בפני בקשה למתן סעד זמני.

כעולה מהבקשה ומכתב התובענה, התובע הינו בעל זכויות כשוכר בנכס הידוע כגוש 5203 חלקות 3 ו-4 המצוי סמוך לקניון "שערי העיר" בעיר בית שמש.

הנתבע הינו שוכר משנה אשר זכויותיו בנכס מוקנות מכוח חוזה אשר נחתם בינו ובין התובע מיום 31.1.19. חוזה זה הינו רטרואקטיבי בחלקו ותקופתו משתרעת בין 1.11.18-31.10.19. בחוזה זה מוגדרות חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים בפירוט, אך ייאמר בקצרה כי הנתבע נכנס בנעליו של שוכר משנה אחר והתחייבותו היא, בעיקרה, להפעיל עסק אשר עניינו שטיפת מכוניות הקיים במקום, ולשלם לידיו של התובע דמי שכירות בסכום הנקוב שם.

לטענת התובע, החל מחודש מרץ שנה זו, הפסיק הנתבע לשלם את דמי השכירות ואף לא את תשלומי הארנונה, ומשכך נמסר לידיו ביום 20.3.19 מכתב העוסק בביטולו של החוזה ואף פורק שעון המים והופסקה אספקת המים למקום.

עוד טוען התובע, כי ביום 24.5.19 העביר הנתבע, שלא כדין, את החזקה לידי אחר אשר עזב את המקום לאחר זמן ומשהבין אף הוא כי הנתבע לא עמד בחובותיו הבסיסיות.

הנתבע הגיע לתחומי הנכס ביום 24.6.19 וביקש לשוב ולהפעילו, לאחר שלא שהה במקום כחודש ימים ולאחר שניסיונותיו של התובע לאתרו עלו בתוהו.

התובע עותר למתן סעד זמני בדרך של פינויו של הנתבע מן המושכר. יצויין כי סעד זמני זה דומה במהותו לסעד המבוקש בתביעה "העיקרית" אשר עניינה הוא פינוי המושכר.

לאחר עיון בתצהיר, בחוזה השכירות ובמכתב ההתראה אשר נשלח לנתבע ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה בעל משקל משמעותי בכל הכרוך בחבותו החוזית של הנתבע, וזאת על אף שההמחאות אשר נמסרו על ידו ולא כובדו לא צורפו כנספח, אך הם קיימות בתצהיר גילוי המסמכים. ראיות לכאורה לקיומה של החבות קיימות, אם כן, אך לא צפיתי בכל ראיה המלמדת על הפרתו, ועל כן יש לציין כי הראיות להפרה מכורסמות ומוחלשות והן מסתכמות במכתב התראה חד צדדי.

משהגענו עד הלום, יש לבחון את מאזן הנוחות ואת הנזק אשר ייגרם לתובע ככל שהטיפול בתביעתו יתארך. מגרסתו של התובע עולה, כי שהותו של הנתבע בנכס מונעת ממנו להשכירו לאחר, ובכך מגדילה את היקף הפסדיו, וכן עולה מתצהירו כי הנתבע עצמו אינו מנהל במקום עסק לשטיפת מכוניות באורח סדיר, אלא הוא עצמו בחר "להיעלם" למשך כחודש ימים, ועל כן נזקו יהא קטן בהיקפו.

מאידך, סעד זמני העולה כדי סילוקו של הנתבע מהנכס ימנע ממנו לממש את החוזה, ועניין זה משמעותי במיוחד כאשר הראיות להפרת החוזה מוחלשות בהיקפן, כמפורט.

על נימוקים אלו יש להוסיף, כי הסעד הזמני זהה במהותו לסעד העיקרי, ועל כן נדמה כי נכון יהיה לקבל את תגובתו של הנתבע ו/או לקיים דיון בבקשה עוד בטרם יינתן הסעד הזמני, וככל שיינתן.

משכך, אני מורה כדלקמן:

1. התובע יוכל להוסיף ראיות העוסקות בהפרת החוזה, וזאת עד ליום 26.6.19.
2. התובע ימציא את הבקשה לידי הנתבע, וזאת עד ליום 26.6.19. אישורי מסירה יוגשו לעיוני עד למועד זה.
3. הנתבע ימסור את תגובתו עד ליום 27.6.19, ודיון יתקיים ככל שיהיה צורך בכך. לא תימסר כל תגובה עד ליום 27.6.19 בשעה 17:00 – אראה בכך כהסכמה למבוקש.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ט, 24 יוני 2019, בהעדר הצדדים.