בפניי בקשה שהגיש הנתבע כי יגיש כתב הגנה לאחר הפגרה.

1. השתלשלות העניינים וטענות הצדדים
2. ביום 17.7.19 הוגשה הבקשה למתן פסק דין (להלן: "הבקשה").
3. לטענת התובעת, כתב התביעה הומצא לנתבע ביום 12.6.19 ע"י מר דוד עוז שליח מטעמה (להלן: "מר עוז"). מר עוז הגיע אל ביתו של הנתבע וביקש למסור את כתב התביעה. אלא שאשת הנתבע, הגברת מיטל לוי סירבה לפתוח את הדלת ואמרה שהיא לא מוכנה לקבל את כתב התביעה עד שהנתבע יגיע. לטענת התובעת, כתב התביעה הודבק על דלת ביתו של הנתבע וזאת בנוכחות העד מר יגאל ביטון הנושא תעודת זהות מספר 059271577 (להלן: "מר ביטון"). טענה זו של התובעת נתמכה בתצהיר החתום על ידי מר עוז וצורפה לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה מיום 17.7.19.
4. עוד טענה התובעת כי לאחר מכן הנתבע יצר קשר עם מר עוז ושאל מדוע נמסר כתב התביעה לביתו, זאת מאחר שעורך הדין יוסף בן-דור הוא מייצגו. לטענת התובעת, על אף שחלפו 30 ימים מיום מסירת כתב התביעה, ביום 14.7.19 פנתה התובעת באמצעות בא כוחה אל עורך הדין יוסף בן-דור. זאת במטרה לעדכנו כי טרם הוגש כתב הגנה מטעמו ובמטרה לעדכנו כי תוגש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. מכתב הפניה והתגובות לו צורפה לבקשה כנספחים 1-2 לבקשה.
5. ביום הגשת הבקשה, ניתנה החלטה לתגובה מן הנתבע בתוך 10 ימים. ביום 1.8.19 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן: "התגובה לבקשה").
6. לטענת הנתבע, ביום 30.7.19 קיבל את החלטת בית המשפט מיום 17.7.19. לדידו, טרם קיבל את ההחלטה קודם לכן וכי טרם פנה לקבלת ייצוד עורך דין. לטענתו עורך דינו הקודם מסר לו כי בכל מקרה יש פגרה ולכן עליו להגיב לבקשה 10 ימים לאחר הפגרה.
7. ביום 4.8.19 הוגשה תגובת תובעת לתגובה לבקשה (להלן: "תגובת התובעת"). לטענת התובעת היה על הנתבע להגיש את כתב הגנתו עד ליום 12.7.19 וזאת משום שכתב התביעה הוגש לו ביום 12.6.19. כך, לטענתה, פגרת בית המשפט לא חלה ואין כל יסוד לטענת הנתבע.
8. באותו היום ניתנה החלטה על ידי, לפיה אין יסוד בתגובה לבקשה וכי כתב ההגנה היה צריך להיות מוגש ביום 12.7.19. כך נחתם פסק הדין שצורף לבקשה.
9. ביום 6.8.19 הוגשה בקשה מטעם הנתבע (להלן: "בקשת הנתבע"). לטענת הנתבע, מעולם לא קיבל את כתב התביעה ולכן לא יתכן כי אמר לבית המשפט שכן קיבל אותו. לדידו, הוא לא חייב לתובעת דבר, אלא ההיפך.
10. עוד טען הנתבע, כי מר עוז הוא בנה של התובעת והוא משקר בתצהירו. כמו כן טען הנתבע כי כאשר מר עוז זקוק לו הוא פנה אליו ישירות ולא באמצעות בית המשפט. לדידו, מר עוז ביקש ממנו לחבר דייר אחר לצינור המים שלו וכי אותו דייר גם מחובר אליו באותו חיבור חשמל.
11. לטענתו של הנתבע ביום 28.7.19 התבצעה שיחה בינו לבין מר עוז וזה האחרון לא החליף עמו מילה לגבי תביעת הפינוי. לדידו, מר עוז מסר לו כי "התביעה נגמרה" ובכך הטעה אותו.
12. על כן ולאור האמור עותר הנתבע בבקשה כי יגיש את כתב ההגנה 10 ימים לאחר סיום הפגרה ולחילופין לעכב ביצוע פסק הדין, שכן בכוונתו לערער עליו.
13. כך, בהתאם לבקשת הנתבע, ביום 6.8.19 ניתנה לנתבע ארכה להגשת כתב הגנה לפנים משורת הדין עד ליום 11.8.19.
14. ביום 8.8.19 הגיש הנתבע בקשה לעדכון כי ביום 7.8.19 קיבל את כתב התביעה ועל כן מבקש לקבל הארכה נוספת. כך, ניתנה לנתבע הארכה נוספת להגשת כתב ההגנה עד ליום 15.8.19 ככל שלא תעלה התנגדות מטעם התובעת.
15. ביום 14.8.19 הוגשה הודעה על ייצוג וטופס ייפוי כוח מאת עורך הדין יוסף בן-דור, לפיה הוא בא כוחו של הנתבע. לטענת הנתבע, בא כוחו פנה אל התובעת בבקשה לקבל את כתב התביעה אך זה סורב ומשכך מבוקש אישור להמצאת כתב ההגנה בהתאם למועדים הקבועים בחוק.
16. ביום 15.8.19 הוגשה תגובת התובעת על הודעת הייצוג ובקשת בא כוח הנתבע וביום 18.8.19 הוגש אישור המסירה מיום 12.6.19 חתום על ידי מר עוז.
17. דיון והכרעה
18. תקנה 215י לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי") קובעת כלדקמן:

"(א) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב התביעה והמסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנה 215ט(א).

(ב) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב ההגנה והמסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה לפי תקנה 215ט(ב), בתוך מועד שלא יאוחר משלושים ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה."

1. התובעת הציגה תצהיר מוסר על פיו נמסר לנתבע כתב התביעה ביום 12.6.19 בשעה 10:30, באמצעות הדבקה וזאת משום "שהאישה סירבה לקבל ולחתום". זאת בנוסף לתצהירו של מר עוז אשר צורף לבקשה מיום 17.7.19.
2. כך מורות תקנות 489-490 לתקנות סדר דין האזרחי במקרה זה:

489. שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק.

490. שליח בי-דין שהמציא כתב לפי תקנות אלה ירשום על גבי עותק של הכתב או יצרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק – יציין גם שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום.

1. לא מצאתי ממש בטענת הנתבע אשר לא נתמכה ולו בבדל ראיה או תצהיר לפיה, לא קיבל את כתב התביעה ביום 12.6.19. לעומת זאת, אני מאמין לטענת התובעת לפיה באותו היום הנתבע יצר קשר עם מר עוז וטען בפניו כי לא היה צריך להגיש את כתב התביעה אליו אלא לעורך הדין יוסף בן-דור.
2. משכך לא נותר לי אלא לקבוע כי הנתבע קיבל את כתב התביעה ביום 12.6.19 וכי המועד האחרון להגשת כתב ההגנה הינו 12.7.19.
3. כך ובהתאם לקביעתי לעיל, ברי כי פגרת הקיץ לא חלה בענייננו שהרי זו על פי תקנה 1(3) לתקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג-1983 חלה בתקופה "מיום 21 ביולי עד יום 5 בספטמבר."
4. למעלה מן הצורך אבהיר כי;
5. העובדה כי ביום 14.7.19 נשלחה הודעה אל עורך הדין יוסף בן-דור, בה הזהירה התובעת, לפנים משורת הדין, כי תבקש פסק דין כנגד הנתבע יש בה לעמוד לחובת הנתבע. מעיוני בתכתובת שצורפה לבקשה ניתן לראות בבירור כי עורך הדין בן-יוסף התוודע לתביעה לכל הפחות ביום זה. תמוהה בעיני העובדה כי רק ביום 14.8.19 הוגשה ההודעה על ייצוג.
6. לכל אורך ניהול התביעה הנתבע פעל בעצלתיים תוך שהוא יודע אודות התביעה לפינוי משוכר שמנוהלת כנגדו.
7. לנתבע ניתנו אורכות נוספות לפנים משורת הדין להגיש את כתב הגנתו. ראשונה עד ליום 11.8.19, ונוספת עד ליום 15.8.19. ביום 14.8.19 הודיע בא כוחו של הנתבע כי מונה לייצגו.
8. משחדל הנתבע ולא פעל להגשת כתב ההגנה לא נותר לי אלא לקבוע כי פסק הדין עומד על כנו.
9. הנתבע הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין. לטענתו ייגרם לו נזק עצום באם יפונה. זאת שכן, מדובר בתביעה רביעית נגדו כאשר כל התביעות שקדמו לו נדחו. כמו כן, לטענתו הוא מתגורר בדירה עם ארבעת ילדיו הקטינים ואף עובד בדירה. באם יפונה והדירה תיהרס לא יהיה לו לאן לחזור.
10. לטענת התובע בבקשה לעיכוב ביצוע לא נטען כי אם יוגש ערעור יהיו לו סיכויי הצלחה כלשהם. כמו כן נטען כי יפונה ייגרם לו נזק מבלי להמציא שמץ של הוכחה לנזק שייגרם.
11. לסיכום, פסק הדין שניתן בתיק עומד בעינו וזאת בהיעדר הגשת כתב הגנה. יחד עם זאת נמצא הצדק סביר למתן עיכוב ביצוע וזאת עד להגשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי לאור נימוקיו של הנתבע. ניתן מהיום עיכוב ביצוע עד ליום 1.9.19 וזאת על מנת לאפשר לנתבע להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי. ככל שלא יעמוד בתנאי זה, יבוצע פסק הדין.
12. הנתבע יישא בהוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו לתובעת תוך 20 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ט, 22 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.