1. להלן החלטתי בבקשת התובעות לחייב את נתבע 2 להוסיף ולהשיב לשאלון אשר הומצא לו במסגרת ההליך (להלן: "השאלון"). ההחלטה ניתנת לאחר ששבתי ושקלתי מכלול טענות הצדדים, הן במסגרת הבקשה והן במסגרת טיעוני הצדדים בישיבת היום וכן לאחר שעיינתי בשאלון ובתצהיר התשובות החתום על ידי בנו של הנתבע 2, מר רון בר און (להלן: "תצהיר התשובות") כמו גם כתבי הטענות מטעם הצדדים.
2. רוב רובן של השאלות נענה באמצעות הפניה לנטען בכתב ההגנה וכן לחומר הנהלת חשבונות אשר הומצא על ידי הנתבעים לתובעות, וזאת בניגוד להלכה הפסוקה לפיה אין להשיב לשאלון באמצעות הפניה למסמכים אחרים. בנדון אין אלא להפנות ל- בר"ע 1141/99 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' אשורנס גנרל דה פרנס (פורסם בנבו), שם נקבע כדלקמן:

''למותר לציין כי הפניית בעל הדין, במסגרת התשובות לשאלון שהציג ליריבו, לחפש את התשובות שביקש במקורות אחרים, נושאת אופי מתחמק ועל-כל-פנים אינה עומדת בסטנדרט המוצב לנשאל - להשיב כמיטב ידיעתו. מטרת השאלון, בין היתר, היא לחייב את בעל הדין המשיב לשאלון להצהיר כמיטב ידיעתו, על-מנת למקד ולצמצם את היקף הפלוגתאות שבין הצדדים. הפניית השואל אל מקורות שאינם ידיעתו של הנשאל, במקום להשיב תשובה, אינה פועלת להשגת מטרה זו''.

יתרה מכך, במסגרת התביעה המציאו הנתבעים לתובעות מסמכים שונים לרבות מסמכי הנהלת חשבונות הכוללים אלפי עמודים. על אף זאת, בתצהיר התשובות לא פורטו מסמכי הנהלת החשבונות הספציפיים מהם ניתן לדלות, כביכול, את התשובות לשאלות עליהן נשאל נתבע 2 ולרוב לא היתה הפניה לסעיף הרלוונטי בכתב ההגנה ממנו ניתן, כביכול, לדלות את התשובות לשאלות אף כי עסקינן בכתב הגנה המחזיק 22 עמודים ו-284 סעיפים, לא פחות.

מתקבל אפוא הרושם כי נתבע 2 השיב, באמצעות בנו, לשאלון כלאחר יד ובניגוד מוחלט להוראות הדין ולהלכה הפסוקה בנדון.

1. כאמור, על אף כי השאלון הומצא לנתבע 2, תצהיר התשובות נחתם על ידי בנו, מר רון בר און, וזאת מבלי להבהיר מה הקשר שלו להליך ואף מבלי להצהיר כי תשובותיו נמסרו על דעת אביו ובהסכמתו.

אמנם נכון, הנתבעים טענו כי נתבע 2 סובל מבעיות קוגניטיביות הפוגעות בזיכרונו ושוללות ממנו את האפשרות להשיב בעצמו לשאלון, אולם בנדון לא הוגשה חוות דעת רפואית, זאת למעט חוות דעת מיום 06.09.2017 אשר צורפה כנספח י"ז לכתב ההגנה. ודוק, בהתחשב בעובדה כי מטרת חוות הדעת הנ"ל היא לבדוק את כשירותו של נתבע 2 לעמוד לדין פלילי ולאור חלוף הזמן מהמועד שבו ניתנה, אין באמור בה טעם מוצדק לפטור את נתבע 2 מלמסור בעצמו תצהיר תשובות לשאלון. חיזוק לסימני השאלה העולים בנדון, מצאתי בעובדה כי בחלוף כשנתיים ימים ממתן חוות הדעת לעיל, הוגש כתב הגנה, שכאמור מכיל 22 עמודים ו-284 סעיפים, לא פחות, ובמסגרתו ידעו הנתבעים להתמודד עם הטענות המועלות בכתב התביעה.

בנסיבות העניין על נתבע 2 לבחור באחת משתי החלופות הנ"ל:

1. למסור עד ליום 25.08.2020 תצהיר תשובות לשאלון באמצעות בנו, מר רון בר און, ובלבד כי יוצהר במסגרתו כי התשובות ניתנות בשמו של נתבע 2 ובהסכמתו.
2. להגיש עד ליום 06.09.2020 חוות דעת רפואית ולפיה בשל הבעיות הקוגניטיביות מהן סובל נתבע 2, אין הוא מסוגל להשיב לשאלון. ככל ותוגש חוות דעת כאמור, אשקול באם יש מקום לפטור את נתבע 2 מהחובה להשיב לשאלון.
3. ככל ונתבע 2 יפעל בהתאם לחלופה כמפורט בסעיף 3(א) לעיל, להלן התייחסותי הפרטנית לשאלות המופיעות בשאלון:

- שאלות מספר 1-2 ו- 31 הינן כלליות ביותר ומכבידות ושאלה מספר 13 אינה רלוונטית

למחלוקת נשוא התביעה. לפיכך אין לחייב את נתבע 2 להשיב לשאלות הנ"ל.

- התשובות לשאלות מספר 9, 14, 15, 20 רישא, 24, 25, 26 ו-35 מספקות, אך בכפוף לכך כי

הן תינתנה במסגרת תצהיר בנו של נתבע 2, בהתאם לחלופה שבסעיף 3(א) לעיל.

- כל יתר השאלות שפורטו בתצהיר לא נענו כדבעי לאור הנימוקים כמפורט בסעיף 2 לעיל,

ולפיכך על נתבע 2 להשיב לאותן שאלות.

1. נתבע 2 ישלם לתובעות, ביחד ולחוד, באמצעות בא כוחן, הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ (כולל מע"מ) וזאת עד ליום 06.09.2020, שאם לא כן ההסכם יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
2. ככל ונתבע 2 יבחר באופציה כאמור בסעיף 3(א) לעיל, על התובעות להגיש חוות דעת חשבונאית מטעמן וזאת לא יאוחר מיום 11.10.2020, עם העתק לנתבעים אשר רשאים להגיש חוות דעת נגדית תוך 45 ימים נוספים.

ניתנה היום, ט"ו אב תש"פ, 05 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.