הבקשה ותמצית טענות הצדדים

1. לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 24/06/19. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. עוד ציין כי הדו"ח שולם במסגרת עיקול שהוטל . המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה והעובדה שהדו"ח שולם.

דיון והכרעה

1. מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום שהיא גם כתובתו הנוכחית והמבקש חתם עליה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.
2. גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".
3. מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אתה צודק אני רק רציתי להתחבר לוויז איפה זה חולצות התעשייה אני טעיתי אתה צודק הדו"ח הזה על הראש שלי תתחשב בנקודות", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.
4. לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לא עיוות דין.
5. מעבר לנדרש, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ללא כל הסבר מניח את הדעת, בפרט נוכח העובדה שהמבקש ידע על קיומו של פסק הדין כבר בשנת 2019 במהלכה שילם את הקנס.
6. לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה. הבקשה נדחית.
7. הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.
8. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשפ"א, 26 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.