בקשה לסעד זמני שימנע מימוש משכון על דירת מגורים השייכת למבקש ורעייתו.

הבקשה נדחית שכן מדובר בבקשה מוקדמת ומאזן הנוחות, בשלב זה, מחייב בהמשך הליכי ההוצאה לפועל שנמצאים בראשיתם ורחוקים ממימוש בפועל של הדירה.

הצדדים והבקשה

1. המבקש נטל מן המשיב הלוואה בסך 385,000 ₪ שהועברו לידיו ב-1/9/13.
2. כנגד ההלוואה ניתנו שתי בטוחות – שטר ביטחון כספי ומשכון על דירה שבבעלות המבקש (משכון ולא משכנתא). על שטר המשכון חתומים המבקש ורעייתו (שהיא התובעת 1 בתביעה הנוכחית, אך אינה מבקשת בבקשה לסעד זמני).
3. לטענת המשיב ההלוואה לא נפרעה ולכן פתח כבר ב-2014 הליכים למימוש הבטוחות בהוצאה לפועל.
4. במסגרת זו הגיש המשיב ב-2014 בקשה לביצוע שטר. המבקש ורעייתו התנגדו והדיון הועבר לבית-משפט זה (ת.א. 64083-03-15). הדיון בהתנגדות מתנהל בפני כב' השופטת כוכבה לוי ומדברי הצדדים עולה כי שמיעת הראיות הסתיימה, סיכומי המשיב הוגשו ועתה ממתינים לסיכומי המבקש.
5. בקשה נוספת שהוגשה אף היא ב-2014 הייתה למימוש המשכון על דירת הממקש. ההליכים בבקשה זו עוכבו (לטענת המשיב בשל משכנתא קודמת בסדר הנשיה שנרשמה לטובת בנק ירושלים) ואף נמחקו מחוסר מעש, אך ב-5/8/18 ניתנה החלטה על החייאת ההליכים בתיק.
6. בעקבות החלטה זו ביקש המבקש לסגור את תיק ההוצל"פ בטענה העיקרית שרעייתו לא נטלה כל הלוואה מן המשיב וחתימתה על שטר המשכון זויפה. המשיב טען כי הרעייה אמנם לא נטלה את הלוואה אך היא חתמה על המשכון כבטוחה לטובת ההלוואה שנטל בעלה. בהחלטה מ-13/3/19 קבעה כב' הרשמת קרן בראשי כי בחינת טענות הזיוף והטענות הנגזרות מהן אינה בתחום סמכותה ונתנה למבקש שהות להגיש תובענה לבית-המשפט. המבקש הגיש בקשה לסעד זמני ללא תובענה עיקרית לבית-משפט השלום בירושלים וזו נמחקה (ת.א. 35266-04-19).
7. בהמשך הגישו המבקש ורעייתו לבית-משפט זה תובענה חדשה "סגירת תיק מימוש המשכון". בד בבד הגיש המבקש לבדו את הבקשה לסעד זמני.
8. המשיב מתנגד לבקשה וכן טוען כי מדובר בתובענה שעניינה במקרקעין ולכן הסמכות קנויה לבית-המשפט המחוזי.
9. ב-26/5/19 התקיים דיון במעמד הצדדים, ולאחריו ניתנה לב"כ המשיב הזדמנות להשלים טיעון משפטי בסוגיות שעל הפרק אך היא ויתרה על כך.

דין הבקשה להידחות מן הטעמים הבאים:

1. סמכות עניינית – הואיל ומדובר במחלוקת חוזית, ובמשכון בגין הלוואה שסכומה בסמכות בית-המשפט זה לא מצאתי כי בשלב זה, לצרכי הצו הזמני, יש מניעה להכרעה בבקשה. הצדדים יוכלו לטעון בנושא במסגרת ההליך גופו.
2. סיכויי התביעה – בשלב מקדמי זה קשה להעריך את סיכויי התביעה. מחד גיסא, המבקש הציג חוות דעת גרפולוגית לפיה חתימת רעייתו על שטר המשכון זויפה; ומאידך גיסא, ניתנה הלוואה בסכום גבוה שכנראה לא נפרעה וישנן ראיות לכאורה המלמדות כי הצדדים התכוונו שלפחות חלקו של המבקש בדירה יהווה בטוחה להלוואה זו. יתרה מכך, הטענה כי רעיית המבקש חתמה על המשכון כדי להבטיח את ההלוואה שנטל בעלה אינה מופרכת מיסודה. אמנם קיימת בטוחה נוספת, שעניינה תלוי ועומד בתיק הנוסף, אך כפי שמדגיש המשיב נוכח טענות המבקש כי מצבו הכלכלי גרוע כלל לא בטוח שניתן יהיה להיפרע משטר הביטחון (ונשאלת השאלה לשם מה ניהלו הצדדים הליך ממושך בעניינו). בנסיבות אלו לא ניתן לומר כי התביעה מופרכת אך גם לא ניתן לומר כי סיכוייה גבוהים.
3. מאזן הנוחות – זה נוטה בבירור לטובת המשיב ומחייב דחיית הבקשה. הליכי ההוצאה לפועל נמצאים בראשיתם, והדרך עד למימוש אפשרי של הדירה ארוכה מאוד. כך, בין השאר, טרם נדונה הבקשה למינוי כונס נכסים לדירה וכפי שעלה בדיון קיים נושה מובטח בדרגה קודמת למשיב (בנק ירושלים) שהחוב כלפיו טרם נפרע דבר שעשוי להשפיע על הליכי המימוש ולעכבם (כפי שהיה עד כה). גם תתקבל הבקשה למינוי כונס נכסים עליו לבצע פעולות רבות עד אשר ניתן יהיה לממש את הדירה. משמעות הדבר היא כי המשך הליכי ההוצאה לפועל לא תגרום, לעת הזו, כל פגיעה למבקש, ומנגד, עיכובם כעת עד לסיום הדיון בתובענה עשויה לגרום למשיב עינוי דין ניכר.
4. אוסיף כי מדברי המבקש בדיון עלה שמטרתו אינה רק עיכוב הליכי ההוצאה לפועל והשארת המצב על כנו, אלא ברצונו לבצע דיספוזיציות בדירה ואולי אף לממשה בעצמו (עמ' 2, משורה 28). המבקש אינו משפטן ויתכן מאוד שבשל המשכנתא של בנק ירושלים לא ניתן לממש את הנכס, אך מדבריו ניתן להבין את הלך רוחו כי הצו הזמני נועד לאפשר לו לעשות שימוש בנכס. דברים אלו מחזקים את המסקנה כי יש להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל, ומכל מקום ברי כי לא ניתן לאפשר למבקש להשתמש בסעד הזמני כדי לסכל את הדיון כולו על ידי כך שיממש את הבטוחה.
5. עוד אוסיף כי בנסיבות העניין מתן הצו יחייב הפקדת ערובה כספית ניכרת, ברם המבקש הודיע בדיון שאין באפשרותו להפקיד כל ערובה כנדרש בדין בשל מצב כלכלי קשה שלא הוכח וגם עובדה זו תומכת במסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב.
6. הגב' חנה אדרי אינה צד לבקשה – אף שרעיית המבקש היא צד להליכי ההוצאה לפועל ולתובענה העיקרית והיא זו שטוענת כי החתימה על שטר המשכון אינה חתימתה היא אינה צד לבקשה לסעד זמני. בחינת כתב התביעה והבקשה מעלה שלא מדובר בטעות או בהשמטה מקרית אלא בצעד מכוון, וניכר כי לא צורף תצהיר שלה לבקשה לסעד זמני אלא לתובענה בלבד. המבקש אינו מסביר התנהלות זו, שיש בה כדי לפגוע במשקל הבקשה, בוודאי כשלא צורף תצהיר שבו מצהירה התובעת 1 שחתימתה זויפה.

סוף דבר

1. מדובר בבקשה מוקדמת. קידום הליכי המימוש בהוצאה לפועל לא יפגע במבקש ושמורה לו הזכות לחדש בקשתו אם וכאשר יגיעו ההליכים לשלבים מתקדמים והבטוחה תהיה לקראת מימוש. בפרק זמן זה יתקדם ההליך הנוכחי ויתכן שאף יינתן פסק דין בהליך המקביל ותוכנו עשוי להבהיר את הדברים ולפתור חלק מן המחלוקות. או-אז יהיה קל יותר גם להעריך את סיכויי התובענה.
2. הבקשה נדחית.
3. המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ללא קשר להליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ט, 28 מאי 2019, בהעדר הצדדים.