כתב האישום המתוקן

הנאשם הודה לפניי בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 25.12.2018 בשעת לילה הלך המתלונן עם חברו ברחוב, כשלפתע הגיח הנאשם ואמר למתלונן: "אל תתקרב", והחל לתקוף אותו. הנאשם חבט בעינו של המתלונן באגרופו, והמתלונן סובב את ראשו. אז חבט בו הנאשם פעם נוספת באגרופו במרכז פניו. המתלונן נפל לרצפה תוך שהוא שותת דם מפניו. למקום הגיעו עוברי אורח, והנאשם ברח מהמקום. המתלונן התפנה לחדר מיון ושם אובחן כי הוא סובל משפשופים שטחיים סביב העיניים והאף, ללא דפורמציה ברורה, וכן סובל מהמטומה קטנה בלחמית משמאל. כמו כן, חוסן המתלונן נגד טטנוס. בהמשך, נכנס הנאשם לחנות פלאפל והחל לגעת במתקני האוכל במקום. הוא הרים מדלפק האוכל סכין יפנית המשמשת לפתיחת פיתות לצורך התגוננות מאברכים שהגיעו להרביץ לו. במהלך האירוע, תפסו עוברי אורח את הנאשם על-מנת להפסיק את התקיפה וכן לעכבו עד שתגיע ניידת. הנאשם נחבל בפיו ונגרמו לו שריטות בפניו.

מהלך הדיון

בטרם הגעת הצדדים להסדר טיעון, נשלח הנאשם לפסיכיאטר המחוזי לשם קבלת חוות דעת על אודות אחריותו וכשירות. בהמשך, הגיעו הצדדים להסדר דיוני ללא הסכמה עונשית, והנאשם נשלח לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי

מחוות דעתו של ד"ר דניאל ארגו, מטעם הפסיכיאטר המחוזי, עולה כי הנאשם כבן 26, בן למשפחה חרדית מרובת ילדיו. אחד מקרוביו אובחן כסובל מלקות נפשית. בשל אובדן אחיו למחלת הסרטן, החל הנאשם להשתמש בסמים. כששהה בחו"ל בטיול בשנת 2015 נקלע לאירוע אלים שבגינו היה עצור ואף נבדק ואושפז ע"י גורמים פסיכיאטריים מקומיים (ראיתי גם מכתב מפסיכיאטר מאנגליה). הוא שב לישראל וטופל אצל פסיכיאטר פרטי בטיפול תרופתי. הפסיכיאטר התייחס למכתב של רופא המשפחה שנכתב סמוך לאירוע נשוא כתב האישום, ממנו עולה כי הנאשם סובל מסוג של סכיזופרניה וכי בשל הפסקת טיפול תרופתי החמיר מצבו. כמו כן התייחס הפסיכיאטר למכתב מיום 7.1.2019 (בסמיכות לאחר האירוע נשוא כתב האישום) שערך ד"ר אסף כספי, ממנו עולה חשד למצב פסיכוטי מאניפורמי כשברקע שימוש בסמים. ד"ר ארגו הגיע לכלל מסקנה כי הנאשם כשיר כעת לעמוד לדין, ואולם סבר כי קיים ספק ביחס לעצם קיומה של מחלת נפש, וכן קיים ספק ביחס לאחריותו למעשים לנוכח האינדיקציות שעלו מהמסמכים הרפואיים אליהם היפנה.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם כבן 26, רווק ומתגורר עם הוריו ועובד בעבודות מזדמנות. הוא התחנך במסגרות חרדיות עד הגיעו לגיל 22. בתקופה זו נפטר אחיו, אליו היה קרוב, ולאחר מכן התדרדר מצבו הנפשי. שירות המבחן קיבל מסמכים רפואיים מקופת החולים של הנאשם, מהם עולה כי הוא מאובחן כמי שסובל מהפרעה דו-קוטבית והפרעה אפקטיבית, ולמרות שנרשמו לו תרופות הוא אינו נוטל אותן באופן סדיר. שירות המבחן נפגש עם הנאשם ועם אמו. האם סיפרה כי המשפחה מסתירה את בעיות הנפש של הנאשם מחשש לפגיעה בסיכוייו לשידוך. שירות המבחן דיבר על ליבו של הנאשם בדבר חשיבות הטיפול והמעקב, והנאשם תיאר כי חזר להיות מטופל באופן פרטי וכן חזר ליטול כדורים פסיכיאטריים, דבר שהביא לשיפור במצבו הנפשי. הוא אף מצוי בתהליך שידוך מתוך כוונה להתחתן. גורמי הטיפול הפרטיים אישרו את הדברים. הנאשם מסר שתי בדיקות שתן העידו על ניקיון מסמים. הנאשם אישר את הדברים העולים מכתב האישום, אך טען כי המתלונן נטפל אליו והוא ניסה להתרחק ממנו, ובהמשך הגיעו חבריו של המתלונן. הוא טען שאינו זוכר שאחז בסכין. לדעת הנאשם, התנהגותו נובעת ממצבו הנפשי הירוד באותה עת. שירות המבחן עמד על כך שמדובר באדם צעיר ונורמטיבי שגורם הסיכון העיקרי הוא היעדר המודעות שלו למצבו הנפשי. אלא שבחצי השנה האחרונה ניכר כי הוא מכיר במצבו ונוטל אחריות רבה ופעילה לטיפול ומעקב ויש לו שאיפות חיוביות לעתיד. הנאשם סבר כי לא יעמוד בקשר מתמשך עם שירות המבחן במסגרת דרישות של של"ץ והוא ביקש לסיים את ההליכים בהקדם, גם אם בדרך של מאסר בעבודות שירות. כזאת גם הייתה המלצת שירות המבחן.

חוות דעת של הממונה על עבודות השירות

הממונה הגיש חוות דעת על אודות כשירות הנאשם לבצע מאסר בעבודות שירות. מחוות הדעת עולה, כי לאחר השלים את הנדרש ממנו והמציא חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית שנערכה בחודש ספטמבר 2020, נמצא כשיר לריצוי עבודות שירות ובלבד שיהיה במעקב וטיפול פסיכיאטריים. מקום ההשמה המוצע ישיבת הכותל בירושלים, החל מיום 3.1.2021.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, המאשימה טענה כי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות מתוך התחשבות במצבו הנפשי שהיה לו קשר לנסיבות ביצוע העבירה ונוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם. מאידך, הסניגור טען כי ניתן להסתפק בעונש צופה פני עתיד לנוכח אורחותיו ונסיבותיו של הנאשם.

קביעת מתחם הענישה – מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן – העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של שמירה על שלום גופו ונפשו של האדם והאוטונומיה שלו. הנאשם פגע במידה בינונית נמוכה בערכים המוגנים.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין – בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: נסיבות העבירה מתמיהות, ויש לקרוא אותן יחד עם חוות הדעת הפסיכיאטרית והעולה מתסקיר שירות המבחן. נדמה כי התנהגותו של הנאשם לא הייתה רציונלית, הוא חש נרדף והגיב כפי שהגיב. על-פניו, מעובדות כתב האישום עולה כי מדובר בתחושות סובייקטיביות של הנאשם, ולכן המסקנה ההגיונית היא, שמניעי התנהגותו הלא רציונלית של הנאשם, נבעו ממצבו הנפשי הירוד אותה עת. לכן גם יכולתו להימנע מן המעשים באותה עת הייתה מופחתת. בפועל נגרם נזק למתלונן, והנזק הפוטנציאלי מהחזקת סכין ידוע.

מדיניות הענישה הנוהגת – נסיבות ביצוע עבירה של תקיפה חבלנית משפיע על מנעד הענישה הנרחב. ברע"פ 3681/19 שבתאי נ' מ"י (מיום 13.6.2019) אושר מתחם שבין מאסר על-תנאי ושל"ץ ועד חודשי מאסר ספורים. על הנאשם שם נגזר חודש מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית בנסיבות של תקיפה באגרופים ובבעיטות שגרמו למכאובים. ברע"פ 3021/16 לוזובסקי נ' מ"י (מיום 19.4.2016) אושר מתחם שבין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר ועונש של חודשיים מאסר בעבודות שירות. באותן נסיבות סטר שוטר בחוזקה לחשוד וגרם לו לקרע בעור התוף.

מתחם הענישה – לפיכך, מתחם הענישה בנסיבות המקרה, צריך לעמוד על מאסר מותנה ועד 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין – ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם כבן 26 ללא עבר פלילי שניהל עד היום אורח חיים נורמטיבי. נדמה כי אין מחלוקת כי הנאשם סובל מבעיה נפשית גם אם לא אובחנה במדויק, ולדבר זה השלכה על התנהלותו בשנים האחרונות. נטילת האחריות של הנאשם נובעת ישירות מתפיסתו את האירוע, כפי שעמדתי עליה בפרק הנסיבות, ואני מקבלה כפי שהיא. נדמה שכיום, הנאשם הבין את חשיבות המעקב והטיפול אחר מצבו הנפשי, ועובדה היא שהדבר הביא להתייצבות במצבו ולשיפור בתפקודו.

המיקום במתחם – נוכח כל זאת, יש למקם את הנאשם עד למחצית המתחם.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 30 ימי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 3.1.2021, בישיבת הכותל בירושלים, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב ביום זה עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות בבאר שבע לתחילת ריצוי עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש;
2. 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירה בה הורשע וכן עבירה של החזקת סכין או אגרופן, בתוך שנתיים מסיום עבודות השירות;
3. פיצוי למתלונן ע"ת 1 בסך 500 ₪ . הפיצוי ישולם עד ליום 1.4.2021;
4. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור את העבירה בה הורשע או עבירה של החזקת סכין או אגרופן בתוך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

מורה על השמדת המוצגים.

יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"א, 30 דצמבר 2020, במעמד הצדדים.