לפני בקשת התובעת למחוק את כתבי-ההגנה של הנתבעת על-פי תקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 מן הטעם שהם אינם מגלים עילת הגנה; לחלופין, עותרת התובעת להורות כי הנתבעת תחל בהשמעת עדיה תוך היפוך סדר הבאת הראיות. הנתבעת מתנגדת לכך. עיינתי בכתבי-הטענות, בתצהירים ובטיעוני הצדדים כפי שהובאו בקדמי-המשפט מן הימים 21.10.2020 ו-12.7.2021.

דין הבקשה להידחות על שני ראשיה. להלן ימנו הטעמים לכך.

א. ברקע הבקשה

1. תחילה הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר בת"א 28604-02-19 (להלן התיק הראשון). נטען בתמצית כי התובעת, זכיינית בלעדית של חברת פפסיקו העולמית ברצועת עזה ובשטחי הרשות הפלסטינית (להלן הרשות), סיפקה סחורה לנתבעת, שהייתה סוכן משנה של התובעת בשטחי הרשות. במסגרת יחסי הצדדים נוצר חוב של הנתבעת לתובעת שעמד ביום 12.11.2013 על סך 2,700,000 ₪; נטען כי דובר בהתחשבנות מוסכמת. הנתבעת מסרה עשרים המחאות לתובעת לשם פירעון החוב. ההמחאות חוללו. בתיק הראשון הוגשה תובענה לתשלום שש המחאות כמפורט בסע' 13-8 בכתב-התביעה, בסך כולל משוערך של 1,366,792 ₪ (להלן ההמחאות).
2. הנתבעת לא הגישה בקשת רשות להתגונן; ניתן נגדה פסק-דין בהיעדר הגנה ביום 4.4.2019 ע"י כב' הרשם ש' רומי (להלן פסק-הדין).
3. ביום 5.5.2019 ביקשה הנתבעת לבטל את פסק-הדין וליתן לה רשות להתגונן. בדיון שהתקיים ביום 26.9.2019 באו בעלי-הדין לידי הסכמה כי פסק-הדין יבוטל והתצהיר שניתן בבקשה לביטולו יהא להתנגדות הנתבעת, אשר תתקבל (להלן תצהיר ההתנגדות הראשון).
4. תביעה שניה הוגשה על-ידי התובעת נגד הנתבעת בת"א 37269-05-19; היא נסבה על בקשה בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע המחאה על-סך 100,000 ₪ ז"פ 30.6.2014 משוכה על חשבון הנתבעת אשר חוללה באי-פירעון (להלן התיק השני וההמחאה במחלוקת). המחאה זו נזכרה בסעיף 27 לכתב-התביעה בתיק הראשון.
5. הנתבעת הגישה בקשה לארכה להגשת בקשת רשות להתגונן ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל. ההליך הועבר לדיון בבית-משפט השלום בעכו. בדיון ביום 1.7.2019 הגיעו בעלי-הדין לידי הסכמה, בין היתר, כי ההתנגדות תתקבל, תצהיר התמיכה שצורף להתנגדות יהא לכתב-הגנה (להלן תצהיר ההתנגדות השני) ותוגש בקשה לאיחוד הדיון עם התיק הראשון.
6. בהחלטה מיום 6.10.2019 הורה כב' הנשיא (כתוארו אז) א' סלאמה על איחוד הדיונים בשני התיקים והם נקבעו לפני.
7. ביום 24.10.2019 הגישה התובעת כתב-תשובה בתיקים המאוחדים. הנתבעת עתרה להורות על מחיקתו בשל שיהוי בהגשתו והרחבת חזית שגלומה בו. התובעת התנגדה לכך. בקדם-משפט שהתקיים ביום 21.10.2020 נקבע כי "כתב התשובה יעמוד בעינו, כאשר הבקשה למחיקתו תחשב כהתנגדות שהעלתה הנתבעת במועד לשינוי או הרחבת חזית המחלוקת ביחס לנטען על פי כתב התביעה מזה והתצהיר שהיה לכתב הגנה מזה. בתוך כך אני מתעדת את תשובת התובעת [...] כאשר המשמעות היא שהתובעת מצהירה שאין בכוונתה לשנות או להרחיב את המחלוקת באמצעות הגשת כתב התשובה".
8. בתום הדיון נקבע בין היתר כך: רשמתי לפניי את טענת התובעת כי הנתבעת מתגוננת בטענת פרעתי ולפיכך עליה להתחיל בהבאת הראיות. בדיון הבא שיתקיים לאחר הגשת התצהירים, אדרש לעניין זה ותינתן החלטה שתקבע את אופן שמיעת העדים על בסיסה. הצדדים יערכו להתייחסות לעניין זה בדיון וכן יערכו למתן מענה באשר להפניית ההליך לגישור בד בבד לקביעת מועד להוכחות".
9. ראיות הצדדים הוגשו בתצהירים. התובעת הגישה תצהירים של שלושה עדים. הנתבעת הגישה תצהיר אחד, חתום בידי מר מוחמד נעמה, בעל מניות ומנכ"ל בנתבעת (להלן נעמה).
10. בקדם-משפט שנערך ביום 12.7.2021 עתרה התובעת תחילה כי אורה על מחיקת כתב-ההגנה בשל כך שהוא אינו מגלה עילה ולחלופין, כי אורה על היפוך סדר הבאת הראיות כך שהנתבעת תחל בהשמעת העד שלה. נטען שמדובר בתביעה שטרית ותצהירי ההתנגדות אינם מגלים הגנה ולו לכאורה: אין בהם התייחסות להמחאות, לנסיבות בהן נמשכו לטובת התובעת או לנסיבות בהן לא כובדו ולא ניתן כל הסבר מדוע חלקן בוטל וחלקן לא כובד; לשיטת התובעת, הנתבעת העלתה טענת 'פרעתי' ולחילופין טענת קיזוז ולכן ההלכה שעליה לפתוח בהבאת הראיות.
11. הנתבעת התנגדה לכך. לדידה, בשל הטעמים שפורטו בתצהירי ההתנגדות והכחשת החוב על-ידה, ובשל כך שאין מדובר בתביעה שטרית גרידא, אין להורות על מחיקת כתב-ההגנה ואין להורות על היפוך סדר הבאת הראיות. הוטעם שהיפוך כזה יעשה רק אם הודה הנתבע בעילות התביעה כולן ולא רק בחלקן, ולא אלו פנו הדברים כאן. בנוסף, התובעת אינה אוחזת כשורה בהמחאות ואין מדובר רק בטענת 'פרעתי' אלא בטענות הגנה כספיות-חוזיות אחרות שמקורן בסכסוך העסקי שפרץ בין בעלי-הדין.

ב. דיון והכרעה

1. תקנה 63(ב)(16) מורה: "בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל-דין - למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל". בית-המשפט מוסמך לקבוע שדי בחומר שלפניו כדי לקבל את התובענה בשל כך שכתב-ההגנה אינו מגלה הגנה ראויה, זאת כבר בשלב קדם-המשפט וללא בירור עובדתי.
2. אין בכך חידוש של התקנות מ-2018 אלא ביטוי להלכה שקדמה להן: "כדרך שמוחקים כתב-תביעה שאינו מראה עילת תביעה, על-פי תקנה 105(א)(1), כך מוחקים כתב-הגנה שאינו מראה עילת הגנה. הצד השווה שבשני העניינים האמורים הוא, שבעל-דין הביא טענה - ועשוי להביא ראיה להוכחתה-שאפילו תוכח, לא תסייע בידו; במקרה של התובע, מפני שהעובדה שנטענה אינה מעמידה לו זכות סעד, ובמקרה של נתבע, מפני שהעובדה אינה משמשת לו מגן [...] מחובתו של בית-המשפט לייעל את הדיון, ובשבתו בקדם-משפט חייב הוא, על-פי תקנה 143(1), 'למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין'. בעשותו כן אין בית-המשפט כופה על הנתבע לנקוט קו הגנה פלוני, אלא הדין קובע מה משמש לו הגנה מפני התביעה. טען דבר שעל-פי דין אינו משמש הגנה, הטענה אינה דרושה, ועל השופט למחקה" [ע"א 34/71 פרידמן נ' חן, פ"ד כו(1) 524, 528 (1972)].
3. מטבע-הדברים, ונוכח זכות הנתבע ליומו בבית-המשפט, חריגים הם המקרים בהם יינתן פסק-דין נגד נתבע בשלב מקדמי של ההליך, ללא בירור ועל-סמך מחיקה של כתב-ההגנה. אם יש בעניין זה ספק, הוא פועל לטובת הנתבע ומצדד בבירור ההליך במלואו, בדרך הרגילה.
4. אמת-המידה למחיקת כתב-הגנה על הסף משום שאינו מגלה עילה איננה מתקיימת בענייננו. בשני תצהירי ההתנגדות הכחיש נעמה את סכומי החוב וטען טענות שונות נגד התביעה, מהן טענות המבוססות על עילת 'פרעתי' וקיזוז ומהן טענות חוזיות שנטועות במערכת היחסים העסקית שהתנהלה בין הצדדים משך השנים. תצהירים אלו, שהיו לכתבי-הגנתה של הנתבעת, אינם מאפשרים לקבוע כי הם אינם מגלים עילה הגנה שראויה להישמע.
5. לא בכדי, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן על-פי תצהירי ההתנגדות הללו, בשתי התביעות, זאת בהסכמה. אילו סברה התובעת כי תצהירי ההתנגדות, אחד מהם או שניהם, אינם מראים עילת הגנה, אזי חזקה עליה שהייתה עומדת על מיצוי הדיון תוך התנגדות למתן רשות להתגונן. לא כך נעשה, ובדין לא נעשה.
6. הבקשה למחיקת כתבי-ההגנה ומתן פסק-דין על-פי כתבי-התביעה נדחית אפוא.
7. בכל הקשור לנטלי הראיה, הולכים דיני הראיות אחר הדין המהותי. יש וטענות הגנה נגד שטר קוראות תיגר על חזקות שנקבעו בפקודת השטרות או שהן נסמכות על טענת הודאה והדחה כדוגמת קיזוז או טענת 'פרעתי'; במקרים אלו לא נותר לתובע מה להוכיח, או שעל הנתבע מוטל תחילה לסתור את החזקה עמה הוא מתמודד, ולכן יתחיל הנתבע בהבאת הראיות. מנגד, יש ומועלות נגד שטר טענות שפוגמות בו ובקניינו של התובע בו כדין, כגון גניבה או זיוף, ואזי על התובע להתחיל בהבאת הראיות [ר' למשל ע"א 562/88 בן אריה נ' סופר, פ"ד מה(1) 647 (1991) והשוו לע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן חרושת ברזל בע"מ, פ"ד לג(1) 304 (1979)]. בעניין אחרון זה נקבע כי הפגמים שנמנו בסעיף 29 בפקודת השטרות אינם מהווים רשימה סגורה ויש בטענות הגנה נוספות של נתבע, המגלות פגם בזכות הקניינית, כדי להשיב את הנטל אל התובע [ר' גם שלום לרנר דיני שטרות 224 (מהדורה שנייה, 2007].
8. התביעה בתיק הראשון איננה תביעה שטרית גרידא. בכותרתה היא הוגדרה כ"תביעה כספית, חוזית, שטרית". כתב-התביעה גולל את מסכת ההתקשרות העסקית בין בעלי-הדין ופירט את אופן ההתחשבנות ביניהם. הוטעם כי "תביעה זו מבוססת הן על עסקת היסוד, והן על שיקים בחתימת הנתבעת" [סעיף 30 לכתב-התביעה]. התביעה השנייה מבוססת על בקשת ביצוע של ההמחאה במחלוקת. מאחר והתביעות אוחדו בהסכמת הצדדים, לא ניתן לראות את התביעה בתיק השני כשטריות בלבד.
9. זאת ועוד. לאחר איחוד הדיון בתובענות הגישה התובעת כתב-תשובה. נטענו בו עובדות לא מעטות, זאת במענה לכתבי-ההגנה. גם אם, כהצהרת התובעת, אין בכתב-התשובה שינוי או הרחבה של חזית המחלוקת, יש משמעות לטיעון שהוא מגולל בשקילת הבקשה שנסבה על סדר שמיעת העדים. נוכח הגשת כתב-התשובה, אין מדובר במקרה מובהק בו הנתבע התגונן בטענת קיזוז או בטענת 'פרעתי' כך שלתובעת לא נותר עוד מה להוכיח.
10. הטענות בכתבי-ההגנה אינן טענות הודאה והדחה קלאסיות; לכאורה, אין בהן הודאה בכל העובדות המקימות את עילת התובענה, או בכל העובדות המהותיות. די אם הוכחשה אחת העובדות הללו כדי לגרום לכך שהתובע יפתח בהבאת הראיות [ר"ע 677/85 דורקום מחשבים בע"מ נ' רוט, פ"ד לט(4) 654 (1985)].
11. גם בעניין זה, אם נותר ספק – הוא פועל נגד היפוך סדר הבאת הראיות. התובעת תחל בהשמעת עדיה, ותוכל לטעון את מלוא טענותיהם בסיכומים לאחר תום הבירור העובדתי, זאת גם ביחס לנטל השכנוע לגבי כל טענה שגוללה הנתבעת בכתבי-ההגנה. תוצאה אחרת עלולה להיות כרוכה בעיוות דין לנתבעת ואין להתירה.

ג. סיכומם של דברים

1. בדיון ההוכחות שנקבע ליום 8.3.2022 ישמעו עדי הצדדים בסדר הרגיל.
2. לא יעשה צו להוצאות על-אתר. הצדדים יוכלו לטעון בכל הנוגע להוצאות הבקשה בסיכומיהם.
3. הנתבעת הסכימה להפניית ההליך לגישור. התובעת ביקשה להודיעה עמדתה לאחר שתינתן החלטה בבקשותיה והיא תעשה כן עד יום 9.9.2021. ימי פגרה יבואו במניין.

ת.פ. 13.9.2021.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.