בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, אשר הושתה על המבקש בשל כך שנהג לכאורה בשכרות.

כעולה מהבקשה ומחומר החקירה שהוצג לעיוני, בתאריך 31.5.19, בסמוך לשעה 01:40, נמצא המבקש נוהג כשבדגימת אוויר נשוף שלו ריכוז האלכוהול הינו 359 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, בניגוד לרף המותר לו- 50 מק"ג, עקב היותו נהג חדש.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא המתין שעה לפני שנהג אך כנראה זה לא הספיק והוא מביע צער וחרטה ומבטיח שהדבר לא יחזור על עצמו. לדבריו רישיונו נדרש לו לשם עבודתו, הוא אף אוסף עובדים נוספים ואף מסייע למשפחתו, בה הוא הנהג היחיד.

בדיון הוסיף המבקש כי אימו עברה לאחרונה תאונה והוא צריך להסיע אותה לטיפולים.

המשיבה מתנגדת לבקשה מפאת חומרת העבירה.

דיון והכרעה

המבקש אמנם לא טען נגד קיומן של ראיות לכאורה, אולם מצאתי לבחון זאת בעצמי ולאחר עיון, הגעתי למסקנה כי קיימות די והותר ראיות לשלב זה של ההליך ובין היתר, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, פלט הנשיפה של המבקש לרבות פלטי כיול יומיים, דבריו של המבקש בתגובתו להזמנה לדיון, בתחקורו הראשוני ובתחקורו לאחר הבדיקה (לפיהם שתה 3 בירות ועוד שוט קטן של וויסקי), ועוד.

באשר למסוכנותו של הנאשם, הרי שמדובר במי שר הוציא רישיון נהיגה לראשונה בשנה זו (2019), ולמרות זאת כבר הספיק לנהוג בשכרות.

נכון הדבר כי המבקש הינו בן 29 וחצי ושיקול הדעת שלו שונה משל נהג צעיר (מבחינת הגיל), וניתן להניח, לזכותו, כי יפנים את משמעות האיסור המוחלט לשתול אלכוהול בטרם הנהיג, אך עדיין מדובר במי שאינו מנוסה בנהיגה וקיים חשש משמעותי כי השפעת האלכוהול על אופן נהיגתו חמור יותר מאשר על נהג מנוסה.

סופו של דבר, על אף נסיבותיו האישיות של המבקש, עבודתו, עזרתו בבית ומצבו המשפחתי, לא מצאתי עילה להתערבות בשיקול הדעת של הקצין הפוסל.

נהיגה בשכרות הינה מהעבירות החמורות ביותר הקיימות בפקודת התעבורה ויש להילחם בה מלחמת חורמה, גם באמצעות פסילה מנהלית של נהגים לצורך צינונם והרחקתם הראשונית (גם אם לתקופה קצובה), מן הכביש.

הבקשה נדחית

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ט, 14 יוני 2019, בהעדר הצדדים.