בפני בקשה להוצאת מסמכים אשר הוגשו על ידי המשיבה ביום 9.9.2019 באמצעות בקשה שכותרתה "בקשה לצירוף מסמכים מתיק המשטרה" והמכיל הודעות המבקש במשטרה, וכן להוציא את כל מסמכי החשבוניות שצורפו לתצהיר עדות ראשית של המשיבה, אשר לא צורפו ולא גולו בכתב התביעה.

לטענת המבקש, מאחר ומסמכים אלו לא פורטו ברשימת המסמכים שהגישה מטעמה המשיבה בתמיכה לכתב תביעתה, שהוגש בהליך של סדר דין מהיר, יש להורות על הוצאת המסמכים מהתיק.

נטען, כי צירוף המסמכים לא רק שלא נעשה כדין ובניגוד לתקנות, אלא שיש בו גם משום עיוות דין למבקש, שכן היה על המשיבה אם בכלל להגיש בקשה מסודרת נתמכת בתצהיר שבו תסביר את מהות המחדל ואת העיתוי, ואך בכלל לבקש להזמין את כל תיק החקירה בשלמותו ולא חלקים ממנו.

בתגובה טוענת המשיבה כי יש להותיר את המסמכים בתיק. לטענתה, המבקש צירף כחלק מחומר הראיות בכתב הגנתו את תלונתו במשטרה מיום 18.10.16, אולם לא צירף את התיק במלואו, והדבר פועל לרעתו. נטען, כי תיקי המשטרה הגיעו אט אט לידי המשיבה הרבה לאחר הגשת התביעה, ובמעמד הדיום מיום 5.1.2020 הבהיר ב"כ המשיבה הוא שומר את המסמכים כעדות הזמה, וכי קיבל את תיק המשטרה לא באופן מסודר, ובקשה לצירופם לתיק הוגשה ביום 9.9.19.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לרבות השלב בו מצוי התיק, במועד בו הוגשה רשימת המסמכים ובמהותם של המסמכים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להוצאת המסמכים להידחות.

ככלל, בתביעה בסדר דין מהיר, מצווים בעלי הדין לצרף לכתבי טענותיהם רשימה של כל המסמכים עליהם מסתמכים, שאם לא כן, קובעת תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, לא יוכל אותו בעל דין להגישו כראייה מטעמו ,אלא לאחר קבלת רשות בית המשפט ולאחר שהוכח כי היה הצדק סביר למחדלו.

תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי במידה ולא צורף מסמך תחול תקנה 114א לפיה רשאי בית המשפט להתיר הגשת המסמך במקרה זה, לאחר שנוכח כי היה הצדק סביר למחדל.

בענייננו, טענה המשיבה כי המבקש צירף כחלק מחומר הראיות בכתב הגנתו את תלונתו במשטרה, אלא שבחר לא לצרף את התיק במלואו, וכי הוא שומר בתיקים מסוג זה כעדות הזמה.

הגנת המבקש בתיק זה הינה הונאה, ולכן תיק המשטרה, שאליו התייחס אף המבקש בכתב תביעתו עת הגיש את תלונתו במשטרה, עשוי לסייע בבירור הטענות המהותיות שהועלו בעניין המרמה והדורשות הכרעה. ממילא, סברתי כי אין במסמכים אלו להפתיע את המבקש. ולכן אני סבור כי בשל מורכבות התיק וריבוי העדים בו, תיק החקירה נחוץ לשם בירור האמת.

יתר על כן, מסמכים אלו הומצאו זמן מה לפני המועד הקבוע לשמיעת ההוכחות ולכן מצאתי כי החשיבות בגילוי מלוא התמונה והעובדות עולה על הפגם שבאיחור בצירוף אותם נספחים.

ראה לעניין זה רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו) בו התיר בית המשפט הגשת ראיות אף לאחר קיומה של ישיבת ההוכחות:
"עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור ...".

אשר לחשבוניות הרי שאלו פורטו כאמור ברשימת המסמכים שהגישה המשיבה עם כתב התביעה.

בנסיבות אלו, לא מצאתי להורות על הוצאת המסמכים מתיק בית המשפט, ואולם ככל שמבקש הנתבע להגיש השלמה לתצהיר מטעמו, הנובעת מהוספת המסמכים, יוכל לעשות כן בתוך 15 יום מהיום.

כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב סיוון תש"פ, 04 יוני 2020, בהעדר הצדדים.