רקע -

1. על ידי המבקשת הוגשה בקשה לאישור פסק בוררות (להלן: "בקשת האישור"). המדובר בפסק בוררות שיצא מלפני הבורר, השופט (בדימוס) יוסף אלון ביום 3 בינואר 2019 (להלן בהתאמה: "הבורר"; "פסק הבוררות"). פסק הבוררות ניתן במסגרת ערעור על פסק בוררות ראשון במחלוקת שבין הצדדים - ע"י הבורר עו"ד ויינשטיין (להלן: "הפסק הראשון").
2. בקשת האישור הועברה לתגובת המשיבים ואלה השיבו, כי הם אינם מתנגדים לאישור פסק הבוררות, זאת בכפוף לכך, כי במקביל יאושר גם פסק הבוררות הראשון עליו הוגש הערעור.

הכרעה -

1. בהתאם להוראות סעיף 23(ב) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות, אלא בדרך של בקשה לביטולו. בקשת ביטול לא הוגשה על ידי המשיבים, כך שאין כל מקום להתייחס להסכמה המסויגת של המשיבים לאישור הפסק. כאמור- בהיעדר בקשה לביטול הפסק, אינני רואה כל מניעה לאשרו, וודאי שעה שהוא עומד בפני עצמו.
2. למעלה מן הצורך – ככל שהמשיבים סבורים, כי קמה להם זכות שבדין לאשר את פסק הבוררות הראשון (שאושר לטענתם בחלקו במסגרת פסק הבוררות) – יתכבדו המשיבים ויגישו תובענה נפרדת לבית המשפט בקשר לכך.

ככל שתוגש תובענה שכזו, יבחן בית המשפט האם יש מקום לאשר את הפסק הראשון אם לאו, או לחלופין לאשר חלקים ממנו (לנוכח תוצאת פסק הבוררות –שבו נדון הערעור על הפסק הראשון).

1. אינני עושה צו להוצאות; גם את אי ההסכמה הנטענת של המשיבים להצטרף לבקשת אישור אינני זוקף לחובתם בכל הנוגע להוצאות ההליך.
2. תוצאת האמור –אני מורה בזאת על אישורו של פסק הבוררות. אישור זה תקף ויפה למערכת היחסים שבין הצדדים בלבד ואין בו כדי להטיל חבויות על צדדים שאינם צד להליך.

המזכירות תדוור לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ט, 30 מאי 2019, בהעדר הצדדים.