ניתנה ביום 02 ספטמבר 2019

ניתן ביום

סגן הנשיאה אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (הנשיא אלכס קוגן; ב"ל 71611-12-18), שבו נדחתה בקשת המבקש למחיקת ערעורו של המשיב על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן – הוועדה) מיום 05.11.2018 אשר קבעה למבקש נכות רפואית בשיעור 75%. הבקשה הוגשה מן הטעם שהודעת הערעור של המשיב על החלטת הוועדה הוגשה אמנם בתוך המועד להגשתו, אך ללא נימוקים תוך שצוין כי אלה יוגשו בהקדם, והכל ללא הגשת בקשה מתאימה.
2. בית הדין האזורי דחה את הבקשה וקבע כך:

"7. כבר אציין, כי דעתו של בית הדין אינה נוחה מהתנהלות המערער, בפרט עת כבר ביום 2.1.19 נקבע דיון בערעור ליום 7.5.19 והיה מצופה מהמערער להגיש את נימוקי הערעור בסמוך לאחר הגשת הודעת הערעור, על מנת ליתן בידי המשיב שהות להשיב לערעור. התנהלות זו מצופה מכל מערער וביתר שאת מהמוסד לביטוח לאומי, בהיותו גוף סוציאלי.

8. יחד עם זאת, משהוגשו נימוקי הערעור לתיק, ובשים לב לדברי ב"כ המערער בדיון, כי האיחור בהגשתם נבע משינוי בנהלים הפנימיים של המערער, ובשים לב לגישת בתי הדין לעבודה לפיה, יש לברר תביעות/ערעורים לגופם מצאתי, כי דין הבקשה למחיקת הערעור – להידחות. נימוקי הערעור מתקבלים לתיק.

יחד עם זאת, המערער ישלם למשיב הוצאות בגין התנהלותו בסך
1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום."

1. לאחר עיון בבקשה ובכלל חומר התיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות גם מבלי להידרש לתגובת המשיב. ואלה טעמיי:
2. תחילה יאמר כי ספק אם היה מקום להגשת בקשת רשות הערעור כבר בשלב זה, וזאת במובחן מהגשתה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, ככל שהיה בכך צורך. נזכיר כי לפי סעיף 26 (א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, בקשת רשות ערעור תינתן "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". לא שוכנעתי שכך הוא המקרה שלפני.
3. כך או כך משנדרשתי לבקשה, מצאתי לנכון לדחותה אף לגופה, וזאת מהטעמים הבאים:
4. ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית, אלא מטעם מיוחד. החלטה לקבל את נימוקי הערעור במועד בו הוגשו נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ולא מצאתי כל הצדקה להתערב בהחלטת ביתה דין האזורי בעניין זה.
5. זאת ועוד, המוסד הגיש את הודעת הערעור בתוך התקופה הקבועה להגשת ערעור, יש בכך בכדי למנוע התגבשות של הסתמכות מצד המבקש וציפייה לסיום ההליך. ואלה ברגיל עשויים להקים טעם מיוחד להארכת המועד.
6. לאמור אוסיף כי בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), תשל"ז-1977, אין הוראה באשר לתוכנו של הערעור המוגש על החלטות הוועדה. אך דומה כי על דרך ההיקש מתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), ניתן לקבוע כי הודעת ערעור טעונה נימוקים (ראו לעניין זה ההוראות הנוגעות לכתבי בי דין הפותחים הליך, לרבות להגשת ערעור). הדבר גם מתחייב מסדרי העבודה התקינים. מצופה מהמשיב, שינהג בהתאם לכך. הגם שלא אחת מבוטחים נוהגים בפרקטיקה האמורה. כך או כך, העדרם של נימוקי ערעור אינם מאיינים את הודעת הערעור, והפגם שנפל בה ניתן לתיקון ברשות בית הדין^[1] – וזו כאמור ניתנה.
7. סוף דבר – דין הבקשה להידחות. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ט (02 ספטמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. לסקירת הפסיקה העוסקת במשמעות העדרם של נימוקי ערעור מהודעת ערעור המוגשת לבית הדין הארצי ראו: בש"א (ארצי) 79/08 המוסד לביטוח לאומי - לימור בן חיים (3.4.08). ↑