1. זוהי תביעה כספית שנפתחה בסדר דין מקוצר על סך 778,482 ₪. ביום 10/9/19 התקבלה בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, וההליך עבר לסדר דין רגיל. הבקשה והתצהיר התומך בה שימשו ככתב הגנה מטעם הנתבעת.

2. במסגרת הסיכומים מטעם התובע בלבד, התבקש בית המשפט למחוק את תובעת 2, קשת מופעים בע"מ, מכתב התביעה. מנגד, טענה הנתבעת בסיכומים מטעמה כי יש להורות על דחיית התביעה של תובעת 2 כנגד הנתבעת, הואיל ויש לדבר השלכות על טענות התביעה. החלטה בעניין תינתן בהמשך פסק הדין.

3. התביעה נסובה סביב הסכם שנחתם ביום 1/6/08 בין הנתבעת מצד אחד לתובע מצד שני, בקשר להפעלת אמפיתאטרון צמח (להלן: "צמח"), לתקופה המתחילה ביום 1/4/08 ומסתיימת ביום 31/3/10, עם אופציה להארכה לשלוש תקופות נוספות של שנה אחת לתקופה עד ליום 31/12/14 (להלן: "ההסכם").

4. על פי ההסכם, התובע זכאי לפדיון השקעות בתנאים שיפורטו ויצורפו להסכם כנספח א. ביום 5/3/09 נחתם "נספח פדיון השקעות" בין הנתבעת מצד אחד לבין התובע מצד שני (להלן: "הנספח"). מפאת חשיבות הנספח למחלוקת בין בעלי הדין, אביא את הנספח כלשונו:

"1. להלן נספח התנאים לפדיון השקעותיו של המפעיל באמפיתיאטרון צמח.

2. נספח זה יחשב כחלק בלתי נפרד מהוראות ההסכם בין הצדדים ובכל מקרה של שוני או סתירה בין האמור בנספח לבין ההסכם יגברו הוראותיו של נספח זה.

3. המועצה לא תהיה מחויבת לפדות את השקעותיו של המפעיל באמפי, לרבות אם אלו נעשו בהסכמת המועצה ועל פי תכנית שאושרה על ידי ראש המועצה כאמור

4. למרות כל האמור לעיל מוסכם כי אם תקופת ההפעלה תגיע לסיומה לפני תום תקופת ההסכם שלא מחמת שהמפעיל הפר את ההסכם עם המועצה, ואם יימסר האמפי להפעלה מסחרית על ידי גורם כלשהו, כי תפדה המועצה את השקעותיו של המפעיל, וזאת בכפוף לכללים ולתנאים המפורטים להלן בנספח זה.

5. א. המועצה לא תפדה השקעה שבוצעה ללא אשור המועצה, ו/או שלא על פי

תכנית שאושרה מראש ספציפית ובכתב על ידי ראש המועצה.

ב. הסכום שיעמוד בבסיס חשוב הסכום לפדיון של כל השקעה לא יעלה על סכום האומדן שאושר מראש על ידי המועצה לאותה השקעה, או על סכום שהושקע בפועל ע"י המפעיל, כפי שיוכח באמצעות חשבונית מס, לפי הנמוך מבין השנים.

6. א. משך תקופת ההנאה מכל השקעה שבוצעה, או שתבוצע, על ידי המפעיל באמפי יקבע מראש על ידי המועצה, ובהעדר קביעה כאמור יהיה משך

ההנאה 10 שנים, שמנינה יחל במועד השלמת ביצוע העבודה נשוא ההשקעות או תחילת השימוש בהן המוקדם מבין השנים.

ב. מכל השקעה יופחת חלק יחסי אשר יקבע בהתאם ליחס שבין התקופה שחלפה מאז ביצוע אותה השקעה ועד לסיום הפעלת האמפי על ידי המפעיל (להלן – "משך ההנאה בפועל") לבין משך ההנאה המלאה של אותה השקעה (להלן – "משך ההנאה המלא").

7. מובהר כי המועצה תפדה את ההשקעה מותנית בהתמלא התנאים המפורטים לעיל בסעיף 6, וכן מותנית בכך שתוצאות ההשקעה תהיה במצב המועיל לפי שיקול דעת המועצה לפעילות האמפי.

8. חרף האמור בסעיף 5(ב) לעיל למועצה תהיה זכות לדרוש כי במקום חישוב החזר השקעה לפי משך תקופת ההנאה תיערך שמאות עדכנית, על ידי שמאי מטעמה, ביחס לשווי הנוכחי של אותה השקעה, וקביעת השמאי תחייב את הצדדים.

9. א. המועצה מסכימה כי במהלך התקופה בה היה האמפי מסור להפעלתו

של המפעיל לפני החתימה על הסכם זה, בצע המפעיל השקעות מאושרות בסכום מצטבר ומשוערך של 403,301 ₪ (במילים: ארבע מאות ושלושה אלף שלוש מאות ואחד₪) (להלן – "השקעות העבר").

ב. הצדדים מסכימים כי יתרת משך ההנאה להשקעות העבר ממועד חתימת הסכם זה תהיה למשך 10 שנים (להלן – "משך ההנאה מהשקעות העבר").

ג. לצורך חישוב פדיון השקעות העבר, ככל שייווצרו הנסיבות לפדיון לפי הסכם זה, יופחת מדי שנה, חלק יחסי לפי היחס של אחד חלקי עשרים (5% לשנה) (להלן – "משך ההנאה מהשקעות העבר").

10. כמו כן נקבע שככל שייווצרו הנסיבות לפדיון לפי הסכם זה, יתווסף לכל סכום שייקבע סך של 400,000 ₪ (במילים: ארבע מאות אלף ₪) כפיצוי בגין מוניטין.

11. על כל השקעה נוספת שתתבצע ע"י המפעיל ואשר תבוצע באישור בכתב של ראש המועצה, יחולו תנאי נספח זה".

טענות התובעים

5. בפירוט הצדדים לתביעה, נטען כי, הנתבעת התנהלה מול התובע כיחיד, בפועל, כל ההוצאות וההכנסות בגין המיזם נושא התביעה, הינם של התובעת. גם התובע וגם הנתבעת ידעו היטב כי התובעת עומדת מאחורי המיזם. התובע, מנהל ובעל המניות של התובעת, "אך מבחינת תביעה זו – זוהי תביעת חברת "קשת מופעים בע"מ" שהינה הגורם המשלם ומוציא הכספים של המיזם כולו, כאשר בפועל התובע התנהל מול המועצה כיחיד ולא כחברה".

6. ההסכם הסתיים ביום 31/12/14 והוארך בפועל על ידי ראש המועצה עד ליום 31/12/15. למרות ההארכה, לא ניתן היה לבצע הופעות, מאחר וחברת זאפה זכתה במכרז להפעלת מופעים בבית גבריאל, החל מחודש ינואר 2015, תוך התניה שאין לקיים הופעות ומופעים בצמח, למניעת תחרות.

7. הנתבעת לא חידשה את הסכם ההפעלה, והתובעים מצאו עצמם מול אמפיתאטרון צמח חסר פעילות תרבותית-בידורית, עם השקעות שירדו לטמיון, ונתבעת שלא מוכנה לפצות אותם בגין ההשקעות, פדיון השקעות שלקחה על עצמה הנתבעת בהסכמים שהיא עצמה הכינה.

8. התובעים טענו כי הם זכאים לפיצוי עקב הפסקת ההתקשרות הן בגין השקעות בסך של 378,482 ש"ח והן בגין מוניטין מכוח סעיף 10 להסכם בסך של 400,000 ₪.

טענות הנתבעת

9. הנתבעת טענה בכתב ההגנה להעדר יריבות עם תובעת 2, טענה שהתובעת הודתה בה במסגרת הסיכומים שהוגשו מטעם התובע.

10. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הזכות שניתנה לתובע הייתה מוגבלת וקצובה בזמן. תקופת ההתקשרות, לרבות תקופות האופציה, נוצלה במלואה על ידי התובע והיא הסתיימה באופן טבעי ולא בטרם עת.

11. לטענת הנתבעת, על פי הנספח, פדיון השקעות ופיצוי בגין מוניטין, מותנים בהתקיים שני תנאים מצטברים, שלא התקיימו, ואין מקום לפיצוי או פדיון.

דיון והכרעה

12. בין הצדדים מערכת חוזית של הסכם הפעלת צמח, ונספח שמטרתו להסדיר את פדיון ההשקעות של התובע בצמח. סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973, "פירוש של חוזה", קובע כלהלן:

(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.

(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.

(ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.

(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.

(ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו-10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור.

13. אפתח במחלוקת עיקרית בין הצדדים לעניין תקופת ההסכם. התובע טען בכתב התביעה כי התובעת הביאה את ההסכם לקיצו, עם כניסת חברת "זאפה" לבית גבריאל, ולא חידשה את הסכם ההפעלה עם התובעים. בסיכומים טען התובע כי, על פי הנספח הוענקה לו זכות הפעלה חוזית של צמח לתקופה של 10 שנים. הנתבעת, לעומתו, טענה בכתב ההגנה כי ההסכם הסתיים במועדו, לאחר חמש שנים, וכל טענה אחרת מהווה הרחבת חזית אסורה וטענה בעל פה נגד מסמך כתוב.

14. ליבת המחלוקת נעוצה בהוראות הנספח הקובעות תקופה של 10 שנים ביחס לתקופת ההנאה מההשקעות. התובע מבקש לראות בהוראות אלו הוראות המאריכות את תקופת ההסכם. כל שאר הטענות, העילות והסעדים שבכתב התביעה, קשורים לליבה זו. בעדותו בחקירה ראשית העיד כי, ראה בנספח והוראותיו בקשר לתקופת ההנאה כהמשך להסכם והארכת תקופת ההפעלה ל- 10 שנים.

15. למחלוקת זו ראשית תשובה בסעיפי ההסכם עצמו. סעיף 4 להסכם נושא כותרת "תקופת ההסכם", וקובע את תקופת ההסכם לתקופה המתחילה ביום 1/4/08 ומסתיימת ביום 31/3/10, עם אופציה להארכה לשלוש תקופות נוספות של שנה אחת לתקופה עד ליום 31/12/14. דברים אלו הובאו באופן מפורש בכתב התביעה עצמו, בכותרת "מעיקרי ההסכם", סעיפים 3.5 ו- 3.6 לכתב התביעה. עוד נאמר בכתב התביעה "בפועל – ראש המועצה – דאז- האריך לכאורה את תוקף ההסכם עד 31/12/15, אך למעשה ההסכם הסתיים בסוף שנת 2014". מכאן, הוראות ההסכם לעניין תקופת ההסכם, ברורות וחד משמעויות, וכך גם הבין אותם התובע כאמור בכתב תביעתו, ואין כל טענה מפורשת בכתב התביעה כי תוקפו של ההסכם הוא ל- 10 שנים.

16. כאמור, התובע טען בסיכומים כי, הנספח האריך את תקופת ההסכם. התובע גם הפנה לרישא של הנספח, לפיו, "נספח זה יחשב כחלק בלתי נפרד מהוראות ההסכם בין הצדדים ובכל מקרה של שוני או סתירה בין האמור בנספח לבין ההסכם יגברו הוראותיו של נספח זה." לא מצאתי ממש בטענה זו, ואפרט. כותרת הנספח ברורה ומדברת בעד עצמה. עניין הנספח כשמו כן הוא "נספח פדיון השקעות". הנספח מתחייב מתוקפו של ההסכם, המורה על פדיון השקעות בתנאים שיפורטו במסמך המצורף להסכם הוא הנספח (הוראת סעיף 9א להסכם). ההסכם חוזר ומבהיר בהוראותיו כי, התובע יהא זכאי לפדיון השקעות שבוצעו על ידו בהתאם ובכפוף לנספח (סעיף 9ב להסכם). משכך, עניינו של הנספח הוא בקשר לפדיון השקעות שבצע התובע בצמח, ואין לקרוא בו הוראה הבאה להאריך את תקופת ההסכם.

17. זאת ועוד, הנספח נולד מהוראות סעיף 9 להסכם שעניינו פדיון השקעות ולא מכוח הוראות סעיף 4 להסכם שעניינו "תקופת ההסכם". מדובר בשני עניינים שונים בהסכם שלא באו להשלים זה את זה או להוסיף זה על זה. הוראת סעיף 4 להסכם "תקופת ההסכם" והוראת סעיף 9 להסכם "פדיון השקעות" והנספח מכוחו, אינן הוראות המשלימות אחת את השנייה, וכל אחת מההוראות הסעיפים לעיל, עומדת בפני עצמה, ברורה ומפורשת.

18. כפי שנקבע בסעיף 14 לעיל, הוראות ההסכם לעניין תקופת ההסכם, ברורות וחד משמעויות, וכך גם הבין אותם התובע כאמור בכתב תביעתו, ואין כל טענה מפורשת בכתב התביעה כי תוקפו של ההסכם הוא ל- 10 שנים. אפנה גם לסעיף 5 א לכתב התביעה הנושא כותרת "עילת התביעה" ובו נמצא כי התובע טען בכתב התביעה, שעל אף שההסכם הוארך לכאורה על ידי ראש המועצה עד ליום 31/12/15, דה פאקטו, בשל כניסת זאפה לבית גבריאל, נמנע המשך הופעות בצמח, החל מחודש ינואר 2015. נמצא אם כן, שבכתב התביעה נטענה טענה עובדתית שתוקפו של ההסכם עד ליום 31/12/15.

19. כן יש טענה בכתב התביעה, שבהתאם להסכם, לרבות סעיף 9 שבו, החזר פדיון השקעות התובע יפורטו בנספח. התובע חישב בכתב התביעה את הפיצוי הכספי בהתאם להוראות הנספח, סעיף 6 לכתב התביעה, ואביא את הדברים שנטענו בכתב התביעה, אחד לאחד.

20. סעיף 6.1: "הצדדים הסכימו על אופן חישוב החזר ההשקעות כמפורט בנספח לחוזה, לרבות המצוין בסעיף 9". מסעיף זה ניתן לקבוע שהתובע ראה בנספח, דרך לחישוב החזר ההשקעות ולא נאמר, ולו במרומז בסעיף זה, שהנספח מאריך את תקופת ההסכם.

21. סעיף 6.1.1: מציין את הסכמת הצדדים כמפורט בסעיף 9א לנספח באשר לסכום ההשקעה שהשקיע התובע בצמח עד למועד חתימת ההסכם.

22. סעיף 6.1.2: "בכל שנה מהשקעת התובעים יש להפחית 5% [ס' 6 ג'].

סעיף 6.1.3: "תחילת הפעלת אמתיתיאטרון 1/4/2008, כמפורט סעיף 4 להסכם בין הצדדים".

סעיף 6.1.4: "סיום התקשורת בין צדדים 31/12/15, כמפורט במכתבה של הנתבעת מיום 25/6/2015 – אם כי בפועל ההסכם בא לקיצו כבר בחודש 1/2015".

סעיף 6.1.5: "תחילת חישוב תקופת ההנאה היא מחודש 3/8/09 – מועד תחילת השימוש באמפי להופעות (ראה סעיף 6 א' לנספח פדיון השקעות".

סעיף 6.1.6: "סיום ההתקשרות בפועל בין הצדדים – 31.12.14 קרי התובע הפעיל את האמפי במשך 5.4 שנים בלבד"

סעיף 6.1.6: "חישוב תקופת ההנאה – 5.4 כפול 5% - 23%".

ניתן ללמוד מכתב התביעה, שהתובע נזקק להוראות הנספח לקביעת סכום הפיצוי וקרא את סעיף 9 ב לנספח, המציין תקופה של 10 שנים, כתקופה המשמשת לקביעת "משך ההנאה מהשקעות העבר", כפי שנקבע בנספח, שאליה אתייחס בהמשך. לא נמצא בכתב התביעה כל טענה המלמדת כי הנספח קבע את תקופת ההסכם למשך 10 שנים.

23. הסעיפים המפורטים בסעיף 22, מביאים לדיון בשאלה, מה הפירוש שיש לתת להוראות הנספח בנוגע לקביעה של 10 שנים, האם כנטען על ידי התובע בסיכומים שמדובר בתקופת הפעלה של 10 שנים, או כנטען על ידי הנתבעת שמדובר בתקופת הנאה לצרכי חישוב פדיון השקעות.

24. התובע מבקש לסמוך טענתו על עדותו של מוטי אילון, סגן ראש המועצה בזמנים הרלוונטיים לתביעה (להלן: "מוטי"). בסיכומיו, טען התובע שמוטי העיד באופן נחרץ, שבסיס ההסכמות של הנתבעת עם התובע, שהתובע הוא בר רשות להפעיל את צמח למשך 10 שנים (סעיף כא לסיכומים).

25. מוטי העיד שהוא חתם על ההסכם והנספח מטעם הנתבעת. מוטי העיד על ההשקעות שביצע התובע בצמח, וההסכמה שזה לא יהיה על חשבונו של התובע, אלא ייקבע מנגנון כפי שנקבע בנספח (עמוד 5 שורות 6-12), מנגנון שבכל שנה יורד אחוז מהסכום (עמוד 7 שורה 14). מוטי התבקש להסביר את הסתירה בין סעיף 9ב הקובע יתרת משך הנאה להשקעות העבר 10 שנים ממועד חתימת ההסכם, לבין סעיף 9ג הקובע הפחתה של 5% מדי שנה, והשיב: שהוא לא יכול להסביר והוא לא מומחה לניסוחים. כן העיד מוטי שהיה שותף לרעיון פדיון ההשקעות והיה מפרש את סעיף 4 לנספח כלשונו (עמוד 7 שורות 5-14). לסיכום עדותו של מוטי, לא מצאתי בעדותו את מה שמבקש התובע, ואין בעדותו כדי לסתור את הכתוב בהסכם בנוגע לתקופת ההפעלה.

26. עד נוסף שהעיד מטעמו של התובע הוא מר יוסי ורדי, ראש המועצה אשר כיהן בתקופה הרלוונטית לתביעה (להלן: "ורדי"). לטענת התובע בסיכומים, ורדי אישר בעדותו הארכת ההסכם עד ליום 31/12/15, וכן חיזק את הטענה שההסכם והנספח אינם ברורים ויש בהם סתירות פנימיות שהוא, ורדי, אינו מבין אותם, וזכאותו של התובע להחזר השקעות ידועה אך הנוסח המשפטי מעורפל.

27. ורדי העיד בחקירתו הראשית, שכל מה שהתכוונו אליו נכתב ואם לא היו מתכוונים, אז לא כתבו (עמוד 12 שורות 1-5). משמעות עדותו זו, שלדעתו, ההסכם והנספח משקפים את אומד דעתם של הצדדים.

28. מטעם הנתבעת העיד עו"ד קורין יעקב (להלן: "קורין"), היועץ המשפטי של הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה ומי שניסח את ההסכם והנספח. בעדותו, העיד כי ההגבלה ל- 5 שנים היא הגבלה הקבועה בחוק מאחר והנתבעת היא רשות מקומית, ולא ניתן להאריך את התקופה ללא אישור משרד הפנים. קורין נשאל מי ביקש לנסח את הנספח כפי שנוסח, השיב: "אני ניסחתי כמובן על פי מתווה שהוכן על ידי ראש המועצה או המנכל, לא יכול להגיד מי מהם, בדרך כלל הדברים האלה פעיל היה יותר מוטי, סגן ראש המועצה, כולל המתווה עצמו של ההתניות זה גובש יחד איתי וקיבל ביטוי בנספח מתי אם בכלל ייכנס איזה מנגנון של פיצוי או של פידיון או תשלום עבור מוניטין, רק במקרה מוגדר וקיצוני וזה לא קרה".

עוד העיד עו"ד קורין את הדברים הבאים: "תקופת ההתקשרות על פי ההסכם מוגדרת וברורה חד משמעית היא שנתיים פלוס 3 תקופת אופציה של שנה אחת הא ותו לא וזה הסתיים במרץ 2013, זאת תקופת ההסכם והיא התקופה הרלוונטית גם לנספח, לקיומם של התנאים שדיברנו עליהם בנספח . תקופת ההנאה לא קשורה לתקופת ההפעלה, היא מעין מדד שנועד ליצור מנגנון שלפיו יהיה ניתן לחשב את שיעור הפדיון אם יהיה צורך לפדות. את שיעור הפדיון אם יהיה צריך לפדות וצריך לפדות רק אם נקבעו התנאים שנקבעו בנספח."

29. הנתבעת טענה בסיכומים כלפי טענת התובעת, שתקופת ההסכם היא למשך 10 שנים מכוח הוראות הנספח – שמדובר בטענה המהווה הרחבת חזית אסורה. "האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך, שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתב טענותיו, או אם בעל הדין שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמוד 97).

כך נפסק בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג נגד סונול, פורסם ביום 16/2/04:

"הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון, אולם כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרוסים בפני בית-המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה (ע"א 271/75 שושן נ' שושן [10], בעמ' 476; ע"א 776/86 עודה נ' מנהל מס ערך מוסף [11], בעמ' 658). המערערת לא הוסיפה עובדות, אלא טענה למשמעותן המשפטית-פרשנית בלבד, ולכן אין למנוע ממנה העלאת טענה זו (השוו רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים [12], בעמ' 789), בייחוד לאור העובדה כי לצדדים הייתה הזדמנות להתמודד אתה והם עשו כך"

30. אני רואה להטיב עם התובע, ועל אף שאין ההחלטה נקייה מספקות, אני מוצאת לנכון לקבוע שהטענה בדבר תקופת ההפעלה למשך 10 שנים, אינה מהווה שינוי חזית, משנמצא בנספח, המהווה חלק מכתב הטענות, שתקופת ההנאה היא למשך 10 שנים, ויש להכריע האם יש בהוראות הנספח כדי להאריך את תקופת ההפעלה, כטענת התובע.

31. על בסיס תשתית הראיות שהוגשו לתיק בית המשפט, אפנה ללשון הוראות הנספח. אפתח בהוראת סעיף 4 לנספח, הקובעת שני תנאים להפעלת הנספח לפדיון ההשקעות. האחד, שתקופת ההפעלה תגיע לסיומה לפני תום תקופת ההסכם. השני, אם צמח יימסר להפעלה מסחרית על ידי גורם כלשהו. מדובר אפוא, בשני תנאים מצטברים, שעל התובע להוכיח קיומם.

32. אין מחלוקת בין הצדדים, שהתובע ביצע השקעות בצמח, הדברים עולים באופן מפורש מההסכם והנספח וכן מעדויות העדים. עם זאת, לא שוכנעתי, בענייננו, כי התנאים המצטברים לפדיון השקעות התובע, התקיימו. כפי שנמצא מלשון ההסכם ותשתית הראיות שהונחה בפני בית המשפט, תקופת ההסכם נקבעה מראש עד ליום 31/3/10 עם זכות אופציה לשלוש שנים נוספות, עד ליום 31/12/14, והוארכה פעם נוספת עד ליום 31/12/15, כך שאין חולק שתקופת ההפעלה לא הגיע לסיומה לפני תום תקופת ההסכם, והתובע המשיך להחזיק ולהפעיל את צמח עד ליום 31/12/15. גם אין חולק, ואף לא הובאה כל ראיה בעניין, שצמח נמסר לגורם אחר להפעלה מסחרית. מכאן, הדין עם טענת הנתבעת, שהתנאים המצטברים בנספח פדיון ההשקעות לא התקיימו, ואין להפעיל את הוראות פדיון ההשקעות.

33. לא ניתן לסיים את פסק הדין, ללא התייחסות לטענת התובע באשר למשך תקופת ההנאה, התקופה שבשלה, עתר התובע בסיכומים לקבוע כי תקופת ההסכם היא למשך 10 שנים. טענתו זו של התובע לא עולה בקנה אחד עם לשון הוראות הנספח. הנספח מאבחן, באופן מפורש, בין השקעות לאחר חתימת ההסכם והשקעות לפני חתימת ההסכם. סעיפים 5 עד 8 בנספח מתייחסים להשקעות לאחר חתימת ההסכם וקובעים מנגנון לפדיונם. על פי כתב התביעה, למעט טענה לקונית, ללא כל אסמכתא, נטען להשקעה בסך של 77,744 ₪, השקעה שלטענת התובעים בוצעה על פי דרישות משטרת ישראל. ברי כי לא ניתן לבסס מסקנה עובדתית על סמך הטענה לקונית ללא כל אסמכתא, על כן, אני קובעת כי אין ראיה ולו קלושה להשקעות לאחר חתימת הנספח. מותר לציין, כי חוות דעת שמאי צריכה גם היא להתבסס על אסמכתאות ועובדות, ולא די בחוות דעת שמאי, כפי שהובאה, המבוססת על נתונים שמסר התובע לשמאי, לקביעת גובה ההשקעות. עוד יצוין, כי אף אין טענה שהנתבעת אישרה השקעות אלו, כנדרש מהוראות הנספח.

34. סעיף 6 א לנספח קובע את תקופת ההנאה מכל השקעה שתבוצע. נקבע שמכל השקעה שבוצעה או תבוצע, תיקבע תקופת ההנאה מראש על ידי הנתבעת, אחרת, תהא תקופת ההנאה 10 שנים. הדברים ברורים ומבקשים לקבוע את התקופה ממנה ניתן ליהנות מפירות ההשקעה. תקופת ההנאה משתנה בכל השקעה והשקעה, תקופת הנאה מהשקעה בציוד מתכלה אינה דומה לתקופת השקעה בציוד שאינו מתכלה וכדומה. כאמור, אין בקביעת תקופת הנאה בנספח כדי להאריך את תקופת ההסכם עצמו, שהרי אין בקביעת תקופת הנאה כמנגנון לפדיון ההשקעות, להאריך את תקופת ההסכם, לא במפורש ולא במשתמע.

35. סעיף 9 לנספח מתייחס להשקעות עבר שביצע התובע בצמח, ובו מאשרת הנתבעת כי התובע ביצע השקעות מאושרות בסך של 403,301 ₪, הן "השקעות עבר". התובע והנתבעת הסכימו כי תקופת ההנאה מהשקעות העבר, תהא ממועד חתימת ההסכם למשך 10 שנים. כאמור, אין בקביעת תקופת ההנאה בסעיף 9 ב בנספח כדי להאריך את תקופת ההסכם עצמו, שהרי אין בקביעת תקופת הנאה כמנגנון לפדיון השקעות העבר, להאריך את תקופת ההסכם, לא במפורש ולא במשתמע.

36. אכן, נמצא בתתי סעיף 9 לנספח, שתי הגדרות לתקופת ההנאה מהשקעות העבר, כלהלן:

סעיף 9ב. הצדדים מסכימים כי יתרת משך ההנאה להשקעות העבר ממועד חתימת הסכם זה תהיה למשך 10 שנים (להלן – "משך ההנאה מהשקעות העבר").

סעיף 9ג. לצורך חישוב פדיון השקעות העבר, ככל שייווצרו הנסיבות לפדיון לפי הסכם זה, יופחת מדי שנה, חלק יחסי לפי היחס של אחד חלקי עשרים (5% לשנה) (להלן – "משך ההנאה מהשקעות העבר").

36. תתי הסעיפים לעיל, קובעים את משך ההנאה מהשקעות העבר, סעיף 9ב קובע תקופה של 10 שנים, וסעיף 9ג למשך 20 שנים. לא נמצאה בראיות שהוגשו ובעדויות שנשמעו, תשובה לכך שנרשמו תקופות הנאה שונות לפדיון השקעות העבר. הגם שלא ברור מדוע נדרשו שתי הגדרות לתקופת ההנאה להשקעות עבר, ובמידה והתנאים המצטברים לתשלום פדיון ההשקעות היו מתקיימים, אני סבורה שלא היה נדרש שימוש בסעיף 9ב והצדדים היו מחשבים את פדיון ההשקעות לפי סעיף 9ג, הקובע מפורשות שהוא נכתב לצורך חישוב פדיון השקעות העבר, מנגנון המטיב עם השקעות התובע בצמח, המפחית חלק קטן יותר מסכום ההשקעה. אך שוב, אין בקביעת מנגנון פדיון השקעות העבר כדי להאריך את תוקפו של ההסכם או לעמוד בתנאים הנדרשים להפעלת הוראות הנספח.

37. לפני סיום, אתייחס לבקשת התובעת למחוק אותה מכתב התביעה. אני סבורה, שלאור ניסוח כתב התביעה, קבלת הבקשה עלולה להביא לתוצאה שאין בפני בית המשפט עילת תביעה לתובע. במה הדברים אמורים? בפתח כתב התביעה, בהצגת הצדדים לתביעה, נרשם כך: "במסגרת היחסים העסקיים כפי שיפורט להלן מול הנתבעת – מועצה אזורית עמק הירדן – התנהלה הנתבעת מול התובע כיחיד, כאשר בכל המסמכים מופיע שמו ושם משפחתו ןמס' ת.ז האישי שלו. בפועל – כל ההוצאות וההכנסות בגין המיזם נשוא כתב תביעה זה, הינם של קשת מופעים בע"מ – התובעת 2 – הגם שזכרה לא בא במערך ההסכמי, שכן הנתבעת היא זו שהכינה וערכה את המסמכים – גם התובע וגם הנתבעת ידעו היטב כי מדובר בחברה בע"מ שהיא העומדת מאחורי המיזם. התובע הינו כאמור מנהלה ובעל מניותיה של התובעת היות והתובעת ושמו של מר עמוס כהן אשר הוצמד לה – יובהר בהמשך, אך מבחינת תביעה זו – זוהי תביעת חברת "קשת מופעים בע"מ" שהינה הגורם המשלם ומוציא הכספים של המיזם כולו, כאשר בפועל התובע התנהל מול הנתבעת כיחיד ולא כחברה". (ההדגשות של הח"מ).

38. אם כן, לפי ניסוח כתב התביעה עצמו, התביעה היא של התובעת אשר עמדה מאחורי ההסכם והוציאה אותו לפועל ולא של התובע. מחיקת התובעת מכתב התביעה, ללא שנדרש תיקון של כתב התביעה, עלול להביא למחיקת התביעה גם כלפי התובע, בשל העדר עילת תביעה לתובע כלפי הנתבעת.

39. לסיום בהינתן כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע לא הוכיח עילת תביעתו וזכאותו לפדיון השקעות ולפיצויים בגין מוניטין - דין תביעתו להידחות.

40. לבקשת התובעת בסיכומי התובע, אני מורה על מחיקת התביעה של התובעת כנגד הנתבעת.

41. אני מחייבת את התובעים, יחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

ניתן היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.