1. התובעת, חברה העוסקת באספקת חומרי בנייה, הגישה בלשכת ההוצל"פ בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב על סך 65,312 ש"ח.
2. הנתבעים הם שלושה:
3. חברת בית הכוכב בע"מ
4. מר ישראל פוליטי
5. מר זלוטולוב משה

בפועל , בשלב זה וכמפורט להלן, הסתיימו ההליכים נגד נתבעים 2ו -3.פסק הדין עניינו התביעה נגד הנתבעת .

1. עילת התביעה כלפי הנתבעים מבוססת על עילות שונות. כנגד נתבעים 2 ו- 3 עילת התביעה מתייחסת למסמך מיום 13.10.2009 שעניינו ערבות אישית לחברה בשם י.ז.מ מפעלי בנייה וסחר 1999 בע"מ (להלן:"י.ז.מ סחר"). כנגד הנתבעת מס' 1 עילת התביעה מתייחסת להסכם מיום 17.4.2016 אשר צורף כנספח א 1 עד א 4 לתביעה (להלן: "ההסכם").
2. הוגשה התנגדות וניתנה רשות להגן. הדיון בתיק דנא התעכב מעת לעת זאת מאחר והתובעת ניהלה מו"מ עם הנתבעים 2 ו- 3 ובמסגרת זאת, בהליכי חדלות בתיק פש"ר 45105-10-18 שילם מר זולוטולוב סך של 73,627 ₪. בסה"כ שילמו נתבעים 2 ו- 3 לתובעת סך של 82,297 ₪ (ראה הודעת התובעת לעניין זה).
3. במצב דברים זה ניתנה הודעה על ידי ב"כ התובעת לפיה החוב המעודכן נובע מיתרה בתיק ההוצל"פ על סך של 13,130 ₪ נכון ליום 1.5.2022. הדבר נובע מיתרת חוב בתיק ההוצל"פ בגין ריבית ושכר טרחת עו"ד.
4. הנתבעת טענה שתי טענות עיקריות:
5. נכון למועד הדיון לא קיים חוב והחוב נפרע במלואו.
6. לגופו של עניין ההסכם מכוחו הוגשה התביעה נגדם, הסכם מיום 17.4.2016, אינו מגלה עילה (בנושא זה ראה דברי ב"כ הנתבעת בדיון מיום 30.3.2022, וכן ראה סיכומים שהוגשה מטעם הנתבעת בנושא זה).
7. יש לציין כי בפועל מדובר בשתי חברות שחלק מבעלי המניות בהן זהות. החברה הראשונה היא חברת י.ז.מ מפעלי בנייה וסחר, 1989 בע"מ (להלן: " י.ז.מ. סחר"). החברה השנייה היא חברה בשם י.ז.מ מפעלי בנייה בע"מ (להלן: "י.ז.מ מפעלי בנייה").
8. הנתבעת 1 אינה כופרת ולא כפרה בערבותה לחברת יזם בנייה. בנושא זה התנהל הליך משפטי במסגרת תיק 18314-04-19 בגדרו הושג הסדר פשרה לפיו הנתבעת שילמה לתובעת סך של 50,000 ₪.
9. המחלוקת היא האם נתבעת מס' 1 ערבה לחובות חברת י.ז.מ סחר וזאת מכוח ההסכם מיום 17.4.2016, ובנוסף האם קיים חוב בתיק ההוצל"פ וזאת בשים לב לסכומים שהועברו ובשים לב לסכום התביעה בתיק.

עיקרי טענות הצדדים בנושא

1. לגרסת התובעת, נתבעים 2 ו- 3 ביקשו מהתובעת לרכוש מוצרי בנייה. התובעת התנתה זאת בהעמדת ערבים נוספים לתשלום החוב הישן של י.ז.מ סחר בפריסה לתשלומים. כן טענה כי הנתבעים 2 ו- 3 מסרו לתובעת כי חברת בית הכוכב שבבעלות עו"ד דוד שטרנפלד תסכים גם היא לערוב לתשלום החובות. זה הרקע לחתימת ההסכם מיום 17.4.2016. עוד ציינה כי החוב של י.ז.מ סחר ביום 30.9.2014 עמד על סך 103,089 ₪. בפועל , לאחר חתימת ההסכם ירד החוב לסך של 65,312 ₪. בהמשך הערבים שילמו תשלומים על חשבון החוב, החוב צומצם והיתרה בתיק ההוצל"פ עומדת על סך של 13,130 ₪ נכון ליום 1.5.2022. בפועל זו התביעה המעודכנת דנא.
2. התובעת מציינת כי התביעה היא מכוח ערבותה של הנתבעת לפי סעיף 10 בעמ' 3 להסכם: "הכוכב ערבה להתחייבות י.ז.מ. וערבים בהסכם זה". עוד ציינו כי על פי סעיף 6 להסכם התחייבה הנתבעת לשלם על חשבון החוב סכום שלא יפחת מ- 500 ₪ לחודש אשר ישולם מידי חודש בחודשו.
3. נושא נוסף שעולה בסיכומיה הוא עניין אחריותו של עו"ד שטרנפלד בהיותו עו"ד (ראה סעיף 17 לסיכומים). יובהר כי טענה זו איננה מופיעה בכתב התביעה כעילת תביעה ולכן בית המשפט לא יידרש לה. יחד עם זאת, ראה את דברי התובעת לפיהן לעו"ד דוד שטרנפלד הייתה סיבה טובה לחתום כערב על ההסכם שכן היה שותף של ישראל ומשה, נתבעים 2 ו-3, והייתה לו אופציה לקבל שליש מן המניות של י.ז.מ. בנייה כנגד הערבות האישית. בנושא זה טענה התובעת כי מדובר בערב שהוא עו"ד ומדוע לא דרש בזמן חתימת ההסכם שתירשם פסקה מפורשת המגבילה את הערבות וזאת כטענת הנתבעת.
4. הנתבעת מציינת כי בהתאם לסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") ובשים לב לתיקון 2 לחוק החוזים יש לפרש את החוזה לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. בהקשר זה טוענת הנתבעת כי יש לבחון האם ההסכם מהווה ערבות כגרסת התובעת או שמא מדובר בהסכם מסחרי להבטחת אספקה שוטפת של מוצרי בנייה בין הצדדים, על רקע חוב של י.ז.מ. סחר לתובעת ורצון הדדי להסדיר חלק מן החוב.
5. הנתבעת מציינת בהקשר זה, כי ההסכם עליו חתמה הוא הסכם מסחרי בין הצדדים ולא הייתה כל כוונה לערוב לחובות של י.ז.מ סחר, אשר איננה צד להסכם, אלא רק להיות מיטיב כלפיה. בהקשר זה ראה גם דברי ב"כ התובעת בדיון מיום 30.3.2022 לפיו אין המדובר במסמך ערבות אלא התחייבות אשר מפורשת בהסכם בין הצדדים וביסודה סעיף 10 להסכם. כן הפנה ב"כ הנתבעת להואיל התחתון בהסכם, לפיו כתוב "ו- י.ז.מ מעוניינת לרכוש מוצרים מן הספק ולפרוע חלק מחובות החייבת".
6. בנוסף טענה הנתבעת כי החוב של י.ז.מ סחר לתובעת נפרע ןפרטה: על חשבון החוב קיבלה התובעת מהנתבעים 2 ו- 3 סך של 82,297 ₪. התביעה נפתחה על סך של 65,312 ₪ ובהתאם לריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה החוב הוא 69,764 ₪.לפיכך טענה (ראה סעיפים 12 עד 20 לסיכומים) כי החוב נפרע ולא היה מקום להגיש תביעה זו בשל עילה זו.
7. בכל הנוגע לפרשנות ההסכם ציינה כי בפועל הביטוי "הכוכב ערבה לכל התחייבויות י.ז.מ והערבים בהסכם זה" כי מדובר בהתחייבויות בהסכם זה, ובהקשר זה יש לקרוא גם את ההואיל האחרון להסכם לפיו: "י.ז.מ מעוניינת לרכוש מוצרים מן הספק ולפרוע חלק מחובות החייבת".

דיון והכרעה

1. עילת התביעה כנגד הנתבעת מבוססת על הסכם מיום 17.4.2016. הסכם זה צורף על ידי הצדדים במסגרת כתבי הטענות במהלך הדיון.
2. ראשית, יש לציין, כי החוב המדובר עניינו חוב של חברת י.ז.מ סחר לתובעת. בעניין זה צוין כי י.ז.מ סחר הינה החייבת בהסדר. כאמור, בכל הנוגע לחוב של י.ז.מ בנייה התקיים הליך נוסף – הנתבעת הודתה בערבותה לחוב זה והצדדים הגיעו להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בתיק שמספרו 18314-04-19.
3. אין מחלוקת כי עובר לחתימת ההסכם בין הצדדים חברת בית הכוכב בע"מ , הנתבעת, לא הייתה חייבת כספים ולא הייתה ערבה לחובה של י.ז.מ סחר לתובעת. התביעה בעיקרה נשענת על סעיף 10 להסכם לפיו "הכוכב ערבה לכל התחייבות י.ז.מ והערבים בהסכם זה". בעניין זה טוענת התובעת כי מדובר בערבות חד משמעית ומוחלטת כאשר נותרה יתרת חוב ועל הנתבעת לפרוע אותה. חברת בית הכוכב טוענת כי יש לקרוא את ההסכם על כלל סעיפיו ובכללם הביטוי המופיע בסיפא לעמוד הראשון להסכם: "והואיל ו- י.ז.מ מעוניינת לרכוש חומרים מהספק ולפרוע חלק מחובה של החייבת".
4. הביטוי המופיע ברישא לעמוד השני לפיו: "הואיל ו- י.ז.מ והכוכב מעוניינות לעזור לחייבת ולערבים בתשלום" מתייחס לחברת י.ז.מ בנייה אשר איננה צד להסכם, ולפיכך בהקשר זה יש לקרוא אותו כפשוטו כך שהכוכב מעוניינת לעזור לחייבת ולערבים בתשלום.
5. ההסכם כולל בתוכו התחייבות לפיו התשלום החודשי על חשבון החוב הקיים לא יפחת מסך 500 ₪ לחודש אשר ישולמו מידי חודש בחודשו.
6. לגרסת התובעת כאמור לעיל, ההסכם מהווה ערבותה של חברת בית הכוכב, בעוד שלגרסת הנתבעת מדובר בהסדר מסחרי בין הצדדים לתשלום על חשבון חוב של חברת י.ז.מ. סחר באופן ש- 10% מסכומי הרכישה העתידיים יחשבו על חשבון החוב ובאופן כזה החוב יפחת. יש לציין כי כעולה מחומר הראיות, הצדדים אכן פעלו באופן כזה משך תקופה מסוימת ובפועל החוב ירד מסך של 103,000 ₪ לסך של כ- 65,000 ₪.
7. סעיף 25(א) לחוק החוזים קובע:

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, אולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". בהתאם לכך, כאשר לשון החוזה ברורה, יש לפרש ההסכם בהתאם ללשונו.

1. כן נפסק שלא ניתן להתעלם מנסיבות כריתת החוזה ומתכליתו האובייקטיבית של ההסכם: "מדובר בחוזה עסקי מסחרי, ומכאן שתכליתו האובייקטיבית, הינה התכלית המגשימה את ההיגיון הכלכלי מסחרי המונח ביסודו של החוזה". (ראה ע"א 8566/06 אמריקר שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע"מ נ' מלבו –ישראל בע"מ). תכליתו האובייקטיבית של חוזה היא: "המטרות, האינטרסים, והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים" (ד"נ 2045/05 ארגון מגדלי ירקות – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל). אומד דעתם של הצדדים נלמד הן מלשון ההסכם ונסיבות כריתתו, והן מהתנהגות הצדדים (ראה ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום פ"ד מט(2)265).
2. אשר על כן דוחה הטענה לפיה הנתבעת ערבה לכל חובה של י.ז.מ סחר מכוח ההסכם עובר לחתימתו, זאת משום שלשון ההסכם ונסיבותיו מלמדים אחרת.
3. כאמור, התובעת מבקשת לבסס טענתה על סעיף 10 להסכם הקובע כי "הכוכב ערבה לכל התחייבויות י.ז.מ והערבים בהסכם זה". והרי, החוב לספק (התובעת) עמד על 103,089 ש"ח, נכון ליום 30/09/2014 כאמור בסעיף 1 להסכם. רוצה לומר לשיטתה, הנתבעת ערבה לכל הסכום האמור.
4. אולם, מבחינה לשונית לא ניתק לנתק את סעיף 10 להסכם מהסיפא של עמוד 1 להסכם הקובע כי "והואיל – וי.ז.מ מעוניינת לרכוש חומרים מהספק ולפרוע חלק מחובה של החייבת". בנוסף, נאמר ברישא לעמוד 2 להסכם כי "והואיל – ו.י.ז.מ והכוכב מעוניינות לעזור לחייבת ולערבים בתשלום". מכך אתה למד שהנתבעת הייתה מעוניינת לסייע בסילוק החוב, וביתר דיוק "...חלק מחובה של החייבת", חלק ולא כולו. רוצה לומר, הנתבעת מעוניינת לסייע בסילוק החוב על דרך רכישת חומרים מהספק באופן שייפרע חלקו של החוב, ולא על דרך ערבותה לכל החוב עובר לחתימת ההסכם.
5. לשון זו תואמת את הרקע להסכם אשר בא "לאור הקשיים הכלכליים של יזמ סחר ואי יכולתה לעבוד בפרויקטים נוספים / חדשים ביקשו מנהליה פוליטי וזלוטולוב להעביר את הפעילות לחברה אחרת, י.ז.מ מפעלי בניה בע"מ...שהינה חברת בת של חברת בית הכוכב בע"מ (פס' 4 לסיכומי התובעת)".
6. והנה סעיף 3 להסכם קובע כי "הספק יספק חומרי בניה בהתאם להזמנות י.ז.מ לפרויקטים של בניה אותם היא מבצעת", וסעיף 5 קובע כי "בנוסף לתשלום השוטף, י.ז.מ ו/או ישראל ו/או משה יעיברו תשלום בגובה של 10% מערך ההזמנה (לפני מע"מ) כדי להקטין את גובה החוב הקיים, ע"פ תנאי התשלום המוסכמים בסעיף 4 לעיל, כל זאת בנוסף להסדר הנושים שיגובש בעתיד הקרוב". בנוסף, קובע סעיף 6 להסכם תשלום מינימלי לפיו "מוסכם כי סכום התשלום החודשי ע"ח החוב הקיים לא יפחת מסך של 500 ש"ח לחודש...".
7. כלומר ההסכם קובע את המנגנון לפיו בנוסף על התשלום השוטף מכל אספקת חומרים, יתווסף תשלום של 10% מערך ההזמנה באופן שהתשלום החודשי המינימלי לא יפחת מ-500 ש"ח. על רקע האמור בא סעיף 10 וקובע כי "הכוכב ערבה לכל התחייבויות י.ז.מ והערבים בהסכם זה". ודוק, הכוכב ערבה להתחייבות י.ז.מ והערבים פוליטי וזלוטולוב בהסכם זה בלבד, ולא מהסכם או התחייבות אחרת. קרי, לא על החוב הראשוני.
8. רוצה לומר, לשון ההסכם מלמדת כי לא הייתה בכוונתה של הנתבעת לערוב לכל גובה החוב, אלא להבטיח את קיומו של המנגנון האמור. פרשנות זו היא המסתברת ביותר והיא תואמת את נסיבות העניין שהובילו לחתימה על ההסכם.
9. אוסיף כי הגם אם למנהל הנתבעת היה אינטרס אישי בעניין החתימה על ההסכם, אין הדבר מוביל לכך שהמדובר בערבות לכל החוב עובר להסכם. האינטרס ככל שהיה, יכול להתקיים גם בחתימה על ההסכם באופן הפרשנות האמור.

סוף דבר

1. התביעה נדחית.
2. התובעת תשלם לנתבעת 5,000 ש"ח הוצאות משפט ושכ"ט בתום 30 יום מיום זה.

זכות ערעור כדין

ניתן היום, ח' סיוון תשפ"ב, 07 יוני 2022, בהעדר הצדדים.