לפניי | כבוד הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר | |
תובע | יובל פז | |
נגד | ||
נתבע | בנק הפועלים בע"מ | |
פסק דין |
לפני תביעה להחזר סכום העברה, שביצע התובע באמצעות הנתבע לספק בחו"ל ואשר לשיטתו לא סיפק לו את הסחורה וממילא לא מצליח ליצור עמו קשר.
לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי ביום 5.3.18 בשעה 10:57 ביצע התובע העברה בנקאית בסך של 9,050 דולר ארה"ב לחשבון ספק באוסטריה, באמצעות אתר האינטרנט של הנתבע (להלן: "העברה" ו"הספק"). ההעברה שודרה לחו"ל בשעה 14:47. כמו כן, לא היתה מחלוקת כי ביום 13.3.2018 פנה התובע, באמצעות דואר אלקטרוני, לסניף הנתבע ביבנה בו מתנהל חשבונו בבקשה לנסות ולהחזיר את סכום העברה מאחר והספק בחו"ל לשיטתו לא סיפק לו את הסחורה וכי אינו מצליח ליצור עמו קשר. הנתבע פנה אל הבנק המוטב בחו"ל בבקשה לבטל את ביצוע ההעברה מחשבון התובע אולם ביום 15.3.20 נתקבל אצל הנתבע מן הבנק המוטב הודעה לפיה שלא ניתן ליצור קשר עם המוטב – הספק. פנייה נוספת נעשתה בעניין ביום 5.6.18 וסורבה גם היא. גם תלונתו של התובע לבנק ישראל לא סייעה בידי התובע שכן ההעברה אושרה ולא ניתן היה לבטלה וממילא כי בהתאם לה לא נפל דופי בטיפול הנתבע בתובע. בעניין זה יצוין כבר עתה- כי לא היתה גם מחלוקת כי התובע הוא שהקליד, שידר, ואישר את הוראת ההעברה באמצעות אתר הנתבע.
לטענת התובע, במסגרת ביצוע ההעברה אל מול החברה הנמצאת באוסטריה ציין את פרטי המוטב, שם החברה, כתובתה, פרטי הבנק ומספר ה- IBAN אלא שבדיעבד התברר לו כי הוא נפל קורבן למקרה נוכלות וממילא כל פרטי החברה שהקליד באתר הנתבעת היו שגויים ופיקטיביים ובכל זאת הכסף הועבר. לטענת התובע, הנתבע התרשל בכך שלא הודיע לו כי הוא משתמש רק במספר ה-IBAN וכי הוא אינו בודק את פרטי המוטב שנמסרו לו וכתוצאה מכך התובע נפל קורבן למקרה "עוקץ" אלא שלשיטת התובע צריך היה הנתבע לדעת כי מדובר היה בחשבון נוכלות.
מנגד טען הנתבע כי התובע הוא שהקליד, שידר ואישר את הוראת ההעברה וכי על התובע היה לבדוק את פרטי הספק ואת אמינותו בטרם ביצע את ההעברה לחשבון הספק בחו"ל. ניסיונו של התובע לתלות את האחריות המוטלת עליו על הבנק היא חסרת בסיס. לנתבע לא היתה כל ידיעה ו/או אפשרות לדעת האם מדובר בחשבון אשר משמש למעשי נוכלות ומרמה. ההעברה בוצעה בהתאם לחשבון בנק בחו"ל, אשר תואם את הפרטים שמסר התובע וממילא פעל הנתבע ללא דופי אל מול התובע אשר עשה כל שביכולתו לפנים משורת הדין לסייע לתובע.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, ושמעתי את הצדדים באריכות הגעתי למסקנה- ועם כל האמפתיה לתובע- כי לא נפל כל פגם באופן התנהלות הנתבע וממילא כי דין התביעה להידחות.
כאמור, לא היתה מחלוקת כי התובע הוא זה שסיפק, הקליד, שידר, ואישר את הוראת ההעברה באמצעות אתר הנתבע. אני מקבלת את טענת הנתבע ולפיה באחריותו של התובע לברר, טרם מבצע העברה, כי פרטי הספק והחשבון נכונים ומאומתים ואמינים וממילא אין זה באחריותו וממילא באפשרותו של הנתבע לבדוק את פרטי הספק וחשבונו ככל שכאלה קיימים בבנק המוטב. בהקשר זה יצויין כי התובע טען שבדיעבד פנה למשרד החוץ ושגרירות אוסטריה שם הובהר לו כי כלל לא קיימת חברה בשם שאליה ביצע את העברה. יחד עם זאת, עצם העובדה כי לא קיימת חברה כזו אינה יכולה להיות בידיעתו של הנתבע וממילא בהקשר זה לא הוכיח התובע כי בבנק המוטב לא היה קיים חשבון על שם חברה זו. על מנת לסייע לתובע עשה הנתבע מאמצים באמצעות נציגיו ופנה אל הבנק המוטב בחו"ל ופתח בחקירות פנימיות על מנת לסייע ולאתר את שם בעל החשבון המוטב אליו הועבר כספו של הנתבע. למרבה הצער סרב הבנק המוטב לחשוף את פרטי המוטב נוכח חסיון פרטי בנק לקוח. אני מקבלת את טענת הנתבע ולפיה ההעברה בוצעה במלואה על פי הפרטים אשר מסר התובע וממילא כי לא הוכח אחרת. התובע לא הוכיח כי לא קיים חשבון על כלל הפרטים ששידר אצל בנק המוטב. זאת ועוד, בין אם ההתאמה היחידה שהיתה בסופו של יום, בין הפרטים ששידר התובע לאלה בבנק המוטב התבססו על מספר ה IBAN בלבד – טענה זו לא הוכחה- הרי שגם על פי הדגשים שהמופיעים לעיון הלקוח והובאו לעיונו של התובע טרם אישור פעולת ההעברה במט"ח לחו"ל הובהר לתובע כי עליו לאשר כי הפרטים שמסר מלאים ונכונים וממילא כי לא ניתן יהיה לבטלה דרך האתר או באמצעות פנייה לסניף הנתבע (נספח ג' לכתב ההגנה) וכי הובא לידיעתו כי על פי הוראות החוק במדינות השונות הרי ככל שתהיה אי התאמה בין מספר החשבון לבין שם החשבון אפשר כי ההוראה תבוצע בהתאם למספר החשבון וממילא כי הנתבע לא ישא באחריות כלשהי לכל נזק ו/או הפסק ו/או הוצאה שיגרמו לתובע כתוצאה מאי התאמנה זו.
התובע לא יכול היה לבצע את ההעברה אלמלא אישר תנאים אלה.
צר לי כי התובע נפל קורבן למרמה אלא שלא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות הנתבע אל מול התובע וממילא כי התרשל בתפקידו. באחריותו של התובע לוודא את אמינות הספק ואמיתות פרטי החשבון אליו מבקש הוא להעביר את כספו ואין הנתבע יכול או צריך לבצע את תפקידו של התובע לברור ולחקור על אודות המידע בדבר נכונות הפרטים במקומו. מתפקידו של הנתבע היה לפעול על פי הוראות הלקוח שלו – הוא התובע, וממילא להעביר את הכספים לחשבון כפי שמסר לו התובע. שוכנעתי כי הגם שמאחוריו מעשה נוכלות, בפועל, חשבון עם הפרטים כפי שמסר התובע היה קיים, לשם הועבר כספו וממילא לא הוכיח התובע אחרת. שוכנעתי כי הנתבע לא ידע וממילא לא יכול היה לדעת זהות העומדים מאחורי החשבון המוטב. גם בדיעבד, שוב, בדקה נציגת הנתבע את הפרופיל שהציג התובע ויש התאמה מלאה להעברה שביצע. התובע, טרם ביצוע העברה, הודע בדבר האחרות כמו גם ההשלכות שיש למסירת פרטים שגויים ועל כן האחריות רובצת לפתחו.
התביעה נדחית.
לאחר שהבאתי את כלל הנסיבות התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 600 ₪.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.
ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"א, 31 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
28/11/2019 | הוראה לנתבע 1 להגיש אישור פקס | עינת רון | צפייה |
21/12/2020 | החלטה שניתנה ע"י דליה אסטרייכר | דליה אסטרייכר | צפייה |
31/12/2020 | פסק דין שניתנה ע"י דליה אסטרייכר | דליה אסטרייכר | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | יובל פז | |
נתבע 1 | בנק הפועלים בע"מ |