א. בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בשתי התובענות הייצוגיות שהוגשו בתיקים הנ"ל וזאת בהתאם לסעיפים 18 ו-19 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

ב. בתובענה ובבקשת האישור שהגיש המבקש ב-ת"צ 2664-05-19 נטען, שהמשיבה קינג סטור בע"מ מוכרת מוצרי בשר ו/או עוף ו/או דגים, במשקל, אשר ארוזים מראש ו/או הנארזים במקום (להלן: "המוצרים"), ללא הפחתת משקל האריזה מן המשקל הכולל תוך הטעיית הצרכן, וכן נטען, שקינג סטור אינה מסמנת מוצרים אלה כנדרש בדין.

לטענת המבקש רכש מספר פעמים, בזמנים שונים, מוצרים שונים, בסניפים שונים של קינג סטור, וזו כללה את משקל אריזת המוצרים בתמחור הכולל של המוצר, ללא סימון כנדרש, כך שעלות משקל האריזה השתקללה כעלות משקלו של המוצר שבתוכה.

לטענת המבקש, מהווה התנהלות קינג סטור הפרה של סעיפים 2(א), 3(ב) ו-4(א) לחוק הגנת הצרכן, התשנ"א-1988, סעיפים 2 ו- 4 לצו הגנת הצרכן (סימון אריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998, סעיף ד(7) לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983, הפרת חוק המכר, התשכ"ח-1968, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה, חוסר תום לב, ורשלנות.

נטען שהנזק הממוני מסתכם כ- 14,742,000 ₪ והנזק הלא ממוני בסך כולל של 7,000,000 ₪.

ג. קינג סטור טענה, שאין כל ראייה המלמדת שהיא לא קיזזה את משקל האריזה ממשקל המוצר. עוד טענה, כי המבקש לא סמך את טענותיו על חוות דעת מומחה שקילה ו/או חוות דעת בדבר תקינות המשקל ומכשיר השקילה.

כמו-כן, טענה קינג סטור, כי הבקשה אינה מקיימת את התנאים להגשת תובענה ייצוגית, הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה על הסף.

קינג סטור כפרה מכל וכל בטענת המבקש וטענה כי:

(1) לפי נוהלי השקילה של החברה, והמכשיר שבחזקת קינג סטור מנכים את משקל האריזה.

(2) שיטת הבדיקה באמצעותה בחר המבקש לבסס את תביעתו, מצריכה מומחיות ומקצועיות הן באשר לאופן השקילה והן באשר למאזניים בהם ייעשה שימוש לבחינת הטענה.

ד. בתובענה ובבקשת האישור שהגיש המבקש ב-ת"צ 52223-06-19 נטען, שהמשיבה סאלח סבאח ובניו בע"מ (להלן: "דבאח") מוכרת מוצרי בשר ו/או עוף ו/או דגים במשקל, ארוזים מראש ו/או נארזים במקום (להלן: "המוצרים") ללא הפחתת האריזה מן המשקל הכולל וללא סימון המוצרים מראש כנדרש.

לטענת המבקש, הוא רכש בסניפים של דבאח מוצרי בשר ועוף במשקל. המוצרים נשקלו יחד עם האריזה ולא סומנו כראוי. לאחר שהמבקש הביא את המוצרים לביתו, הוא שקל אותם במאזניים והתגלה הפרש בין משקל המוצר נטו לבין המשקל שצוין על גבי אריזת המוצר.

לטענת המבקש, בשמונה רכישות שביצע בסניפי דבאח, שילם המבקש, לגרסתו, בכל רכישה בין 1.25 ₪ לבין 3.11 ₪ ביתר, בגין שקלול משקל האריזה.

ה. את הקבוצה הייצוגית הגדיר המבקש כך:

"כל לקוחות המשיבה, אשר במהלך התקופה שתחילתה שבע שנים קודם להגשת התובענה וסיומה ביום אישורה של התובענה כייצוגית, רכשו מוצרי בשר, עוף ודגים הנמכרים לפי יחידת משקל, כאשר חישוב החיוב עבור המוצר כלל גם את משקל האריזה".

ו. לטענת המבקש, הפרה דבאח את סעיפים 2(א) 3(ב), ו-4 (א) לחוק הגנת הצרכן, התשנ"א-1981, סעיפים 2 ו-4 לצו הגנת הצרכן (סימון אריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט – 1998, סעיף ד(7), לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג- 1983, הפרת חוק המכר, התשכ"ח-1968, עשיית עושר ולא במשפט, עוולת הפרת חובה חקוקה, חוסר תום לב, ועוולת הרשלנות.

לטענת המבקש הנזק הממוני האישי שנגרם מסתכם ב- 17.48 ₪, הנזק הממוני לכל אחד מחברי הקבוצה מסתכם ב- 20 ₪, וביחד סך כולל של 23,537,200 ₪, על דרך האומדן.

ז. דבאח כפרה מכל וכל בטענת המבקש וטענה כי:

(1) לפי נוהלי השקילה של החברה, אם המוצר נארז בתבנית, יש לשקול אותו טרם הכנסתו לתבנית.

(2) ציבור הלקוחות של דבאח, בוחר לרוב נתח בשר שנשקל במלואו ולאחר מכן נחתך ונארז בשקית (ולא בתבנית), כך שבקשר למוצרים אלה, אין כל קשר לטענת המבקש.

עוד טענה דבאח, כי המבקש לא הצליח להוכיח את ההפרות הנטענות ואת הנזק הנטען, מאחר והאופן שבו הוביל ושקל את המוצרים נשוא התביעה, נעשה באופן שאיננו מהימן ותקף – המבקש הוביל את המוצרים לביתו, לאחר ששהו שעות ללא קירור, וביצע את השקילה בגפו, באמצעות מאזניים שלא הוכחה מהימנותם ותקינותם.

עוד טענה דבאח, כי שיטת הבדיקה באמצעותה בחר המבקש לבסס תביעתו, מצריכה מומחיות ומקצועיות הן באשר לאופן השקילה, והן באשר למאזניים בהם ייעשה שימוש לבחינת הטענה.

טענותיה של דבאח התבססו, בין היתר, על חוות דעת מומחה של מטרולוג מוסמך.

עוד טענה דבאח ביחס להיקף הנזק הנטען, כי היא מפעילה שלושה סניפים בלבד, כאשר סניף עין המפרץ הוקם רק בשנת 2015 (ועל כן לא ניתן לפצות את לקוחותיו שבע שנים לאחור).

ח. לאחר שהצדדים סיימו להגיש את טיעוניהם בכתב, התקיימה ישיבת קדם משפט, בה הציע בית-המשפט לצדדים לאחר שמיעת טענותיהם להגיע להסדר הסתלקות, אולם הדבר לא עלה יפה.

בישיבה שנקבעה לשמיעת ההוכחות (30.12.19) הביעו כל הצדדים נכונות להגיע להסדר פשרה, לפי מתווה שבית המשפט יציע.

ט. בפרוטוקול הדיון מיום 30.12.19, נוסחה הצעת הפשרה של בית-המשפט והצדדים נתנו הסכמתם להצעה זו לצרכי פשרה בלבד, לפנים משורת הדין, ומבלי שיהא בכך כדי להודות או להכיר בטענות או דרישות של מי מן הצדדים שכנגד.

הסכמתם של הצדדים לפשרה ניתנה בהתחשב בסיכויים ובסיכונים של כל צד, ותוך מתן הדעת לעלויות הכרוכות בהמשך ההתדיינות המשפטית.

י. הצעת בית-המשפט אותה קיבלו הצדדים היא כדלקמן:

הקפדה על חיוב עבור מוצרים נטו:

המשיבות, בכל אחד משני התיקים, יוודאו בכל הסניפים שלהן, כי ננקטים כל האמצעים ללא יוצא מן הכלל, אשר יבטיחו כי שקילת המוצר נשוא התובענה הייצוגית, מתבצעת כך שהצרכן מחויב אך ורק עבור המוצר שהוא רוכש, תוך נטרול משקל האריזה כמו גם סימון המוצר כדין.

בנוסף לכך, יוודאו המשיבות, בכל אחד משני התיקים, כי כל העובדים הרלבנטיים בסניפים מקיימים את כל ההוראות כנדרש לצורך נטרול משקל האריזה ממשקל המוצר שהצרכן רוכש.

בתום פרק זמן של 90 יום ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, תגיש כל אחת משתי המשיבות תצהיר של נציג מוסמך מטעמה, אשר יאשר כי בכל הסניפים של המשיבה (לאחר שתתבצע ביקורת בכל אחת מן הסניפים) מתבצעת שקילה בהתאם לכל האמור לעיל.

פיצוי הציבור:

קינג סטור תעניק פיצוי לציבור בסה"כ בסכום כולל של 255,000 ₪. מתוך סכום זה, סך של 180,000 ₪ על דרך של מתן הנחה/הטבה לצרכנים הרוכשים את המוצר בסניפיה.

בתום 12 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, תגיש קינג סטור תצהיר של נציג מוסמך מטעמה, לרבות אישור רואה חשבון, על-כך שאכן מוצה במלואו הסכום של 180,000 ₪ בגין מתן הנחה/הטבה לצרכנים הרוכשים את המוצר ויצורף דו"ח המעיד על-כך.

ככל שלא מוצה מלוא הסכום של 180,000 ₪, תועבר היתרה לקרן תובענות ייצוגיות, לפי סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות, ויומצא אישור כדין לבית המשפט מטעם הקרן שהעברת היתרה אכן בוצעה.

בנוסף, תעביר קינג סטור לקרן תובענות ייצוגיות, לפי סעיף 27 לחוק, סכום של 75,000 ₪, וזאת לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה, ובתום תקופה זו, על קינג סטור להמציא לבית המשפט אישור כדין מטעמה של הקרן על-כך שבוצעה העברת מלוא הסכום. המטרה אשר לה מיועד סכום זה היא לצורך פיתוח החינוך.

דבאח תעניק פיצוי לציבור בסכום כולל של 185,000 ₪. מתוך סכום זה, סך של 130,000 ₪ על דרך של מתן הנחה/הטבה לצרכנים הרוכשים את המוצר בסניפיה.

בתום 12 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, תגיש דבאח תצהיר של נציג מוסמך מטעמה, לרבות אישור רואה חשבון, על-כך שאכן מוצה במלואו סכום של 130,000 ₪ בגין מתן הנחה/הטבה לצרכנים הרוכשים את המוצר ויצורף דו"ח המעיד על-כך, וככל שלא מוצא מלוא הסכום של 130,000 ₪, תועבר היתרה לקרן תובענות ייצוגיות, לפי סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות, ויומצא אישור כדין לבית המשפט מטעם הקרן שהעברת היתרה אכן בוצעה.

בנוסף, תעביר דבאח לקרן תובענות ייצוגיות, לפי סעיף27 לחוק, סכום של 55,000 ₪, וזאת לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה, ובתום תקופה זו, על דבאח להמציא לבית המשפט אישור מטעמה של הקרן על-כך שבוצעה העברת מלוא הסכום . המטרה שלה מיועד סכום זה היא לצורך פיתוח החינוך.

באי-כוח המשיבות יוודאו כי המשיבות יגישו את האישורים כמפורט לעיל לבית-המשפט הנכבד.

גמול ושכר טרחה:

קינג סטור תשלם שכר טרחת עורך דין לבא כוח המבקש בסכום של 35,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק, וכן תשלם למבקש עצמו גמול בסכום של 6,000 ₪, וכן סך נוסף של 5,000 ₪ על חשבון החזר אגרת בית-המשפט הראשונה למבקש.

מחצית מן הסכום הכולל שבסעיף זה, תשולם על ידי קינג סטור למשרד בא כוח המבקש, תוך 30 יום ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, והמחצית השנייה תשולם תוך 60 יום ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

דבאח תשלם שכר טרחת עורך דין לבא כוח המבקש בסכום של 25,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק, וכן תשלם למבקש עצמו גמול בסכום של 4,500 ₪, וכן סך נוסף של 5,000 ₪, על חשבון החזר אגרת בית-המשפט הראשונה למבקש.

מחצית מן הסכום הכולל שבסעיף זה, תשולם על ידי דבאח למשרד בא כוח המבקש, תוך 30 יום ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, והמחצית השנייה תשולם תוך 60 יום ממודע מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

הגדרת הקבוצה עליה חל ההסדר

הגדרת התובעים לצרכי הסכם הפשרה היא:

"כל לקוחות המשיבות הבאים בגדר המונח "צרכן" בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אשר במהלך התקופה שתחילתה שבע שנים קודם להגשת התובענה ועד למועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית-המשפט, רכשו מן המשיבות מוצרי בשר, עוף ודגים הנמכרים לפי יחידת משקל, כאשר חישוב החיוב עבור המוצרים כלל גם את משקל האריזה".

יא. הצדדים הוסיפו והסבירו, כי השיקול שלהם בהיענות להסדר הפרשה שהוצע הוא חסכון בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים שתוצאתם אינה ידועה למי מן הצדדים, שהרי השלב הנוכחי בו נמצא הדיון הוא שלב מקדמי בלבד, כך שהחלופה של הצדדים הייתה להמשיך בדיונים שבהליך המשפטי עד תום ולהמתין תקופה ארוכה עד להכרעה הסופית במחלוקת שביניהם.

לעומת זאת, ההסדר המוצע מביא לפתרון מהיר ויעיל שמיטיב עם ציבור הצרכנים, בין אם במישרין על ידי מתן הנחות והטבות ובין אם בעקיפין על דרך תרומה כספית נדיבה לקרן תובענות ייצוגיות.

יב. הצדדים מבקשים מבית המשפט להימנע מלמנות בודק חיצוני שהרי מתווה הפשרה הוצע על ידי בית-המשפט. כמו-כן, מתווה ההסדר אינו מעלה סוגיה מקצועית או סוגיה שבמומחיות, אלא מדובר בשאלה משפטית מובהקת של הערכת סיכויי התביעה, סוגיה הנמצאת במסגרת שיקול הדעת השיפוטי על בסיס מידע ונתונים שהוצגו בפני בית-המשפט.

מינוי בודק עלול בנסיבות אלה לעכב את יישמו של הסדר הפשרה ולגרור את הצדדים לעלויות כספיות מיותרות נוספות.

יג. לטעמם של הצדדים, ההסדר שהוצע על ידי בית-המשפט ראוי, הוגן וסביר, ובהתחשב בעניינים של חברי הקבוצה ובשים לב לסיכויים ולסיכונים של כל צד, כעולה מכתבי הטענות וקיומן של שאלות משותפות של חוק ועובדה, לגבי כלל חברי הקבוצה.

הצדדים מבהירים שהסדר פשרה זה ישמש כמעשה בית דין כלפי כל הצרכנים שרכשו בשר אצל המשיבות בקשר לכל העילות והסעדים שצוינו לעיל, והוא נועד למצות באופן סופי ומלא את מלוא הזכויות והטענות של המבקש, בשם כל חברי הקבוצה כלפי שתי המשיבות בנוגע לבקשות לאישור תובענות אלה כייצוגיות.

יד. לבקשה לאישור הסדר הפשרה מצורפים תצהירי הצדדים ובאי כוחם, ומובהר גם שהמבקש ובא-כוחו לא קיבלו ולא יקבלו טובת הנאה מן המשיבות, זולת הגמול ושכר הטרחה שייפסקו בפסק-דינו של בית-המשפט.

טו. לאחר שנתתי דעתי לבקשה לאישור הסדר פשרה על נימוקיה, לרבות הסדר הפשרה עצמו, סבורני, כי ההסדר סביר והוגן ונותן מענה ראוי לאינטרסים של חברי הקבוצה במספר היבטים:

המשיבות תוודאנה ששקילת המוצרים נשוא התביעות בכל הסניפים שלהן מתבצעת כך שהצרכן מחויב רק עבור המוצר נטו שהוא רוכש תוך נטרול משקל האריזה, וכן תוודאנה המשיבות שהעובדים בסניפיהם מקיימים את ההוראות הנדרשות לצורך נטרול משקל האריזה ממשקל המוצר שהצרכן רוכש,.

תצהירים על-כך יוגשו לבית המשפט בתוך 90 יום ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה.

טז. בנוסף, תיתן כל אחת משתי המשיבות, פיצוי לציבור על דרך מתן הנחה/הטבה לצרכנים הרוכשים את המוצרים בסניפיהן, הכול כמפורט בהסדר פשרה, וכמו כן, תעביר כל אחת משתי המשיבות, סכום ששיעורו נקבע בהסדר הפשרה לקרן תובענות ייצוגיות לפי סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות, כשהמטרה של סכומים אלה, היא פיתוח החינוך, מכאן שיש בפיצוי להביא תועלת הן לחברי הקבוצה, והן לכלל הציבור.

יז. יצוין, שהבקשות לאישור הסדר פשרה פורסמו במודעות כנדרש בחוק, בתאריך 3/2/20, ובחלוף פרק הזמן של 45 יום ממועד הפרסום, לא הוגשה התנגדות כלשהיא להסדר הפשרה המוצע, ואף לא בקשה לפרוש מן הקבוצה.

כמו-כן, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) הודיע, שהגורמים המקצועיים במדינה, לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה, בין אם לחיוב ובין אם לשלילה.

יח. בנסיבות העניין, לא ראיתי כל הצדקה למינוי בודק לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות.

עסקינן בהסדר פשרה שהוצע על ידי בית-המשפט, והסוגיות העולות בו אינן מחייבות מומחיות ומקצועיות, אלא מדובר בשאלה משפטית של הערכת סיכויי התביעה לפי שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

יט. לפיכך, אני מאשר את הסדר הפשרה על כל סעיפיו וחלקיו ללא יוצא מן הכלל ונותן לו תוקף של פסק דין.

כ. הסדר פשרה זה משמש מעשה בית-דין, בהתאם לכל העילות והסעדים שהתבקשו בתובענות הייצוגיות בשני תיקים אלה וחל על חברי הקבוצה שהגדרתה היא:

"כל לקוחות המשיבות הבאים בגדר המונח "צרכן" בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אשר במהלך התקופה שתחילתה שבע שנים קודם להגשת התובענה ועד למועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית-המשפט, רכשו מן המשיבות מוצרי בשר, עוף ודגים הנמכרים לפי יחידת משקל, כאשר חישוב החיוב עבור המוצר כלל גם את משקל האריזה".

כא. בשים לב להסדר הפשרה שהושג, אני פוטר את הצדדים בשתי התובענות מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט.

כב. אני מורה לשתי המשיבות לפרסם את ההודעה בדבר אישורו של הסדר הפשרה בשני העיתונים היומיים הנפוצים בשפה העברית שבהם פורסמה הבקשה לאישור הסדר הפשרה, ובאותה מתכונת בדיון כפי שצוינה בהחלטתי הקודמת מיום 27.1.20.

הפרסום יהא על חשבון שתי המשיבות בחלקים שווים. בנוסף, תפרסמנה שתי המשיבות את ההודעה בדבר אישור הסדר הפשרה באתרי האינטרנט שלהן.

פרסום המודעות בדבר אישורו של הסדר הפשרה בשני העיתונים היומיים הנפוצים ובאתר האינטרנט של המשיבות, כמצוין לעיל, יתבצע לא יאוחר מתאריך 1/4/20, ולא יאוחר מיום 6/4/20, ימציאו באי כוח המשיבות למזכירות בית-המשפט עותקי נייר של המודעות שפורסמו.

כג. לא יאוחר מיום 1/7/20 תמציא כל אחת משתי המשיבות לבית המשפט, תצהיר נציג מוסמך מטעמה בו יאשר הנציג בתצהירו (לאחר ביצוע ביקורת בסניפים), שהשקילה מתבצעת בהתאם לאמור בהסדר הפשרה.

כד. לא יאוחר מיום 1/4/2021 תמציא כל אחת משתי המשיבות לבית המשפט, תצהיר נציג מוסמך מטעמה, במצורף לאישור רואה חשבון, שאכן מוצה במלואו מתן הנחה/ההטבה לצרכנים כמפורט בסעיף 3.2 של הסדר הפשרה.

כן יצורף על ידי כל אחת מן המשיבות, אישור כדין לבית המשפט, מטעם קרן תובענות ייצוגיות לפי סעיף 27 של חוק תובענות ייצוגיות שהעברת מלוא התרומה לקרן הושלמה.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין אל:

(א) ב"כ המבקש: עו"ד אלי שמעוני, הרצליה.

(ב) ב"כ קינג סטור: עו"ד נסיב איוב, כרמיאל.

(ג) ב"כ דבאח: עו"ד שושנה רבינוביץ, תל אביב.

(ד) פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).

התיק יובא לעיוני במועדים הבאים:

6/4/2020 – עיון במודעות שתפורסמנה.

1/7/2020 – עיון בתצהירי המשיבות בדבר ביצוע השקילה בכל הסניפים כנדרש.

1/4/2021 – עיון בתצהירי המשיבות בדבר מיצוי מלוא מתן ההנחה/הטבה כאמור בהסדר הפשרה, והעברת מלוא התרומה לקרן תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, כ"ג אדר תש"פ, 19 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.