30 מרץ 2022

לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם

החלטה

מונחת לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 25.12.2019 (להלן: "הבקשה").

ולהלן רקע הבקשה:

1. הליך דנן נפתח ביום 26.05.2019 על ידי המשיב, שתבע רכיבי תביעה הקשורים לעבודתו אצל המבקשת (פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה, פיצוי בגין חוסר בהפרשות לפנסיה ופיצויים – הן לעניין אי קבלת תלושי שכר והן לעניין אופן הפיטורים).
2. ביום 22.12.2019 התקיים דיון לפני ראשת המותב הקודם, כב' השופטת מיכל פריימן (בדימוס), אליו לא התייצבה המבקשת. המשיב טען באותו הדיון כי יש בידו אישור מסירה למבקשת, אלא שלא הביאו באותו המועד.
3. ביום 24.12.2019 הגיש המשיב אישור מסירה לתיק, בצירוף תצהיר מוסר מטעם התובע עצמו.
4. ביום 25.12.2019 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המבקשת על סך של 26,879 ₪ (קרן) וכן סך של 4,000 ₪, הוצאות המשיב. יש לציין כי סכום התביעה עמד על סך 86,734 ₪.
5. ביום 15.03.2022 הגישה המבקשת בקשה דחופה לעדכון ב"כ מייצג בתיק.
6. ביום 16.03.2022 הגישה המבקשת את הבקשה המונחת להכרעתי ובה ביקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה. לטענתה, נודע לה על קיום ההליך רק כשמונה לה נאמן בהליך חדל"פ שנפתח לבקשת המשיב וזה שלח מכתב לרו"ח החברה. כן ביקשה לתת צו במעמד צד אחד לעיכוב ביצוע פסק הדין.
7. ביום 17.03.2022 הוגש תצהירו של מר מסאעדה חוסין, מנהל מטעם המבקשת ומורשה חתימה בה, שאימת את טענות המבקשת.
8. ביום 17.03.2022 דחיתי הבקשה למתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין וקבעתי דיון בבקשה בנוכחות הצדדים.

טענות הצדדים

1. המבקשת טוענת כי יש לבטל את פסק הדין מטעמי צדק היות ולא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה למבקשת, וכי עומדים לזכותה טיעוני הגנה טובים, בין השאר, מאחר והתובע התפטר ולא פוטר והוא שחייב לה דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב מעשיו. מהלך הדיון העלתה המבקשת נימוק נוסף – טענת קיזוז של הלוואה שקיבל המשיב מהמבקשת ולא החזיר.
2. המשיב טוען כי המבקשת מנצלת לרעה את ההליך המשפטי, כי כתב התביעה נמסר לה כדין וכי למבקשת לא עומדת הגנה טובה לגופו של עניין.

דיון והכרעה

1. לפי תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, (להלן: "התקנות") בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות תוגש לבית הדין תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי מבקש הביטול.
2. בית הדין רשאי להאריך המועד בהתאם לתקנה 125 לתקנות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
3. בבואי לשקול ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, עלי להידרש לשני שיקולים: "הראשון – מה הייתה הסיבה להעדר ההגנה, האם נבעה מ"זלזול בבית המשפט; 'צירוף נסיבות אומלל'; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות".^[1] השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול".^[2] [ההדגשה הוספה].
4. נוסף, ככל ויוכח כי לא בוצעה מסירה כדין – אזי דין פסק הדין להתבטל מטעמי צדק, אף מבלי להיזקק לבחינת סיכויי ההגנה. ראו רע"א 5448/14 חברת אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' לדרמן (5.10.2014) שם נאמר – "פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה.""
5. בענייננו, מעיון במסמכי המצאת כתב התביעה למבקשת מתברר כי זה הומצא, לכאורה, לדירקטור המבקשת, מר ח'אלד מסאעדה, אביו של בעל המניות במבקשת והמצהיר מטעמה, בביתו בכפר יאסיף. המשיב הציג לפני בית הדין את אישור המסירה עליו חתום ח'אלד ולפיו קיבל את כתב התביעה ביום 02.07.2019, בשעה 20:25. יצויין כי התצהיר אומת ע"י ב"כ המשיב רק ביום 22.12.2019 ולא סמוך למועד ביצוע המסירה עצמה. ככל הנראה, נוכח דרישת בית הדין בדיון להוכיח את ביצוע המסירה.
6. המשיב הצהיר בתצהיר שצורף לתגובתו לבקשה לביטול פסק דין כי ה"ה ח'אלד וחוסין הם בעלים או מנהלים של המבקשת. וצירף תדפיס מידע מרשות התאגידים.
7. עיון בתדפיס מעלה כי חוסין מסאעדה הוא בעלי המניות היחיד בחברה ואביו ח'אלד הוא דירקטור. נדמה כי המשיב התבלבל בתפקידי האב ובנו, נוכח התנהלותם בפועל מהלך תקופת עבודתו, כפי שהסביר בדיון, גם לאור העובדה כי החברה על שם האב חאלד מסאעדה.
8. ההזמנה לדיון המוקדם בצירוף דרישה להגשת כתב הגנה, שנשלחה על ידי בית הדין עצמו, אף היא נמסרה לידי אדם בשם ח'אלד, ביום 01.06.2019 בשעה 13:00. ומשאותו ח'אלד סירב לקבל את המסמך, הוא הודבק על דלתו. (ראו אישור מסירה בתיק). כלומר, הדירקטור של החברה ידע על ההזמנה לדיון.
9. הכלל לגבי תאגיד, שהמצאת כתב בי-דין תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד, ראו תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שחלה במועד הרלוונטי.
10. כפי שהתברר מתגובת המשיב והמסמכים שצורפו לה, לרבות נסח המבקשת מרשם החברות, בפועל הומצא כתב התביעה למי שרשום כדירקטור המבקשת, ולא במען המבקשת עצמה. המשיב לא נתן שום הסבר מדוע כתבי בית דין לא הומצאו לכתובת משרדי המבקשת או בעלי המניות בה.
11. מכאן כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה למבקשת. כך גם לא ביקש המשיב לאפשר לו לבצע תחליף המצאה לידי הדירקטור של המבקשת. אוסיף כי התברר בדיון כי מר ח'אלד מסעאדה מתגורר בסמוך לבנו, חוסין מסעאדה שהוא בעלי המניות בחברה.
12. משכך, מצאנו כי משלא נמסר כתב התביעה למבקשת עצמה, יש לבטל את פסק הדין שניתן מטעמי צדק, מבלי להידרש אף לסיכויי הגנתה.
13. אציין כי גם פסק הדין עצמו הומצא לאדם בשם ח'אלד, אשר סירב לקבל את פסק הדין וזה הודבק על הדלת (ראו אישור המצאת פסק הדין מיום 04.01.2020 במערכת נט המשפט). מהאישור לא ניתן לדעת את ההמצאה בוצעה בכתובתו הפרטית של ח'אלד או במשרדי החברה כי שניהם בכפר יאסיף.
14. הצהרת המשיב כי מסר את דרישת החוב לידי חוסין ח'אלד מסעאדה ביום 19.06.2021, היא בעייתית נוכח העובדה כי דרישת החוב נושאת תאריך 30.6.2021. באישור נרשם כי המסירה בוצעה לחברה אצל מסעאדה חוסין ומי שסירב לחתום על אישור המסירה חוסין ח'אלד מסעאדה.
15. המשיב הציג אישור מסירה נוסף לפיו נמסרה בקשת הפירוק ונספחיה לידי המבקשת, אצל חוסין מסעאדה ביום 31.10.2021, שסירב לחתום על קבלת דבר הדואר.
16. לפי תצהירו של חוסין מסעאדה, נודע למבקשת על פסק הדין רק ביום 12.03.2022, כשרו"ח המבקשת קיבל את מכתבו של נאמן החברה, מעט לפני מועד הגשת הבקשה לבית הדין. מכאן כי הוא מכחיש קבלת פסק הדין קודם לכן, וזאת בניגוד לאישור המסירה מיום 31.10.2021.
17. בנסיבות העניין ובהעדר מסירה כדין של כתב התביעה ובשל חוסר הוודאות לגבי מועד קבלת פסק הדין לידי המבקשת עצמה, ונוכח ההלכה לפיה יעדיף בית הדין לקיים את ההליך ולאפשר לנתבעת למצות את זכותה להתגונן בפני טענות התביעה, החלטתי לבטל את פסק הדין.
18. עם זאת נראה לכאורה כי המבקשת נמנעה מקבלת דואר שנשלח אליה. התקשיתי להאמין שהמבקשת לא ידעה כלל על ההליך ופסק הדין. אולם נוכח הקביעה כי פסק הדין ניתן ללא מסירה כדין אין מנוס מביטולו תוך חיוב המבקשת בהוצאות. נסיבות המקרה מחייבות עריכת האיזון המתאים מול המשיב שנאלץ לנקוט בהליכים רבים כולל פנייה למכרים שיעזרו לו במיצוי זכויותיו מול המבקשת, המוסד לביטוח לאומי ופתיחת הליך חדלות פירעון. נזכיר שמדובר בזכויות סוציאליות שהמבקשת הודתה שלא שילמה למשיב.
19. על כן הבקשה מתקבלת ופסק הדין מיום 25.12.2019 מבוטל.
20. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 4,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
21. על המבקשת להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום, אחרת ישקול בית הדין מתן פסק דין על יסוד האמור בכתב התביעה.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשפ"ב, (30 מרץ 2022), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר (2.2.2009). ↑

2. רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ (10.8.2010). ↑