05 יוני 2019

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

נציג ציבור (עובדים) מר עזריאל קופלר

נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

החלטה

לאחר ששקלנו את בקשת המשיבה להטיל הוצאות אישיות על ב"כ המבקש, להלן החלטתנו:

1. הבקשה למתן סעדים ארעיים הוגשה במעמד צד אחד והתבקש בה, בין היתר, ליתן סעד ארעי במעמד צד אחד ועל יסוד האמור בבקשה.
2. במהלך הדיון עלה כי בין הצדדים ובאי כוחם נוהל שיג ושיח, בעל פה ובכתב חודשים טרם הגשת הבקשה. בבקשה אין זכר לתכתובות ולדו שיח שהתנהל בין הצדדים ובאי כוחם. כך גם לא צורפו לבקשה מסמכים בקשר עם אותה התכתבות ומסמכים נוספים רלוונטיים להליך, אשר עצם קיומם לא הוכחש ע"י ב"כ המבקש. לבקשה אף לא צורף הזימון לשימוע.
3. כידוע, על הפונה בבקשה לסעדים ארעיים במעמד צד אחד נדרשת חובת תום לב מוגברת. עליו לפנות לבית הדין בניקיון כפיים, תוך שהוא שוטח בפני בית הדין את מלוא העובדות הרלבנטיות לענין, בין שהן תומכות בגרסתו ובין שפחות נוחות לו (דב"ע (ארצי) שנ/3-1 מפעלי ים המלח נגד דוד שיינין (22.10.90)). בהתאם להלכה הפסוקה, נוכח חובת תום הלב המוגברת בפניה לסעד במעמד צד אחד ובשל הדרישה הגורפת והרחבה לניקיון כפיים, על המבקש לגלות את מלוא התמונה העובדתית, לרבות הפרטים אשר ספק אם רלבנטיים להליך (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים בע"מ נגד שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות בע"מ ; ע"א 121/65 אדמונד ויוסף נחמד נגד אסתר ביג'יו ור' גם סדר הדין במשפט העבודה, השופט יצחק לובוצקי, ניצן הוצאה לאור, פרק 18 עמ' 19-21 והאזכורים בהם).
4. לטעמנו, נפל פגם ממשי בעצם הגשת הבקשה כשהיא נעדרת כל אזכור בדבר ההתנהלות בין הצדדים ובאי כוח ותוך שלא צורפו מסמכים שעשויים להיות רלבנטיים. ראוי כי בקשה מהסוג האמור תכלול את מלוא המידע הרלבנטי, שכן התמונה העובדתית שנפרשת בפני בית הדין בשלב הבקשה הינה התמונה שמציג המבקש והיא בלבד.
5. בית הדין מוצא לנכון להביע מורת רוח מהאופן שבו הוגשה הבקשה החסרה ומהעדרה של תשתית עובדתית רלבנטית מהבקשה (נציין כי התשתית האמורה לא הוכחשה כשלעצמה במהלך הדיון הארוך שנוהל בפנינו היום). ראוי היה כי לבקשה, נוכח אופייה ולאור הסעד שהתבקש בה, תצורף מלוא ההתכתבות בין הצדדים ובאי כוחם. באי כוח הצדדים אמורים לשמש Officer of the court ומי שאמונים על הגשת סיוע לבית הדין בכל הנוגע לניהול ההליך ביעילות, בהגינות ובתום לב. מדובר במושכלות ראשונים.
6. יחד עם זאת, לאחר ששקלנו את הדברים לא מצאנו מקום להטיל הוצאות אישיות על ב"כ המבקש. ננמק.
7. הטלת הוצאות אישיות לחובת עורך דין, ב"כ אחד הצדדים, הינה צעד דרסטי, חריג וקיצוני שננקט במקרים נדירים בלבד, נוכח המשמעויות הכרוכות בו (ע"א 6185/00 עו"ד חנא נגד מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366; ע"ע (ארצי) 444/08 ולדימיר מיסיוק נגד מדינת ישראל (27.1.09)).
8. ההלכה הפסוקה התוותה מספר הנחיות באשר למקרים בהם ניתן מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט לחייב עורך דין בהוצאות אישיות, וזאת בתגובה על מעשה או מחדל רשלני חמור שגרם להכשלת ההליך השיפוטי או הסב נזק מהותי לעבודת בית המשפט ובנסיבות בהן לא קיימים אמצעים חילופיים הולמים (ע"א 4845/95 שמחה ניר נגד מדינת ישראל (27.8.95)).
9. לטעמנו, על אף שהמשיבה אולצה לסד זמנים קצר ביותר בהליך זה, באופן שהסב לה לכל הפחות אי נוחות רבה, עצם העובדה שהבקשה הייתה חסרה תשתית עובדתית רלבנטית לא גרמה – בסופו של יום - להכשלת ההליך השיפוטי ולא הסבה נזק מהותי למי מהצדדים, שהרי לא ניתן צו ארעי במעמד צד אחד ועל יסוד הבקשה בלבד. טענות שני הצדדים נשמעו באריכות רבה במהלך הדיון שהתנהל ונשקלו לעומקן ועל יסוד אלה והסכמת הצדדים ניתן בסיום הדיון פסק הדין אשר מחק את הבקשה.
10. על כן ובכפוף לדברים שצויינו לעיל, איננו מטילים הוצאות אישיות על באי כוח המבקש.
11. בהסכמת הצדדים – אין צו להוצאות כלפי המבקש.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ט, (05 יוני 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.