בפני בקשה חוזרת של התובעים לבטל את מועד ההוכחות הקבוע ליום 3.3.21, לרבות ביטול שמיעת עדותו של המצהיר מטעם הנתבעת – קצין הביטחון של הנתבעת בהיוועדות חזותית – video-conference, המצוי בחו"ל, ואינו יכול להגיע ארצה עקב הסגר שהוטל על טיסות לארץ.

לטענת התובע, שמיעת העד בהיוועדות חזותית הינה משימה קשה ומסורבלת, וזאת בשל הצורך להציג סרטונים בפני העד. בנוסף, לטענת התובע ייגרם גם אי שוויון דיוני מקיום הדיון בדרך זו, מול חקירתו של התובע שתערך בבית המשפט. יש להעיר עם זאת, כי התובע גם לא מוכן, אם יקבע דיון נוסף לשמיעה פרונטלית של העד מטעם הנתבעת, כי עדותו של התובע תשמע במועד הקבוע, אלא הינו סבור כי יש לשמוע את כל העדויות במועד נדחה.

דיון והכרעה:

דין בקשתו של התובע להידחות.

האפשרות של בית המשפט להידרש לגביית עדות באמצעות היוועדות חזותית, אינה חדשה עמנו, היא הוכרה בפסיקה, על בסיס מקורות חקיקתיים שונים, זה מכבר (ראה למשל: רע"א 3810/06 א. דורי את צ'ייקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטין, פ"ד סב (3) 175 (2007)), היא הוכרה גם במשפט המשווה כחוקתית וככזו שאינה סותרת את זכות הגישה לערכאות (ראה למשל: Yevdokimov v. Russia [2016] ECHR 187 והשווה: Wright v. Van Patten, 552 U.S. 120 ((2008) ולאחרונה אף הוספה מפורשות כתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משבר מגפת הקורונה (Covid 19), רק חידד את הצורך במתן פתרונות טכנולוגיים בשל ההגבלות הבריאותיות שנוצרו בתקופה זו, אשר בגינם יש לנהל דיונים בדרך של היוועדות חזותית, בצורה ליברלית יותר מזו שהוכרה בעבר (ראה למשל: רע"א 6128/20 בשביל הכבוד בע"מ נ' מור [ניתן ביום 3.9.2020], וראה יישום בערכאות הדיוניות למשל: ת.א. (מחוזי מרכז) 36715-10-18 VTB Bank PJSC נ' אלכסנדרוביץ [ניתן ביום 14.2.2021]).

אכן, אין להשוות דיון פרונטלי לדיון בהיוועדות מרחוק, מבחינת יכולת ההתרשמות מעדים. עם זאת, ותוך מודעות לכך, הן בישראל והן במשפט המשווה, הכירו בכך, כי במקרים מסוימים מדובר בהכרח בל יגונה. בית המשפט כמי שמקיים שירות חיוני חייב לפעול גם בתקופה הנוכחית, כאשר מחד גיסא, עליו להתחשב במגבלות הבריאותיות ואף להיות מודע למגבלות הטכנולוגיות, אך מאידך גיסא אינו יכול להשעות את הדיון שבתיקים שלפניו, כל עוד לא הורה מנהל בתי המשפט אחרת, וזאת כאשר גם יש לקחת בחשבון, כי אין לדעת מתי תחזור המערכת לשגרה מלאה, ואת העומס הקיים בבתי המשפט, כאשר כל דחית מועד שמיעת ראיות, משמעותה, דחיה לתקופה ארוכה מאוד.

ואכן, כאמור, גם במשפט המשווה, קבעו כי בתקופה זו ניתן לשמוע עדויות בדרך של היוועדות חזותית, בין אם חלק מהעדים נשמעים בדרך זו, ובין אם כולם. בחלק המדינות, הדבר נעשה אם באמצעות פסיקה, ואם באמצעות הנחיות מנהליות של הרשויות השיפוטיות, ובמדינות אחרות, אם בתקנות ואם בחקיקה ראשית. (לפסיקה וספרות משפטית בשאלה זו בתקופה הנוכחית של מגפת הקורונה, ראה למשל: Michael R. (on the application of) v. HMP Whitemoor [2020] 1 WLR 2524; Attorney General of the Turks and Caicos Islands v. Misick [2020] UKPC 30; Gould Elecs. Inc. v. Livingstone Cnty. Rd. Comm'n, 470 F. Supp. 3d. 735 (2020); Pierpaolo Gori & Aniel Pahladsingh, Fundamental Rights under Covid-19: an European Perspective on Videoconferencing in Court, 21 ERA FORUM 561 (2021); Thomas de la Mare, Coronavirus and Public Civil Hearings, 25 JUDICIAL REV. 118 (2020); Susan A. Bandes & Neal Feigenson, Virtual Trials: Necessity, Invention and the Evolution of the Courtroom, 68 BUFF. L. REV. 1275 (2020)).

בענייננו, אני סבור כי עם כל המסורבלות הנטענת, אין מניעה להציג בפני העד את הסרטונים, וב"כ התובע יגיע לדיון עם מכשיר מתאים בו ניתן לצפות בצורה קלה, כך שגם העד הצופה בהיוועדות מרחוק, יוכל לצפות בסרטונים. אין בדעתי לדחות את הדיון, נוכח העומס ביומני, ואינני סבור כי לא ניתן יהא להתרשם ממהימנות העד בהיוועדות החזותית, רק בשל העדר נוכחותו הפיסית באולם בית המשפט.

הבקשה לעיון חוזר, כאמור נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשפ"א, 28 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.