הצדדים בתיק אזרחי זה הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שקול דעתו, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

הובהר לצדדים כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה, לדחות את כולה או לקבלה לשיעורין, הכל לפי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים.

הצדדים הסכימו לכל הנ"ל.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ נ' קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

יוזכר כי מדובר בתביעה בקשר לחוב לתובעת המתייחס לנכס שהנתבע טוען כי עזב עוד בשנת 1990, אף שאין בידו להראות עתה – בחלוף כשלושים שנים – ראיות מאותה תקופה. התובעת מציינת כי החוב נוצר בשנים 2014 ו-2015 וכי הנטל על הנתבע להראות שהודיע שעזב את הנכס.

נוכח הנסיבות, ובשים לב לנטלים שעל הצדדים לעמוד בהם בהליך אזרחי, על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענות הצדדים ושקלתי הדברים אלו מול אלו, אני פוסק בזה כי הנתבע ישלם לתובעת, לסילוק מלא וסופי של התביעה, סכום כולל של 900 ₪.

כאמור, פסק הדין ניתן ללא נימוקים. כך הסכימו הצדדים מראש, וזוהי גם הדרך הנכונה בפסיקה על פי סעיף 79א' לחוק הנ"ל, הן על מנת שפסק הדין יהיה סופי ויסיים הסכסוך בין הצדדים, הן על מנת לקצר את זמן מתן פסק הדין והן על מנת לחסוך בהוצאות גבוהות.

למען הסר ספק אוסיף עוד, כי הואיל ופסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א' כאמור, הרי שאין בו משום קביעת ממצאים ולא קביעות בעניין מהימנות. זהו עוד אחד מהיתרונות שישנם למתן פסק דין זה.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת ביניהם בדרך זו.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.