על פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, ידון בית המשפט בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה. אין לבית המשפט לענינים מינהליים סמכות לדון ב"התנהלות" של הרשות. על פי תקנה 5 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א – 2000, יש לפרט בכתב העתירה:

(3) "תיאור ההחלטה נושא העתירה והמועד שבו פורסמה כדין, או שבו קיבל העותר הודעה על ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה, לפי המוקדם".

(4) "פירוט מקור הסמכות העניינית והמקומית של בית משפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה, לרבות הוראות החיקוק המסמיך שלפיו התקבלה החלטת הרשות שנגדה הוגשה העתירה, והפרט שבתוספת הראשונה לחוק לפיו מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעניין זה"

(6) "נעשתה פניה מוקדמת בכתב לרשות – יצורפו העתקים של ההתכתבות לענין זה; לא נעשתה פניה מוקדמת – הנימוקים להגשת העתירה בלא פניה מוקדמת".

בכתב העתירה לא ברור מה ההחלטה שעליה מוגשת העתירה, ולא פורט מתי פורסמה, או קיבל אותה העותר, או נודע לו עליה, לפי המוקדם. כמו כן, לא נאמר דבר אודות פניה מוקדמת, לאחר ההחלטה וקודם להגשת העתירה. העותר גם לא ציין את הפרט בתוספת הראשונה לפיו מוסמך בית המשפט לדון בעניין זה.

העותר יפרט עד יום 19.5.19 את הפרטים שיש לכלול בכתב העתירה, כאמור בתקנה 5 (ב). להסיר ספק, לא ניתנת רשות לטעון טענות או להגיש מסמכים, והעותר מצווה להמנע מכך. העותר רק יפרט לפי תקנה 5 (ב).

תזכורת פנימית ביום 20.5.19.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ט, 13 מאי 2019, בהעדר הצדדים.