לאחר עיון בבקשה ובנספחים שצורפו על ידי המבקש ראיתי לדחותה. להלן נימוקיי:

ראשית, המדובר בשיהוי משמעותי בהגשת הבקשה (למעלה משנתיים ימים מעת ביצוע העבירה), ועל אף המסמכים שהוגשו בתמיכה לה, הרי שלא הוכח בפניי כי הבקשה הוגשה תכף לאחר שהוסרה המניעה לכך. (ראו: סעיף 229 לחסד"פ [נוסח משולב] תשמ"ב-1982). שנית, המדובר בקנס מסוג ברירת משפט ובנסיבות אלו קיים אישור שליחה כמפורט בתגובה מיום 28.5.19. שלישית, עיון בדוח ובעיקר בתגובת המבקש מלמד על קיומה של ראשית הודאה ביחס לעבירה שיוחסה לו, זאת מעבר לפרטים המופיעים בנסיבות המקרה, ושנכתבו על ידי השוטר.

בבחינת למעלה מן הצורך אוסיף כי בהתאם לתוכנה של הבקשה, הסיבה להגשתה כעת נעוצה בצבירת נקודות על ידי המבקש, ושלילת רישיונו של המבקש על ידי משרד הרישוי. בכך, אין כדי להוות טעם המצדיק את קבלת הבקשה.

בנסיבות האמורות הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ט, 15 יוני 2019, בהעדר הצדדים.