לפני בקשת התובע למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה מאחר שלטענתה לא הוצגה ראשית ראייה למינוי המבוקש, זאת בייחוד בהתחשב בעיתוי הגשת הבקשה ובשאלת החבות המרחפת מעל התביעה בכללותה. כן טוענת הנתבעת, כי אין להסתמך על המסמכים שערך ד"ר וגיה עאסלה מעראבה מאחר והוא קרוב משפחה או לכל הפחות מכר של התובע. כמו כן טוענת הנתבעת כי יש לפסול את המסמך שערך ד"ר טארק פאהום באשר מדובר בחוות דעת רפואית האסורה להצגה בפני בית המשפט והמומחה. בנוסף המסמכים שצורפו אינם מלמדים כלשעצמם על ממצאים רפואיים אובייקטיבים, ולכל היותר כוללים את תלונותיו הסובייקטיביות של התובע. בתלונות אלו אין כדי להוות ראשית ראייה. התובע אף נמנע מלצרף מסמכים מקופת החולים הממליצים לו לפנות לטיפול נפשי כזה או אחר.

בתגובה להתנגדות הנתבעת, טוען התובע, כי לא קיימת קרבה משפחתית בין ד"ר עאסלה לבין התובע והתובע לא הכיר אותו קודם לתאונה ולא זוכר שפגש אותו במקום כלשהו בעראבה. גם גיסו של התובע לא מכיר באופן אישי את ד"ר עאסלה. בנוסף, יש לדחות טענות הנתבעת, כי במסמכיו של ד"ר פאהום מהווים חוות דעת רפואית אסורה.

דיון והכרעה

תקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז (להלן: "תקנות המומחים") קובעת כדלקמן:

"8. המצאת מסמכים למומחה

(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". (ההדגשות שלי- א.פ).

ברע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529 ,533 (1996) עמד בית המשפט העליון על מטרת הסייגים שנקבעו בסעיף 8 לתקנות המומחים:

"אשר לסייג שלפיו על המסמכים להיות 'בדבר הטיפול הרפואי' והסייג האוסר המצאה של חוות - דעת, ייאמר שמטרתם של סייגים אלה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על-מנת שיוכל לגבש חוות-דעת עצמאית משלו."

אין ספק, כי התקנות אוסרות במפורש המצאת חוות דעת רפואית למומחה שמונה על ידי בית המשפט, ויפים לעניין זה דברי כב' השופט אליעזר ריבלין תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית) עמ' 659-658 (להלן: "ריבלין"):

"איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה. לא כך מכתב, שאינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי של התובע".

על מנת לסייע בשאלה האם עסקינן בחוות דעת אם לאו, התייחסה הפסיקה גם לסימנים מובהקים המאפיינים חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד. כל עוד אין המסמך נושא סממנים ברורים של חוות הדעת והוא ניתן במסגרת טיפול רפואי ניתן להציגו למומחה שמונה (ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.12); רע"א 6219/16 פלוני נ' פלוני (29.9.16)).

ברע"א 3007/12 פלונית נקבע עוד בנוגע למסמך ניתן במסגרת טיפול "פרטי", כי אין לכך רלוונטיות, כל עוד אין במסמך סממנים של חוות דעת:

"11...המבחן אינו אם המסמך ניתן במסגרת "פרטית" אם לאו. כל עוד אין המסמך נושא סממנים ברורים של חוות דעת, והוא ניתן במסגרת טיפול רפואי, הוא יכול לבסס בקשה למינוי מומחה וגם להיות מוצג למומחה שימונה..."

מעיון במסמכים שצרף התובע לבקשתו, נראה כי מדובר במסמכים שניתנו במסגרת טיפול רפואי, הן ע"י ד"ר עאסלה והן על ידי ד"ר פאהום ובהקשר זה אין מקום לקבל את טענות הנתבעת בדבר קרבה משפחתית או הכרות מוקדמת בין ד"ר עאסלה לתובע או לגיסו, טענות שלא הוכחו.

בכל הנוגע למסמכים של ד"ר פאהום, ניתן לראות כי יש בהם המלצות להמשך טיפול פסיכולוגי ומעקב פסיכיאטרי במסגרת קופת החולים וכן המלצות לטיפול תרופתי. 5129371אמנם, המסמכים של ד"ר פאהום כוללים סקירה של הפגיעה ושל מצבו של התובע כמו גם תוצאות בדיקתו והמלצות להמשך טיפול, אך אין בהם סממנים מובהקים של חוות דעת כגון: הערכת שיעורי הנכות, סיכויי החלמה או החמרה בעתיד ולכן אין בהן להוות חוות דעת אסורות להצגה למומחה בית המשפט.

נוכח האמור, אני סבור כי די בחומר שצורף לבקשה על מנת להוות ראשית ראייה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

לפיכך, אני ממנה בזאת פרופ' חנן מוניץ, מרחוב פנקס 65, ת"א 62157, כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט בתיק זה.

1. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 7.11.17 ובמיוחד יקבע:

א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?

מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות?

ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?

ג. מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ולמקצועו.

ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום?

ה. המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.

2. על מינויו של המומחה כאמור בצו זה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו - 1986.

3. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום.

העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.

4. בשכר טרחת המומחה תישא הנתבעת ישירות בשלב זה עפ"י חשבונית שתומצא לה ע"י המומחה.

5. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור.

6. ב"כ התובע ימציא העתק החלטתי למומחה.

7. התיק יקבע לקדם משפט נוסף ליום 2.12.20 בשעה 10:00.

ניתנה היום, ג' תמוז תש"פ, 25 יוני 2020, בהעדר הצדדים.