ת"א 17209-05-19

בפני כב' השופטת צבייה גרדשטיין פפקין

העתק החלטת בית משפט מיום 18 נובמבר 2020

1. הבקשה שלפניי היא בקשה למתן היתר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המל"ל, שקבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 19% כתוצאה מהתאונה מיום 15.10.17, על דרך של מינוי מומחה בתחום האורטופדי.
2. ההלכה בדבר המקרים שבהם יש להיעתר לבקשה למתן היתר להביא ראיות לסתור ידועה, כי רק במקרים נדירים תינתן היתר להביא ראיות לסתור (ראו לדוגמה רע"א 8908/17 (10.1.18) ; רע"א 683/19 (27.3.19); רע"א 1254/17 (13.2.17)).

3. בענייננו צורף תיעוד רפואי מעברו של התובע המצביע כי התובע התלונן על כאבי גב תחתון - לאחר תאונת דרכים מחודש אפריל 2006 - למעלה משנתיים - בעקבות אותה תאונה גם נשלח להדמיות שהדגימו ממצאים. אמנם מדובר בתאונת דרכים שארעה יותר מ 10 שנים עובר לתאונה נושא דיוננו, אולם עדיין לנוכח התמשכות הכאבים והמגבלות בעמוד שדרה מותני, היה על הועדה לכל הפחות להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי לעניין עבר רפואי זה.

4. אשר לעמוד שדרה צווארי (בגינו גם נקבע 10%) לא צורף כל עבר רפואי ועל כן לא ניתנת רשות להביא ראיות לסתור לעניין נכות זו.

5. הבקשה מתקבלת ביחס לנכות שנקבעה בעמוד שדרה מותני.

6. יועבר לכבוד הרשם ירמיהו למתן החלטה למינוי מומחה בתחום האורטופדי.

7. לא יועבר למומחה קביעת המלל עם זאת יצויין בכתב המינוי שנקבע כבר ממצא ביחס לעמוד שדרה צווארי.

8. הצדדים רשאים גם להסכים על נכות בעמ"ש צווארי על מנת ליתר מינוי מומחה. או לכל הפחות לצורך הגשת תחשיבים.

9. להודיע לצדדים.