1. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בשתי עבירות של איומים, כאשר כעולה מהכרעת הדין, נקבע כי הנאשם בשתי הזדמנויות, האחת, בסמוך לפסח 2019 והשנייה, ביום 26.5.2019 איים על אשתו.
2. באירוע הראשון, בחול המועד פסח 2019, כאשר המתלוננת התעכבה בפתיחת הדלת, הנאשם התעצבן, שאל עם מי היא דיברה בטלפון וביקש לעיין בטלפון שלה. כאשר סירבה וביקשה להיפרד ממנו, הוא איים עליה כי דבר לא ימנע ממנו להרוג אותה.
   באירוע השני ביום 26.5.2019, כאשר שבה המתלוננת מאירוע בשעת לילה מאוחרת, הנאשם חיכה לה תחת לבניין, קילל אותה, טען כי מקיימת יחסים עם גבר ואיים עליה: "אני אגמור עלייך ואני ארצח אותך, ואת חושבת שהמשטרה תגן עליך? ממש...".
3. יצוין כי בהכרעת הדין זיכה בית המשפט מחמת הספק את הנאשם מעבירות נוספות של פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק.

טיעוני הצדדים

1. המאשימה ביקשה לגזור את הדין לחומרה. לטענתה מדובר בנאשם שביצע שתי עבירות של איומים כלפי בת זוגו, כאשר רק שנה קודם הוא הורשע בגין עבירות של אלימות כלפי אותה בת הזוג. בנסיבות אלה נטען, כי הפעם יש לגזור מאסר בפועל ממש, להפעיל במצטבר את המאסר על תנאי ולחייב את הנאשם לשלם את ההתחייבות.
2. ההגנה ביקשה לגזור את הדין לצד הקולה. נטען כי יש להביא בחשבון שבהכרעת הדין זוכה הנאשם מחלק מן העבירות שיוחסו לו. הסניגורית ציינה כי מדובר בשני אירועים בלבד על רקע תקופה ממושכת של עימותים בין הצדדים, איומים שלא הגיעו לכדי אלימות.
   הסניגורית התייחסה לכך שהנאשם שמר על קשר עם גורמי הטיפול תקופה ממושכת ולכן העבירות האלה הן חריגות על רקע התנהגותו הכללית. הוא עובד בשלוש עבודות על מנת לפרנס את בת זוגו המתלוננת וששת הילדים המשותפים, הן כנהג בחברת "אפיקים", הן כמארגן אירועים והן בחנות, ולאחרונה אף למד בחברת "יעדים" יעוץ למשכנתאות - הכול על מנת לפרנס את אשתו וילדיו.
   נטען כי הפעלת ההתחייבות שהוטלה בתיק הקודם בסך של 15,000 ₪ היא אפוא עונש כבד כשלעצמו ואין מקום לענישה נוספת, בעיקר כשהנאשם היה עצור 10 ימים. בנסיבות אלה ביקשה הסניגורית להאריך את המאסר על תנאי או לחילופין, להפעילו בחופף ובעבודות שירות לכל היותר.
3. הנאשם עצמו בטיעון לעונש חזר על הכחשתו כי לא איים על המתלוננת. לדבריו, למרות שהמתלוננת סילקה אותו מהבית הוא המשיך להגיע על מנת להיפגש עם הילדים, הוא עובד בעבודות רבות על מנת לשלם מזונות ואם המתלוננת נפגעה ממעשיו, הוא מתנצל על כך.

מתחם העונש ההולם

1. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977, תחילה על בית המשפט לקבוע מהו מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם ורק לאחר מכן לגזור את הדין ביחס למתחם שנקבע.
2. המאשימה הגישה שני פסקי דין, מבית משפט העליון ומבית משפט השלום בחיפה, בהם נגזרו עונשי מאסר בפועל לתקופה של שנה תמימה בגין עבירות דומות של איומים כלפי בת זוג. בנסיבות אלה טענה המאשימה למתחם ענישה שבין 8 חודשים ל- 16 חודשי מאסר בפועל.
3. הסניגורית טענה כי בעבירות איומים הפסיקה הנוהגת מדברת גם על מאסרים על תנאי ולכן מתחם העונש ההולם עומד ממאסר על תנאי ועד חודשים ספורים שניתן לרצות גם בעבודות שירות.
4. בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להביא בחשבון את מידת הפגיעה בערך המוגן, נסיבות העניין הקונקרטיות והפסיקה הנוהגת.
   בענייננו, מדובר בשתי עבירות איומים שהופנו כלפי בת זוג, ובכך יש חומרה יחסית לאיום על אדם זר. עם זאת, יש להביא בחשבון כי המחוקק שמצא לנכון להתקין עבירה קונקרטית לאלימות כלפי בת זוג, נמנע מעשות כן באשר לעבירת האיומים שהיא עבירה כללית.
   מדובר בענייננו באיומים בוטים וקשים, על רקע רצונה של המתלוננת להיפרד מהנאשם ולנהל את חייה באופן עצמאי, וגם אם לא הוגש תסקיר, ניכר מההתנהגות של חיטוט בטלפון והאשמה על צאתה של האשה לבלות, כי מדובר בנאשם אובססיבי וקנאי לאשתו. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בסופו של דבר באיומים שלא באו לידי ביטוי באלימות בפועל ובשני מקרים בודדים שביניהם חודש וחצי, במהלכו היו מגעים בין בני הזוג ללא כל איומים.
5. עיון בפסיקת בית המשפט העליון מלמד כי מתחם העונש ההולם שהציע המאשימה, הוא אכן גבוה מהמקובל בהתאם לפסיקה הנוהגת. באחד המקרים, אישר בית המשפט העליון מתחם ענישה ביחס לעבירת איומים, אשר נע בין מאסר מותנה למאסר לתקופה קצרה, וכאשר מדובר בשני מעשי איום, אושר כי המתחם נע בין 3 חודשים ל- 12 חודשי מאסר (רע"פ 4662/20 עבד אלרחים יאסין נ' מדינת ישראל (14.7.20)).
   כאשר נשמעו איומים שהוזכרו בהם גורמים שיש בהם יכולת לפגוע ולממש את האיומים, אושר כי מתחם העונש נע בין מאסר על תנאי למאסר של 5 חודשים (רע"פ 4719/13 אליעזר צוקרן נ' מדינת ישראל (20.8.13) פסקה 4 לפסק הדין).
6. כאשר אני בוחן את נסיבות האירוע הקונקרטי על רקע הפסיקה המצוינת לעיל, נראה לי כי בגין כל אחת מעבירות האיום בהן הורשע הנאשם, עומד מתחם העונש ההולם בין ימי מאסר ספורים ועד לשמונה חודשי מאסר.

גזירת הדין בתוך מתחם העונש

1. הנאשם לא ביקש להישלח לתסקיר שירות המבחן ולא עלתה כל נסיבה מיוחדת לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום או משיקולי הגנה על הציבור. יש לגזור את העונש אפוא בתוך מתחם העונש ההולם.
2. כאשר בוחנים את עניינו של הנאשם, לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בעבירות דומות: ביום 13.6.2018 נגזר דינו של הנאשם בתיק פלילי (שלום-קריית גת) 44334-12-15, בגין הרשעתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג, תקיפה סתם של בן זוג ואיומים, עבירות לפי סעיפים 382 (ג), 382 (ב) ו- 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
   בגזר הדין צוין, כי בני הזוג החלו בתהליך של גישור זוגי והנאשם גילה רצון להיעזר בטיפול של שירות המבחן. לנוכח עברו הנקי של הנאשם באותה עת, העובדה שהודה ולקח אחריות על מעשיו, נסיבות חייו המורכבות כפי שעלו מתסקיר שירות המבחן, ולמרות הערכת שירות המבחן כי עדיין נשקף סיכון מהנאשם להתנהגות אלימה - החליט בית המשפט בגזר הדין הקודם של הנאשם, לגזור את הדין לצד הקולה, על ידי גזירת עונשים צופי פני עתיד של מאסרים על תנאי, פיצוי למתלוננת, קנס, התחייבות וצו מבחן.
3. לא חלפו אלא 10 חודשים ממתן גזר הדין, והנאשם הפר את האמון שניתן בו, וביצע את העבירות הנוכחיות. ביצוע עבירות חרף עונש קל יחסית של עונשים צופי פני עתיד בתיק קודם, מלמד כי זו הפעם ראוי להחמיר עם הנאשם, אשר מאסר על תנאי לא הרתיעו והוא חזר לסורו בתוך תקופה קצרה.
4. מאסר על תנאי חב הפעלה
   הסניגורית המלומדת טענה להארכת המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם, שכן לטענתה מדובר בשתי עבירות איומים הקשורות זו בזו.
   דא עקא, מדובר בהרשעה בשני אירועים שונים ונבדלים של איומים, בהפרש של חודש וחצי ביניהם, כאשר הארכה של מאסר על תנאי אפשרית רק בהרשעה בעבירה ראשונה.
   במקרה בו היה מדובר בשני אירועי אלימות כלפי בת זוג בהפרש של שבוע בלבד, קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן להאריך את תקופת המאסר על תנאי, שכן הארכה אפשרית מטעמים שירשמו, אך ורק לגבי הרשעה בודדת, ולכן שני אירועים, גם אם הם נכללים באותו כתב אישום, כל עוד הם בוצעו במועדים שונים, אינם מאפשרים להאריך את תוקף המאסר על תנאי (רע"פ 1587/13 פלוני נ' מדינת ישראל (6.3.13); ר' גם: רע"פ 6100/12 פלוני נ' מדינת ישראל (6.8.12)).
   נמצא אפוא שכאשר מדובר בשני אירועי איומים שונים, בהפרש של חודש וחצי, לא ניתן לראות בהן אירוע אחד שבוצע "בדחף עברייני אחד". בנסיבות אלה, אין מדובר באירוע יחיד אשר מאפשר להאריך מאסר על תנאי, ואין מנוס מהקביעה כי המאסר על תנאי בנסיבות אלה הוא חב הפעלה.
5. עם זאת, יש להביא בחשבון את הנסיבות לקולא שצוינו על ידי הסניגורית ובהן כי מדובר בסופו של דבר בעבירות איום שלא יצאו אל הפועל, בשני אירועים בודדים, תוך זיכוי הנאשם מעבירות נוספות, העובדה שהנאשם שהה 10 ימים במעצר, ולאחר מכן תקופה ממושכת מאוד בתנאים מגבילים, והעובדה שהנאשם עובד במספר עבודות על מנת לפרנס את בני משפחתו, כאשר הפעלת ההתחייבות תהא עונש כלכלי קשה.
6. בנסיבות אלה, ראוי לגזור את הדין בגין שני אירועי האיומים, בענישה של מאסר לחודשים ספורים, אשר תהא חלקה בחופף וחלקה במצטבר להפעלת המאסר על תנאי, באופן שניתן יהיה לרצות את המאסר בעבודות שירות.
7. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שאני שוקל את כל הנסיבות לחומרה ולקולה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים.
   2. אני מפעיל מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים מת.פ. 44334-12-15 מיום 13.6.2018, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק זה.
   3. את העונש הכולל של ששה חודשי מאסר בפועל, בניכוי 10 ימי מעצר מיום 27.5.19 עד ליום 5.6.19, ירצה הנאשם בעבודות שירות, בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות, באגודה למען העיוור באשדוד.
      הנאשם יתייצב לריצוי עונש עבודות השירות אצל הממונה על עבודות השירות שליד כלא באר שבע ביום 2.2.2021 עד השעה 08:00.
      הנאשם מוזהר כי אם לא ימלא את כל הוראות הממונה על עבודות השירות או המפקח הישיר, אפשר כי המאסר ירוצה בפועל ממש מאחורי סורג ובריח.
   4. שלושה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, בהתאם להוראות סעיף 52 (ג) לחוק העונשין תשל"ז- 1977, שלא יעבור כל עבירת אלימות או איומים.
   5. אני מפעיל התחייבות בסך 15,000 ₪ שהוטלה על הנאשם בת.פ. 44334-12-15.
      3,000 ₪ ישולמו מתוך ההפקדה בתיק המ"ת, והיתרה בסך 12,000 ₪ תופקד בקופת בית משפט ב- 12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2021.
8. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ‏ז' כסלו תשפ"א, 23 נובמבר 2020 במעמד הצדדים.