עייפתי עד מאד מהתנהלות הנאשם בתיק זה, מול ביהמ"ש בכלל ומול הממונה על עבודות שירות בפרט.

ביום 9.3.20 נשלח הנאשם אל הממונה.

ביום 17.6.20 הודיע הממונה כי הנאשם לא התייצב.

ביום 29.6.20 בקש ב"כ הנאשם שתינתן לנאשם הזדמנות נוספת.

ביום 5.7.20 הודיע הממונה שהנאם אינו מוכן לתנאי עבודות השירות.

בדיון מיום 9.7.20 ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת לסור אל הממונה.

ביום 2.9.20 הודיע הממונה כי הנאשם לא התייצב.

ביום 6.9.20 בקש ב"כ הנאשם שתינתן לנאשם הזדמנות נוספת.

ביום 8.9.20 ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת לסור אל הממונה.

ביום 28.10.20 הודיע הממונה כי הנאשם לא התייצב.

ביום 29.10.20 בקש ב"כ הנאשם שתינתן לנאשם הזדמנות נוספת נוכח אי הבנה.

בו ביום ניתנה לנאשם הזדמנות אחרונה בהחלט לסור אל הממונה תוך שהובהר לו שזו הזדמנות אחרונה ושככל שלא יתייצב יראו בו כמי שמוותר על ריצוי מאסק בעבודות שירות.

ביום 16.11.20 הודיע הממונה כי הנאשם אינו מתאים להשמה בעבודות שירות.

בו ביום בקש ב"כ הנאשם שתינתן לנאשם הזדמנות נוספת.

הזדמנות נוספת ניתנה.

היום הודיע הממונה שהנאשם שוב לא התייצב.

ב"כ הנאשם שלח הודעה לפיה המדובר בטעות משרדית.

הנאשם מבזבז כספי ציבור, ולמעשה התנהלותו מהווה זלזול בוטה הן בממונה על עבודות שירות והן בבית המשפט.

הנאשם יפקיד הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוך 7 ימים כתנאי לשליחתו הנוספת לממונה על עבודות שירות.

יופקדו ההוצאות – תינתן לו הזדמנות נוספת (ואחרונה בהחלט. הפעם באמת אחרונה) לסור אל הממונה.

לא יופקדו ההוצאות – יראו בו כמוותר על ריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות.

בשלב זה אינני מבטלת את הדיון הקבוע ליום 17.1.21.

ככל שיפקיד הנאשם את ההוצאות וישלח לממונה – יידחה מועד הדיון.

ניתנה היום, כ' טבת תשפ"א, 04 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.