1. לפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.
2. בתביעה, שהוגשה נגד המבקש ונגד חברת א.מ. הדרי המשולש בע"מ, נטען כי הנתבעת הנוספת (להלן: החברה) ניהלה חשבון אצל המשיב והותירה בו חוב שלא נפרע. המבקש, כך נטען, היה ערב לחובותיה של החברה.
3. המבקש טען בהתנגדות כי מכר את החברה לאחר, מר מוגרבי חסין, וכי החוב למשיב אינו חובו. תדפיס מרשם החברות שצירף המבקש להתנגדות תומך בטענה כי מר מוגרבי הוא בעליה של החברה (מנובמבר 2017).
4. לבד מכך לא צורף להתנגדות דבר – ובפרט לא הסכם מכירת החברה או תצהיר מטעמו של מר מוגרבי.
5. הדיון הראשון בהתנגדות נועד להתקיים ביום 20.11.19 – ולבקשת המבקש, באולם בית המשפט, נדחה הדיון, על מנת שיסדיר את ייצוגו. זאת לא נעשה, וגם לדיון שהתקיים היום התייצב המבקש ללא ייצוג משפטי – וציין כי בכוונתו להביא מסמך נוסף מהבנק. כן ציין שהיה בדברים עם ב"כ המשיב, אולם כי פגישה ביניהם לא יצאה אל הפועל נוכח מגבלות משבר נגיף הקורונה. המבקש הוסיף כי על הבנק-המשיב החובה לפנות לבעלים החדש של החברה.
6. ב"כ המשיב ציין, מנגד, כי פגישה בין הצדדים התקיימה בינואר 2020 (לאחר הדיון הקודם ולפני למעלה משנה) וכי המבקש לא מוכן לשלם דבר.
7. ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא יתן לו רשות להתגונן.
8. במקרה דנן, לא שוכנעתי כי יש בידי המבקש להעמיד הגנה מפני התביעה. על המבקש היה לצרף כבר להתנגדות את הראיות ואת המסמכים התומכים בטענותיו – תצהיר מטעמו של בעליה של החברה המאשר כי עליו, ולא על המבקש, יש להטיל את חובה של החברה למשיב; הסכם המכירה המלמד כי החוב למשיב היה חלק מהמכירה או כי למבקש אין אחריות לחובות עתידיים של החברה; הודעה בכתב למשיב המעדכנת בדבר ביצוע המכירה ומבקשת לפטור את המבקש מערבותו מאותו מועד; וכיו"ב. דבר מאלו לא הוגש.
9. למבקש ניתנה הזדמנות, למעשה, לתקן ולהשלים החסר כאשר נדחה הדיון הראשון לשם הסדרת ייצוגו. מאז חלפו 15 חודשים ויותר, וההתנגדות נותרה חסרה כפי שהיתה.
10. במצב דברים זה, דין ההתנגדות להדחות. את טענותיו של המבקש כלפי הצד השלישי יהא עליו לברר במסגרות המתאימות.
11. ההליכים בתיק הוצאה לפועל 512872-04-19 ישופעלו, ככל שעוכבו, וככל שלא ייפרע החוב בתוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין לידי המבקש.
12. לסכום החוב יצורפו הוצאות שני הדיונים בבית המשפט בסך 1,000 ₪.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב אדר תשפ"א, 24 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.