1.תביעה קטנה על סך של 9,500 ₪.

כתב התביעה:

2.א.ביום 2.5.19 אירעה תאונת דרכים בה היה מעורב רכב התובעת; התובעת פונתה באמבולנס; היא שכחה לאסוף את מכשיר הטלפון הנייד (להלן: "המכשיר") מהרכב.

2.ב.הרכב נגרר ,כשהמכשיר בתוכו, למגרש הנתבעים באזור התעשייה של מגדל העמק, (להלן :"המגרש").

2.ג. בעת שהותה בחדר המיון – התקשרה התובעת לתחנת המשטרה על מנת לברר היכן נמצא הרכב; היא קיבלה את פרטי המגרש, ולאחר ששוחררה מבית החולים באותו הלילה – נזכרה כי שכחה את המכשיר ברכב ואז ניגשה ביחד עם בן זוגה למגרש על מנת לאסוף את המכשיר.

2.ד. באותה עת נכחו במגרש שלושה אנשים, הנתבע 2 (להלן: "טל") שהוא מנהל הנתבעת 1 ומר אורן והבה, חברו של טל, וכן שומר ששמו הייב.

2.ה. התובעת חיפשה את המכשיר בתוך הרכב אך לא מצאה אותו, כשפנתה אל טל השיב לה כי אינו יודע וכי ייתכן שהמכשיר נשאר באזור התאונה או נלקח על ידי נהג הגרר.

2.ו.התובעת נסעה למקום התאונה וחיפשה שם את המכשיר, אך לא מצאה אותו. לטענת התובעת – באותה עת המכשיר היה דלוק ואחוז הסוללה בו עמד על 46%. בשעה 00:42 התקשרה התובעת למגרש ואז ענה השומר הייב; היא ביקשה לדבר עם טל ואמרה לו כי מצאה בשירותי האיכון של גוגל כי המכשיר נמצא במגרש. כמו כן ביקשה מטל כי ימתין לה במגרש ולא יסגור אותו עד להגעתה.

2.ז.באותו רגע שניתקה התובעת את השיחה הנ"ל עם טל – נוכחה היא לראות כי זה עתה המכשיר נכבה ולא ניתן לאתרו, ומאותו רגע המכשיר נהיה בסטטוס "לא זמין".

2.ח.לטענת התובעת – בנסיבות המתוארות מתבקשת מסקנה יחידה והיא – שהמכשיר נלקח על ידי מי משלושת הנוכחים במגרש. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לפצות אותה בסך של 2,000 ₪ בגין שווי המכשיר, 4,000 ₪ בגין עגמת נפש ו-2,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיותה ואבדן חומר אישי רגיש שאבד לנצח ולא ניתן עוד להשיבו.

כתב ההגנה :

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו הכחישו מכל וכל את לקיחת המכשיר והוסיפו כי:

3.א. הרכב שהה במקום התאונה כשעה ו-25 דקות עד הגעת הגרר.

3.ב.טל ביצע בדיקה ברכב בעקבות פניה מהמשטרה בה הודיעו לו כי ברכב יש תרופות וארנק עם כסף.

3.ג.טל לא מצא ברכב דבר מלבד ניירת, מחצלת, סיגריות, מתקן לפלאפון ומפתחות.

3.ד. הנתבעים ניסו לאתר את הפלאפון אך לא מצאו דבר.

3.ה.עוד טענו הנתבעים כי טל התקשר אל השוטר שנכח בזמן התאונה, ומבדיקה עולה כי הבוחן מר איתי אשכנזי העלה בעצמו את הרכב על גבי הגרר ולא ראה שום פלאפון ברכב.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את חומר הראיות, באתי למסקנה כי עליי לדחות את התביעה – להלן הנימוקים:

4.א. המוציא מחברו עליו הראיה, כך הוא בתביעה רגילה. כך הוא – באותה מידה ממש – בתביעה קטנה.

4.ב.התובעת מבקשת כי בית המשפט יקבע שהנתבעים גנבו את המכשיר על סמך ראיות נסיבתיות המתבטאות בעיקר בממצאים שהעלתה התובעת מאפליקציית שירותי איכון של גוגל.

4.ג.אינני יכול לקבוע את הממצאים עובדתיים המבוקשים על סמך שירותי האיכון של תוכנת גוגל, וזאת משתי סיבות:

4.ג.1.ראשית – מאחר שלא הוכח לפניי בראיה כלשהי כי מדובר בתוכנה בעלת רמת דיוק ואמינות שמאפשרת קביעת ממצאים עובדתיים בבית המשפט .

4.ג.2. שנית – מאחר שגם על פי גרסתה של התובעת עולה כי תוכנת האיכון של גוגל אינה ברמת דיוק מוחלטת . בהעדר רמת דיוק מוחלטת – לא ניתן לשלול שהמכשיר נפל מהרכב (שזה עתה עבר תאונה) בעת הובלתו אל המגרש ובקרבת המגרש. זה המקום לציין כי התובעת לא הוכיחה ( אפילו לא טענה) כי לאחר התאונה היה הרכב סגור הרמטית באופן שאי אפשר היה כי המכשיר ייפול ממנו במהלך ההובלה אל המגרש בקרבת המגרש.

4.ד. ואם לא די בכל אמור לעיל, הרי שעל פי טענות התובעת נכח במגרש אדם נוסף שלא נתבע ואינו עובד של הנתבעים אלא לטענתה חבר של טל. אם כך – אזי נשאלת השאלה: בהנחה שהמכשיר נגנב ( ואינני קובע כי נגנב) מדוע האפשרות שנגנב על ידי אותו אדם נוסף מסתברת פחות?

4.ה. הנה כי כן, גם בהנחה שכל טענותיה העובדתיות של התובעת נכונות – לא ניתן לומר כי האפשרות שהמכשיר נגנב על ידי הנתבעים או מי מעובדיהם מסתברת יותר מהאפשרות שאבד בדרכו למגרש או בתוך המגרש או שנלקח על ידי צד ג'.

4.ו. יש להוסיף ולהעיר כי מדובר בחפץ קטן ודק שיכול ליפול ולהיעלם בקלות באופן שקשה למצוא אותו.

5.הטענה כי המכשיר נכבה בסמוך לשיחה שביצעה התובעת אין פירושה בהכרח כי גורם אנושי כיבה אותו.

6.למעלה מן הדרוש אוסיף – כי על פי הפסיקה, שעה שהמעשה המיוחס לנתבע מהווה עבירה פלילית – הרי שרמת ההוכחה הנדרשת גבוהה מעט מן המספיק במצב רגיל, כך שגם אילו מצאתי כי מאזן ההסתברות של 50% הוטה קמעא לטובת התובעת (ולא מצאתי כך), עדיין לא הייתי מקבל את התביעה.

סוף דבר הוא שהתביעה נדחית. בנסיבות – אינני עושה צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ט, 12 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.