12 פברואר 2020
לפני: | |
כב' השופטת מירב קליימן |
המערער: | ניסן שבח ע"י ב"כ: עו"ד רונן גביש |
- |
המשיב: | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם |
בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.3.19 (להלן – הוועדה) אשר קבעה, כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 0%.
עיקרי העובדות
- המערער יליד 1985, פחח רכב, נפגע ביום 25.4.17 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.
- ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 2.9.18 כי נכותו היציבה של המערער החל מיום 12.7.17 היא בשיעור 0%. על כך הגיש המערער ערר.
- הוועדה התכנסה לראשונה ביום 16.12.18 ובדקה את המערער. הוועדה דרשה לקבל כרטיסים רפואיים קודמים מקופת החולים טרם תסכם קביעותיה. הוועדה התכנסה שנית ביום 19.3.19 ולאחר דיון שערכה החליטה לדחות את הערר. על החלטה זו נסב הערעור.
עיקר טענות הצדדים
- לטענת המערער בפירוט המסמכים שעמדו בפני הוועדה צוין שקיימים כרטיסים רפואיים משנת 2003 ומסמך אונקולוגי. לא ניתן לדעת מה טיבם של מסמכים אלה וכיצד השפיעו על ההחלטה.
- כל רשימת המסמכים שצוינה בוועדה מדרג ראשון אינה מופיעה ברשימת המסמכים שהופיעה בפני הוועדה מדרג שני ויש צורך בהתייחסות ממוקדת לכל מסמך שיש בו השפעה על החלטת הוועדה.
- הוועדה לא התייחסה לבדיקת האורתופד ד"ר קרושינסקי שמצא הגבלות שונות. הוועדה אף לא התייחסה למסמך מיום 31.5.18 המציין ממצא בבדיקת ברה וכאבים במפשעה.
- הוועדה מדרג ראשון התייחסה לבדיקות הדמיה לא תקינות, אך הוועדה מדרג שני לא התייחסה לכך, הגם שנקבע קשר סיבתי בין הפגיעות האורתופדיות לבין התאונה. המערער עבר 40 טיפולי פיזיותרפיה ולא ניתנה לכך התייחסות. הוועדה לא התייחסה עניינית לנושא נכות זמנית.
- לטענת המשיב, המערער חולק על שיקול דעתה של הוועדה ואינו מצביע על פגם משפטי.בפרוטוקול ועדה מאוחרת אין ציון של כל המסמכים בתיק אלא רק של אלה שנוספו לאחר הוועדה מדרג ראשון. לעיתים קיימת חפיפה מסוימת במסמכים אך אי ציון המסמכים שכבר מופיעים ברשימה שעמדה בפני הדרג הראשון אינו פגם משפטי.
- לא כל מסמך רפואי מחייב התייחסות. בתחום האורתופדי הוועדה ערכה בדיקה, ועל יסודה קבעה מסקנות ואין צורך להתייחס לממצאים שתועדו במסמך מקופת חולים שאינו מהותי. הוועדה התייחסה לבדיקות הדמיה אחרונות וציינה שקיימים ממצאים, אולם אלה אינם מקנים נכות. טיפולי פיזיותרפיה אינם מקנים נכות.
- עוד טוען המשיב כי קביעת הוועדה לגבי היעדר נכות באוזניים ניתנה לאחר עיון בבדיקות ומדובר בשיקול דעת סביר.
- המערער לא טען בפני הוועדה שיש לקבוע נכות זמנית או שקיימת הפרעה במפשעה ויש לדחות טענות אלה. המערער לא קיבל דמי פגיעה מלאים הואיל וחזר לעבודה.
דיון והכרעה
- לאחר בחינת טענות הצדדים והמסמכים הקיימים בתיק נחה דעתי, כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט טעמי.
- הוועדה התכנסה ביום 16.12.18, האזינה לתלונות המערער וערכה בדיקה קלינית של עמוד השדרה המתני, שורשי כפות ידיים, כתף ימין ועמוד שדרה צווארי. בנוסף נערכה בדיקה נוירולוגית וכן בדיקת אוזניים, תוך התייחסות לבדיקת שמיעה מיום 7.8.18 שנמצאה תקינה.
- הוועדה התייחסה לבדיקת MRI צוואר מיום 1.2.18 וציינה כי היא תקינה למעט יישור לורדוזיס וכן לבדיקת US כתף מיום 4.2.18 בה תואר קרע חלקי קטן בגיד ה-SSP.
- עוד ציינה הוועדה לגבי פגיעת האוזניים הנטענת כי "תופיות תקינות, בבדיקה עם הקולן מגיב בצורה תקינה בהנחת הקולן על המצח. שומע במרכז. בדיקת שמיעה מתאריך 7.8.18 – בדיקה תקינה".
- הוועדה ביקשה לקבל תיק רפואי כללי ואורתופדי משנת 2000.
- ביום 19.3.19 התכנסה הוועדה וציינה כי בתיק קיימים רישומים קודמים לגבי גב תחתון וכתף ימין, אך בהמשך נזכרת כתף שמאל. לכן הניחה הוועדה כי מדובר בטעות קולמוס וקבעה כי לא היו תלונות קודמות לגבי כתף ימין. בנוסף מציינת הוועדה כי בשנת 2016 קיימת תלונה על כאבים בשורש כף יד ימין והפניה לבדיקות בעניין זה.
- הוועדה סיכמה את הדיון כך:
מבחינה אורתופדית הוועדה דוחה את הערר לא נמצאו ממצאים המצביעים על קיומה של נכות אורתופדית.
לציין שהממצאים הרדיולוגים כשלעצמם אינם מקנים אחוזי נכות.
מבחינה נוירולוגית הוועדה דוחה את הערר הבדיקה הגופנית תקינה ולכן אין נכות.
כאמור בפרוטוקול הוועדה מ- 16.12.18 מבחינה א.א.ג. לא נגרם כל נזק לאוזניים ואין קשר סיבתי לתאונה הנדונה.
- כאמור, הוועדה ערכה בדיקה אורתופדית ונוירולוגית מקיפה והתייחסה לבדיקות ההדמיה שצוינו לעיל. לאחר שנתנה דעתה לממצאים האמורים, בחנה הוועדה את השאלה האם מצבו של המערער מצדיק קביעת נכות.
- הוועדה הסבירה, כי מבחינה אורתופדית לא קיימות הגבלות המקנות נכות. מדובר בהסבר ברור ומפורש המאפשר להבין את הלך מחשבתה של הוועדה. הוא הדין לגבי הקביעה בתחום הנוירולוגי. קביעת הוועדה כי הממצאים הרדיולוגיים אינם מקנים נכות מלמדת על כך כי הוועדה נתנה דעתה לממצאי בדיקות ההדמיה ואין לקבל את טענת המערער בסוגיה זו. ידוע כי הנכות נקבעה לפי ממצאי הבדיקה הקלינית, שאותם ציינה הוועדה, ולא נפלה בעניין זה טעות משפטית.
- אשר לעניין היעדר רישום מסמכים רפואיים שצוינו ברשימת המסמכים שעמדה בפני ועדה מדרג ראשון, מקובלת עלי טענת המשיב כי המסמכים קיימים בתיק, ואין צורך לציין אותם שוב. ממילא התיק במלואו עומד בפני הוועדה, לרבות המסמכים שעמדו בפני הוועדה מדרג ראשון. טענת המשיב, כי המסמכים שצוינו ברשימת הוועדה הם מסמכים שהוגשו לאחר הדיון בוועדה מדרג ראשון מתיישבת עם המסמכים שהוגשו והשוואת הרשימות.
- המסקנה כי מלוא המסמכים עמדו בפני הוועדה, כולל אלה שצוינו ברשימת המסמכים של הוועדה מדרג ראשון, נלמדת בין היתר מהעובדה, כי הוועדה התייחסה לבדיקת הדמיה לכתף מיום 6.2.18 אשר קיימת ברשימת המסמכים של הוועדה מדרג ראשון ואינה נזכרת שוב ברשימת המסמכים של הוועדה לעררים. הנה כי כן, טענת המערער כי המסמכים לא עמדו בפני הוועדה דינה להידחות.
- כך גם נדחית הטענה, כי עצם אי רישומם של המסמכים ברשימה שצורפה להחלטת הוועדה מהווה פגם משפטי בעבודת הוועדה. זאת משום שהמסמכים כבר צוינו ברשימה קודמת, המהווה חלק מהתיק שעמד בפני הוועדה.
- יתר על כן, הבחינה הנוגעת למסמכים רפואיים אינה בחינה טכנית, אלא בחינה מהותית. הווה אומר, על המערער להצביע על מסמך רפואי מהותי, שחייב התייחסותה של הוועדה, אשר בפועל לא ניתנה. המערער לא הצביע על מסמך כזה.
- המסמכים הרפואיים שצורפו לסיכומי המערער הם תיעוד של בדיקות על ידי רופאי קופ"ח. אין מדובר במסמכים מהותיים ועל כן הוועדה אינה נדרשת להתייחס אליהם. מסמך בו קיים תיאור של בדיקה קלינית (חודשים רבים לפני מועד הדיון בוועדה) ללא המלצה על אחוזי נכות אינו מהווה חוות דעת או מסמך מהותי המחייב התייחסות ספציפית של הוועדה. הוועדה ערכה בדיקה קלינית בעצמה וכידוע בעת הערכת הנכות מחויבת הוועדה לממצאיה שלה.
- לגבי הטענה שיש להתייחס למלוא בדיקות ההדמיה, מקובלת עליי טענת המשיב, כי די בכך שהוועדה התייחסה במפורש לשתי בדיקות הדמיה עדכניות משנת 2018 (וכן לבדיקת שמיעה עדכנית מיום 7.8.18) והיא אינה נדרשת להתייחס לכל בדיקה ובדיקה במהלך התקופה בין התאונה ועד לבדיקתה שלה. ממילא, המערער לא הצביע על נתון ספציפי כלשהו שקיים בבדיקות הדמיה הקודמות שחייב התייחסות, ככל שנתון זה אינו קיים בבדיקה העדכנית. מעבר לכך, הוועדה ציינה במפורש, כי היא ערה לממצאי בדיקות ההדמיה אך אלה בלבד אינם מקנים נכות.
- בנוסף, הטענה, כי היה על הוועדה להתייחס לכל הרישומים משנת 2003 דינה להידחות. הוועדה ביקשה לקבל כרטיסים רפואיים ישנים כדי לבחון עניין מצב קודם, ולבסוף קבעה, כי אין תלונות המלמדות על מצב קודם. לא ברור מדוע לדידו של המערער היעדר התייחסות נוספת לתיעוד מהעבר מהווה טעות משפטית וכיצד התייחסות למסמכים אלה תביא לשינוי במסקנה לגבי קיומה של נכות בגין תאונה משנת 2017. די בהתייחסות הוועדה כפי שניתנה ולא נפלה בהחלטה טעות משפטית.
- טענות המערער לגבי כאבי מפשעה או נכות זמנית דינן להידחות שכן בפני הוועדה לא הועלו נושאים אלה, ולא חלה כל חובת התייחסות לטענות שלא נטענו.
- לסיכום, מהנמקת הוועדה מושא הליך זה עולה בבירור, כי היא סבורה שמצבו הקליני של המערער כפי שמשתקף בבדיקתה אינו מצדיק קביעת נכות וכי לא אירעה למערער פגיעת אוזניים, שכן בדיקה קלינית נמצאה תקינה וגם בדיקת שמיעה אחרונה תקינה.
- סוף דבר – משלא השכיל המערער להצביע על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה הערעור נדחה. היה מקום לשקול חיוב בהוצאות אולם משלא עמד המשיב על פסיקת הוצאות, אין צו להוצאות.
- על פסק דין זה ניתן להגיש רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו.
ניתן היום, י"ז שבט תש"פ, (12 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.