בין התובע לבין נתבע 1 ארעה תאונת דרכים, כאשר התובע נוהג במשאית שאורכה כ – 8 מטר והנתבע נמצא ברכב פרטי.

התאונה ארעה בעת שהמשאית פנתה ימינה מכביש ראשי לדרך עפר, כ - 20 מטר אחרי תחנת אוטובוס שבה יש מפרץ חניה.

הרכב הפרטי היה במצב עצירה במפרץ החניה, מספר מטרים אחרי תחנת האוטובוס, ומספר מטרים לפני הפניה ימינה לדרך העפר.

התובע סיפר שחלף על פני הרכב הפרטי בנסיעה איטית תוך כדי פניה שמאלה מכביש צדדי, בנתיב ימני מבין שניים, ובחולפו על פני הרכב הפרטי ראה את הרכב עומד כשהנהג יושב במושב הנהג ומדבר בטלפון.

התובע טוען שהנתבע החל בנסיעה תוך כדי שהמשאית חולפת על פניו, בניסיון לעקוף את המשאית מימין, וזאת במחשבה שהמשאית נוסעת קדימה ובלא לצפות שהמשאית תפנה ימינה.

בנסיבות אלה לו הוכחו, אשם הנתבע בתאונה, משום שניסה לעקוף מימין ובשוליים כאשר הוא נמצא בתחום ה"עיוור של שדה הראיה של נהג המשאית.

הנתבע טוען שישב ברכב שלו במפרץ החניה כשהמנוע דומם, לא דיבר בטלפון, ואכל מאכלים מתוקים על מנת להימנע מהתקף הכרוך במחלת הסוכרת בה הוא לוקה.

במחלוקת שבין הצדדים, אני מעדיף על פי מאזן ההסתברויות את גרסת נתבע 1 על פני גרסת התובע.

נתבע 1 סיפר את גרסתו בביטחון ובעקביות, וגרסתו סבירה על פי התמונות וזירת האירוע.

התובע מסיק את העובדות להן הוא טוען, ובעדותו שלו עצמו, עולה פליאה על כך שבעוברו על פני הרכב הפרטי הוא ראה אותו עומד, והינה כחלוף שניה, בפנותו ימינה, נמצא הרכב הפרטי מימינו, לאחר שהחל בנסיעה והאיץ.

הדעת נותנת שהתובע שכנע עצמו שכך היה, או שאינו אומר אמת, לאחר שגרם לתאונה כשפנה ימינה מבלי להתחשב באורך המשאית ובגודלה ובשל כך פגע בחלק השמאלי הקדמי של רכב הנתבע.

אשר על כל אלה התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, ו' חשוון תש"פ, 04 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.