לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט (כב' השופטת מריה פיקוס-בוגדאנוב), מיום 11.6.2019 (להלן – ההחלטה), לפיה מבוקש להתיר למבקש לצאת לעבודה בימים א'-ה', בשעות 06:30 עד 16:30 (הבקשה).

ההליכים שקדמו לבקשה

1. ביום 6.5.2019, הוגש כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גידול סמים, גניבת חשמל והחזקת כלים לגידול סם שלא לצריכה עצמית.
2. על פי כתב האישום, המבקש גידל בדירה 60 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל כולל של 686 גרם.
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה כנגד המבקש בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
4. ביום 11.6.2019, ולאחר שנתקבל תסקיר מעצר בעניינו, בית המשפט הורה על מעצרו של המבקש, בין היתר, בתנאי איזוק אלקטרוני בתוספת פיקוח אנושי.
5. ביום 26.6.2019, בית המשפט התיר למבקש לצאת מדי יום לצורכי תפילה, סה"כ כשלוש שעות ורבע בימי חול, וכחמש שעות בשבת ומוצאי שבת. השעות אינן רצופות, הן מחולקות לשעות תפילה שחרית וערבית.
6. בהחלטתו מיום 26.6.2019 הוסיף בית המשפט וקבע, כי לא מצא באותו שלב, כי בשלה העת לאפשר למבקש חלונות התאווררות נוספים מעבר לחלונות לצורך יציאה לתפילה.
7. בעקבות הדיון שהתקיים ביום 4.8.2019, שונו שעות יציאתו של המבקש לתפילות כדלקמן: בחודש אוגוסט 2019, בימים א' עד ו', בין השעות 07:20 עד 09:20, ובין השעות 18:30 עד 20:45. בימי שבת בין השעות בין השעות 07:20 עד 10:30 ובין השעות 17:45 עד 20:45. בחודש ספט' 2019, בימים א' עד ו', בין השעות 07:20 עד 09:20 ובין השעות 18:00 עד 20:30. בימי שבת בין השעות 07:20 עד 10:30 ובין השעות 17:30 עד 20:30. כמו כן, ניתן היתר לשינוי החלונות ביום ראש השנה, כך שהמבקש יהא רשאי לצאת ממקום מעצרו לצורכי תפילה בין השעות 07:30 עד 11:30, ובין השעות 17:15 עד 20:15.
8. יתרה מכך, על מנת לאפשר למבקש לממש את זכותו להצביע לכנסת, ניתן לו היתר לצאת ממקום מעצרו בין השעות 09:20 עד 21:00, בכפוף לליווי מקפח צמוד, מבין המפקחים שאושרו על ידי בית המשפט.
9. כעת מונחת לפניי הבקשה, לפיה עותר המבקש לקבלת היתר לצורכי יציאתו לעבודה. המבקש הציע לעבוד אצל אחיו, מר חיים קצין, הבעלים של חברת עדן עבודות, בפרוייקט בנייה ברחוב רימונים 36, בשכונת אגמים באשקלון, הסמוך למקום מעצרו של המבקש.

דיון והכרעה

1. בטרם ניישם את ההלכה שנקבעה בסוגיה הנדונה, נשים לנגד עינינו את הדברים הבאים שנאמרו בבש"פ 1697/18 נאיל ג'ובראן נגד מדינת ישראל, (06/03/2018):

"אף שהאמצעי של פיקוח אלקטרוני קיים כבר למעלה מעשור, לפני כשלוש שנים אישרה הכנסת תיקון מקיף ומהותי בסוגיה זו שכלל בין היתר שינוי בסטאטוס הנורמטיבי של מעצר בפיקוח אלקטרוני, כאשר הפיקוח האלקטרוני על עצורים לאחר הגשת כתב אישום לא ייחשב עוד חלופת מעצר אלא מעצר (תיקון 11 לחוק המעצרים - ס"ח תשע"ה מס' 2482 מיום 16.12.2014 עמ' 68). לשינוי זה בסטאטוס המשפטי של המפוקח, ממי שנתון בחלופת מעצר למי שנתון במעצר, יש השלכות בהיבטים שונים שעל חלקם עמדתי בבש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (‏11.1.2017), ובין היתר הבהרתי שם כי –

"מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה (חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות עליו. אין מדובר בסטאטוס ביניים בין מעצר לשחרור בערובה אלא מדובר במעצר המתבצע בתנאים אחרים - לא מאחורי סורג ובריח אלא במקום אחר שקבע בית המשפט, ותחת פיקוח אלקטרוני ותנאים מגבילים שנקבעו לגביו, חלף פיקוח של סוהרים וחומות הכלא. לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות בהיבטים שונים (כגון לענין תוצאות הפרה של תנאי הפיקוח האלקטרוני), לרבות בהיבט הנוגע לענייננו של "חלונות פיקוח"...

הוראה זו של המחוקק [סעיף 22ד(1)(ג) לחוק המעצרים] מצביעה על כך כי חלונות פיקוח של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מוגבלות ככלל לצרכים אישיים חיוניים ("טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח"), או לצרכים טיפוליים-שיקומיים ("פגישה עם קצין מבחן" או "לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר").

ברוח זו יש ליתן תוכן גם להוראת העוללות בדבר התרת חלון פיקוח "לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו". מעבר לסייג הקבוע בחוק בדבר חשיבות התכלית, נדרש לדעתי גם שהתכלית תעלה בקנה אחד עם המגמה העולה מהתכליות שפורטו במפורש בחוק ועם תכליות המעצר בכלל..." (שם בפסקאות 14-13, ההדגשות במקור).

[....]

"ברוח זו גם נפסק כי מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו מתיישב עם היתר ליציאה לעבודה ( זידאן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (28.2.2016)), וכי אף שקיימת סמכות לפתיחת חלון פיקוח לצרכי עבודה כאמור, יש להפעילה במשורה ורק במקרים יוצאי דופן (בש"פ 6815/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (13.9.2016); בש"פ 2296/16 חג'ג' נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (15.5.2016))" (שם בפסקה 14).

1. אכן, האפשרות לפתיחת חלונות בפיקוח אלקטרוני לצרכי עבודה קיימת במפורש בהוראות סעיף 22ד(ד)(2) לחוק ומתיישבת עם הוראת סעיף 22(ג)(2) לחוק, ומכאן מקור סמכותו של בית המשפט להורות על חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה, אך "יש להפעיל אותה סמכות במשורה ...." (ראו: בש"פ 6815/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.2016)).
2. בבש"פ 2296/16 חג'ג' נ' מדינת ישראל (15.5.2016), נקבע כי: האפשרות לקביעת חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה "איננה הכלל, אלא שהיא תינתן במקרים יוצאי דופן שימצאו מתאימים לכך, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, שיבחן, בנוסף ליתר התנאים הנדרשים בחוק המעצרים טרם שיקבע חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה המבוקשת, האם 'אורכו' של 'חלון היציאה' המבוקש איננו פוגע בתכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני ושלום הציבור, יתר על המידה, בהשוואה לגריעה בזכויותיו של העציר".

מן הכלל אל הפרט:

1. בנדון דנן, משמעות הבקשה היא ביטול הפיקוח האלקטרוני כליל או איון כל אפקטיביות לאמצעי שקבע על ידי בית המשפט לצורכי איון מסוכנותו של המבקש. וכל זאת, כאשר המבקש שוהה במעצר בית באיזוק אלקטרוני רק מחודש יוני 2019.
2. לא נעלם מעיניי כי משפטו של הנאשם אינו אמור להסתיים לפני חודש אוקטובר 2019, אך עדיין לא שוכנעתי כי ניתן להורות בשלב זה, על ביטולם כליל של תנאי מעצרו, שכן נקודת המוצא שהביאה למעצרו לא השתנה לטובתו. ונהפוך הוא. שכן, נקודת המוצא השתנה לרעתו, לנוכח הרשעתו של המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כך שחזקת החפות אינה עומדת לו יותר, ומסוכנותו הפכה לוודאית.
3. זאת ועוד, המבקש לא הציג בפניי כל מסמך העשוי היה ללמד על עברו התעסוקתי. הדבר מונע מבית המשפט מלעמוד על רצינות בקשתו לצאת לעבודה. המבקש אף לא הציג כל מסמך שילמד על מצבו הכלכלי הנטען ועל נזקקותו המיידית לפרנסה.
4. לא זו אף זו, שמעתי את אחיו של המבקש. הגם שעל פניו ניתן לומר כי מדובר באדם נורמטיבי, מודע למיוחס למבקש, משמש כאחד המפקחים עליו ואף הביע נכונות לפקח על המבקש גם המשך כל שעות העבודה, אך לא שוכנעתי כי אפשרות זו ניתנת ליישום בשטח העבודה.
5. גם לא נעלם מעיניי כי למבקש ניתנו היתרי יציאה מידי יום לצורכי תפילה, ולא נרשמה לחובתו כל הפרה. יחד עם זאת, מדובר בחלונות סבירים, לפרקי זמן מדודים ומצומצמים. הדבר שונה, תכלית השוני, ממתן היתר ליציאה לעבודה למשך עשר שעות ברצף ועם מפקח בודד.
6. לאור כל האמור לעיל, דומה כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
7. המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.