התובע מבקש שבית המשפט יבטל עסקה בין הצדדים לפיה קנה מהנתבעים "רובה אויר" (הרובה) בעבור 4,848 ₪.

הוא מבקש להורות שתמורת הרובה שיוחזר לנתבעים, ישיבו לו הנתבעים את הסכום ששילם להם וכן הוצאות בסך 1,180 ₪.

הוא מספר שביום 22.2.19 קנה מהנתבעים רובה, בעבור 2,920 ₪.

הוא טוען שכאשר קנה את הרובה, הבהיר לעובד של הנתבעים שהוא זקוק לרובה על מנת להבריח יונים מגג המפעל שבבעלותו, והעובד (סשה) הבטיח לו שהרובה יעיל למטרה זו.

התובע טוען שנוכח שהרובה אינו ממלא את ייעודו, ולכן פנה לנתבעים ביום 26.3.19 וסיפר להם על כך.

סשה המליץ לתובע לשדרג את הרובה בעבור סכום נוסף של 1,928 ₪, והבטיח שהרובה המשודרג יעשה את העבודה "כמו שצריך".

התובע שילם את הסכום המבוקש וקיבל לידיו את הרובה המשודרג, ונוכח שוב שהרובה המשודרג אינו ממלא את ייעודו.

הוא טוען שהנתבעים באמצעות סשה, הטעו אותו בקשר לעניין מהותי בעסקה.

הנתבעים טוענים להגנתם, שהם מפעילים מועדון שהעיסוק בו הינו שימוש ברובי איירסופט.

השימוש ברובה מחייב שמירה על חוקי בטיחות קפדניים.

התובע הצטרף למועדון משום שזהו תנאי לקניית הרובה, ובמסגרת זו קיבל הדרכה מפורטת על הרובה וחתם על התקנון המגדיר את זכויותיו וחובותיו.

על פי התקנון, השימוש ברובה מותר רק בתחומי המועדון.

הנתבעים טוענים שבניגוד לחתימתו, החליט התובע להשתמש ברובה מחוץ לתחומי המועדון לצורך ירי ביונים, ירי הדורש רישיון מיוחד ממשרד החקלאות.

הנתבעים מכחישים את הטענה שסשה הבטיח לתובע שהרובה ישמש אותו היטב לצורך הרג יונים.

משום שהתרשמתי שהתובע הינו אדם ישר, אני מאמין לטענתו שסשה אמר לו שהרובה יוכל להרוג יונים.

ואולם טענה זו אינה מסייעת לתובע בתביעתו.

מטעמים של תקנת הציבור, בית משפט זה לא ייתן ידו לעילה מכוחה תבוטל עסקה, כאשר עילה זו מבוססת על הפרת הבטחה להרג בעלי חיים.

במלים אחרות, גם אם הובטח לתובע שהרובה סוגל להרוג יונים, הבטחה זו כמו לא נאמרה ומשקלה אפסי ואין להסתמך עליה לכל דבר ועניין.

התובע לפי דבריו הוא, קשר עסקה עם הנתבעים שתכליתה בלתי חוקית ובלתי מוסרית, והוא לא יכול לקוות שבית המשפט ייתן לו בנסיבות אלו סעד.

במהלך הדיון העלה התובע טענה נוספת שמכוחה ראוי להשקפתו שהעסקה תבוטל.

הוא טען שלאחר קבלת הרובה המשודרג, הוא ביקש את ביטול העסקה בטרם חלפו 14 יום.

גם טענה זו אינה מסייעת לתובע.

אין חולק שמאז קנה התובע את הרובה עצמו, חלפה תקופה ארוכה בהרבה מזו של 14 יום האמורה בחוקי הגנת הצרכן.

בהמשך לעסקה הראשונה, התובע שדרג את הרובה שקנה ורק אז ביקש לבטל את העסקה.

התובע גם השתמש ברובה המשודרג, בטרם פנה וביקש להשיב אותו לנתבעים, והנתבעים גם סיפרו בפירוט לקראת סופו של הדיון, על הנסיבות המיוחדות הכרוכות במכירת הרובה, שהינו פריט שמכירתו כרוכה בהליכים פרוצדורליים דווקניים ויקרים בהתחשב בדרישות הבטיחות הקשורות בפריט.

בנסיבות אלה יש לקבוע שהרובה שבו מדובר, אינו מסוג הפריטים שניתן להחזירם למוכר בתוך 14 יום, בוודאי לאחר שימוש בהם.

אשר על כל אלה התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים בתוך 30 יום הוצאות בסך 1,000 ₪.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, ה' חשוון תש"פ, 03 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.