בפני בקשת הנתבעים בתיק זה, יחד עם הנתבעים בתיקים הבאים:-

ת.א. 16715-05-19, ת.א. 16725-05-19, ת.א. 16794-05-19, ת.א. 17004-05-19, ת.א. 17082-05-19, ת.א. 17102-05-19, ת.א. 17315-05-19, ת.א. 18039-05-19, ת.א. 18185-05-19 (להלן:- "התיקים הקשורים") לאחד את כל התיקים לתיק אחד.

מדובר בעשר תביעות לפינוי וסילוק יד, אשר הוגשו על ידי המדינה כנגד הנתבעים (127 במספר), המתגוררים כולם באזור מזרח דימונה, לטענת המדינה המשיבים מסרבים לפנות את המקרקעין למרות פניות שנעשו אליהם. עוד טוענת המדינה כי בשנת 1992 הוגשו תביעות פינוי אולם פסקי הדין השונים שניתנו אינם בנמצא (שכן התיקים בוערו), המדינה מציינת כי השטח בו יושבים הנתבעים נועד בתוכניות להרחבת העיר דימונה.

בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים, בכל התיקים, נטען כי מדובר בתושבי הכפר ראס ג'ראבה היושב על פני שטח של 340 דונם, כי הם מתגוררים שם עוד טרם הקמת העיר דימונה וכי כיום הכפר הינו למעשה חלק מהעיר דימונה.

לאחר הגשת כתבי ההגנה, נותבו התיקים (במסגרת כללי הניתוב) לשלושה מותבים שונים, אשר קבעו מועדי דיון שונים בכל תיק, לפיכך הגישו הנתבעים ביום 16.6.20 את הבקשה שבפני (אשר הוגשה בכל עשרת התיקים בנוסח זהה), בשים לב לעובדה שמדובר בעשרה תיקים שנפתחו באותו היום, הועברה הבקשה לעיוני.

לאחר שעברתי על הבקשה, התגובה והתשובה מצאתי לנכון לקבל את הבקשה כך שכל התביעות יועברו לשמיעה בפני אותו מותב.

הצדדים אינם חולקים כי בפועל השאלות שבעובדה ובמשפט הינן זהות, גםהמדינה מאשרת זאת. למעשה המדינה בחרה לפצל את התביעה בהתאם למספרי הגוש/חלקה שעליהם יושב כל נתבע. חלוקה שהינה מלאכותית (ולראיה מספר הנתבעים שונה מתיק לתיק כך בת.א.17082-05-19 שלושה נתבעים בעוד בת.א. 17004-05-19 עשרים נתבעים)

ניהול התביעות על ידי מותב אחד יביא לניצול יעלי של המשאב השיפוטי וימנע החלטות סותרות.

התנגדות המדינה למעבר נובעת משיקולים שאינם ממין העניין.

השיקול הראשון הינו שיקול של "הפרד ומשול". המדינה טוענת כי פיצול התביעה יתכן ויביא חלק מהנתבעים להתפשר בעוד שניהול אחד של כל ההליכים יוביל (לדעת המדינה) לקו תקיף יותר. לא ניתן לקבל טענה זו שכן הייצוג המשפטי של כל הנתבעים בתיק זה הינו של אותם עורכי דין, ויתכן ודווקא ניהול משותף יביא לקו מתון יותר.

השיקול השני הינו שיקול בריאותי ונובע מכך שכיום, לאור הוראות התו הסגול וכללי הריחוק החברתי, יהיה לבית המשפט קשה לקיים דיון בו יהיו כל הנתבעים, לעניין זה השיבו הנתבעים שהעניין ברור והם מודעים לכך שיתכן ולא כל הנתבעים יוכלו להיות באולם בעת הדיון. בצדק טענו הנתבעים כי גם כאשר התביעה הינה רק נגד 20 נתבעים (כפי שנעשה בת.א. 17004-05-19) אין אפשרות שכל הנתבעים יהיו באולם כיום, לאור כללי הריחוק החברתי.

בכל הקשור לשאלה האם יש מקום להורות על איחוד הדיונים, או האם יש מקום לפתרונות דיוניים אחרים, לא מצאתי לנכון להכריע בעניין אלא להותיר העניין לשיקולו של המותב שידון בתיק, שיוכל לבחון העניין בהתאם לדרך ניהול ההליכים והתנהלות הצדדים.

לפיכך הנני מורה כי כל תיק זה, וכן כל יתר התיקים הקשורים ישמעו בפני כב' השופט מנחם שח"ק.

הנחיות בדבר המשך הדיונים בתיקים ינתנו על ידי כב' השופט שח"ק.

המזכירות תסרוק החלטה זו לכל התיקים הקשורים (ת.א. 16715-05-19, ת.א. 16725-05-19, ת.א. 16794-05-19, ת.א. 17004-05-19, ת.א. 17082-05-19, ת.א. 17102-05-19, ת.א. 17315-05-19, ת.א. 18039-05-19, ת.א. 18185-05-19), תודיע לצדדים וכן תעביר תוכן ההחלטה לעיון כב' השופטת חת מקוב וכב' השופטת ליפשיץ וכב' השופט שח"ק.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.