1. לפניי בקשת המפרקים של חברת אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ (בפירוק) (להלן: "המפרקים" ו "החברה", בהתאמה) לחיוב המערערת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המפרקים בערעור שהוגש על ידה בקשר להחלטת המפרקים מיום 10.03.2019, בעניין תביעת החוב שהגישה. המפרקים מבקשים כי סכום הערובה יעמוד על 200,000 ₪.
2. המפרקים טוענים כי יש מקום לחייב נושה המערער על הכרעת חוב, בהפקדת ערובה. נוכח סכום תביעת החוב- 9,180,366 ₪, יש לקבוע ערובה שתבטיח "כיסוי" לעלויות ההתדיינות המשפטית, מה גם שהערעור חסר סיכויי הצלחה. לטענתם, עסקינן בתביעת חוב מורכבת מאוד מבחינה עובדתית, והסכום המבוקש מהווה פחות מ - 5% מהסכומים שבמחלוקת.
3. המערערת מתנגדת לבקשה. לטענתה, המפרקים לא טענו ולא הוכיחו כי ניתן לייחס לה קושי כלכלי לתשלום הוצאותיהם אם הערעור יידחה. עוד טוענת המערערת, כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר כנדרש וכי בניגוד לנטען על ידי המפרקים, סיכויי הערעור טובים.
4. הכלל הוא שיש מקום לחייב בהפקדת ערובה בהליכי ערעור על החלטות בעלי תפקיד. עמד על כך בית המשפט בעניין עש"א (מחוזי תל-אביב) 31734-03-14 וורלד קפיטל גרופ בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 12.5.2014):

"המסקנה המתבקשת ממכלול ההוראות וההלכות דלעיל שיש לראות בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק דין של ערכאה דיונית. כפועל יוצא ממסקנה זו יש להחיל ככלל את תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור, גם על נושה שהגיש ערעור על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב. סבורני שגם מבחינת מדיניות משפטית ראויה, נכון יהיה לחייב נושה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב, קרי, בעל התפקיד בערעור על דחיית תביעת החוב ועל מנת למנוע הגשת ערעורי סרק."

1. שאלת מצבו הכלכלי של המערערת כמו גם סיכויי ההצלחה בערעור אינם מעלים או מורידים, שכן כמו בכל ערעור, חובת ההפקדה של הערבון היא חובה מנדטורית, המנותקת משאלת מצבו הכלכלי של המערער כמו גם מסיכויי ההצלחה של הערעור. ודוק: שני הצדדים כאחד הרחיבו את הדיבור שלא לצורך על שאלת מצבה הכלכלי של המערערת ועל סיכויי ההצלחה בערעור, אך אין עסקינן בהפקדת ערובה להוצאות בתביעה אזרחית, שאז המבחנים האמורים אכן חלים, אלא בהפקדת ערובה להוצאות בערעור.

אכן, שאלת מצבו הכלכלי של המערער כמו גם סיכויי ההצלחה בערעור עשויים אמנם להתעורר, אך זאת אך ורק כאשר אותו מערער מבקש פטור מהפקדת ערבון. לא זה המקרה הנוכחי, בו לא נקבע ערבון מלכתחילה והשאלה היא האם יש לקבוע ערבון, ואם כן, באיזה סכום.

1. אין כל הצדקה לקביעת ערבון בסך של 200,000 ₪. מדובר בסופו של דבר בערעור ולא בניהול תביעה אזרחית. דומה כי קביעת ערבון בסכום כה גבוה, ללא כל הצדקה עניינית, עלולה לחסום ללא הצדקה את זכותה של המערערת למצות את זכות הערעור הנתונה לה. ערבון לא נועד להוות חסם להגשת ערעורים, אלא רק להבטיח את הוצאותיו של המשיב אם הערעור יידחה. במקרה דנן, ברי כי גם אם הערעור יידחה והמערערת תחוייב בהוצאות, אלה לא תתקרבנה לסכום הנדרש כעת כערבון על ידי המפרקים.
2. בנסיבות הענין, סכום הערבון יעמוד על סך של 15,000 ₪, ויש להפקידו עד מועד הדיון בערעור, שאם לא כן, המועד לשמיעת הערעור יידחה.
3. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תש"פ, 13 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.