטוח" לעניין ביטוח מבנה הדירה בסעיף 2, כאשר ס"ק 2.10 כולל במקרה הביטוח "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני".
2. בענייננו אכן הייתה הצפה ממקור מים חיצוני, צינור בחצר, ונגרמו נזקים עקב מים שחדרו למרתף מפיצוץ בצנרת. הנזק שנגרם למבוטח, שהוא הנזק שיש לפצות בגינו על פי החוק, הוא הרטיבות שבמרתף, ויתכן שגם פגיעה באיטום הקיים עקב פריצת המים.
3. המערער זכאי על פי החוק לשיפוי שישיב אותו "ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח". בענייננו מצב זה הוא מרתף שאינו חדיר למים ברמת האיטום שהייתה בבית ערב מקרה הביטוח.
4. מומחה המערער אדלר לא נדרש לשאלת טיבו של האיטום שהיה בבית קודם למקרה הביטוח. הוא קבע את עלות התיקון, כולל האיטום, כאשר פרטי החיוב הם פירוק כל הריצוף בחצר והשבתו, חפירה מסביב לבית, חציבה ברצפת בטון ושיקומה, הסרת היריעות הביטומניות ואיטום בחדשות ועוד.

אדלר, שקבע שיש להחליף את היריעות, כלל לא בדק כי אכן קיימות יריעות ביטומניות האוטמות את הבית.

1. מומחה בית המשפט אורמן הוא שמאי מקרקעין ומהנדס בניין, לא ידוע לנו שיש לו התמחות מיוחדת בתחום האיטום. אורמן, כמו אדלר, לא בדק את האיטום שהיה קיים קודם לאירוע הנזק כלל, אם אכן היה איטום, והוא אף אישר בחקירתו כי לא עשה בדיקה כלשהי לבחון אם יש איטום בבית (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 25).
2. אמנם נטען בפנינו כי בדיקה שכזו מצריכה הוצאה ניכרת, אך קשה להלום שאפשר היה לקבוע את מצב האיטום הקודם ללא בדיקה בשטח, אפילו זו מצריכה חפירות כלשהן, כדי לוודא איזה סוג ואיזה טיב איטום היה קיים ערב אירוע הנזק, ומדוע חדרו המים את אותו איטום. על כן יש ממש בטענה כי מסקנתו של אורמן, באשר לאפשרות שהמים פרצו את היריעות הביטומניות, היא השערה או סברה בלבד ואין לה כל משקל כחוות דעת שבמומחיות.
3. ביום 18.11.14 כתב משרד השמאים ששכרה המשיבה כדלקמן: "אין ספק כי לו האיטום בקיר המרתף היה טוב מהקיים לא היו חודרים המים מאידך החריג בפוליסה המתייחס לספיגת מים בקירות הינו חריג לנזקי טבע ולא לנזקי מים מצנרת. אנו בדעה כי כתוצאה מדליפת המים מהצנרת חדרו למצע שצמוד לקיר המרתף 200 מ"ק מים, האיטום בקיר לא יכול היה לעמוד כנגד כמות מים זו וחלקה חדר לתוך המרתף וגרם להרטבת המצע".

מהאמור עולה כי אין ליתן משקל לחוות הדעת של אורמן בעניין טיב האיטום בבית. ממכתב שמאי המשיבה עולה כי איטום בקיר הבית לא יכול היה לעמוד בכמויות המים שפרצו.

התביעה הוכרעה למעשה על פי חוות הדעת של אורמן לעניין טיב האיטום, מבלי שהוא בדק כלל את האיטום.

1. אנו סבורים כי הכלל, שעליו עמד בית המשפט, כי על המשיבה להשיב את המצב לקדמותו ולא יותר מכך, הוא אכן נכון. אלא שיישומו של כלל זה, לטעמנו, היה צריך להיעשות באופן שמצב האיטום התקין יוחזר לקדמות, לפי סוג האיטום שבבית. מפסק הדין ברי כי עד עתה לא ברור כלל אם היה בבית איטום של יריעות ביטומניות או איטום מסוג אחר.
2. בנסיבות אלו אנו ממנים את המהנדס רפי מימון, מומחה בתחום האיטום, מרחוב אלכסנדר זייד 1ג' פתח תקווה, טל': 050-2507504, דוא"ל: [email protected], כדי שיחווה דעתו בשאלות האלה:
3. איזה סוג איטום היה קיים בבית בקירות המרתף החיצוניים עובר לאירוע הנזק?
4. מה היה הגורם לחדירת המים? האם היה ליקוי באיטום קירות המרתף ואיזה ליקוי? האם האיטום שהיה קיים נפגע עקב ההצפה?
5. מה עלות שיקום האיטום הקיים, ואיזה חלק מתוך העלות מספיק להשבת המצב לקדמותו?

המומחה יהיה רשאי לפי שיקול דעתו לעשות לחפירות בשטח כדי לברר את טיב האיטום.

הצדדים ישאו בשלב זה בחלקים שווים בשכרו של המומחה ובהוצאות לרבות הוצאות החפירות.

1. לא מצאנו להתערב בהכרעת בית המשפט בעניינים האחרים עליהם ערער המערער, וזאת הן מטעמי בית משפט קמא, הן משום שנראה כי נזנחו בערעור.
2. אנו מורים על החזרת התביעה לבית משפט קמא כדי שיכריע בתביעת המערער לעניין עלויות האיטום כחוכמתו, לאחר קבלת חוות דעת המומחה.
3. אין צו להוצאות.

הערבון יוחזר למערער.

ניתן היום, ד' כסלו תש"פ, 02 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.