04 מאי 2020

לפני:

כב' הרשמת רעות שמר בגס

החלטה

לפניי בקשות לגילוי מסמכים שהגישו הצדדים בהליך שבנדון.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים בתמצית

1. התובע טוען כי הועסק בנתבעת כעובד ניקיון במשך כעשר שנים ותובע תשלום שכר עבודה וזכויות המגיעות לו לטענתו נוכח תקופת העסקתו וסיומה וכן טוען לתחולתו של צו ההרחבה בענף הניקיון על הצדדים.
2. הנתבעת טוענת כי צו ההרחבה בענף הניקיון אינו חל על הצדדים וכי שילמה לתובע את כל הסכומים המגיעים לו, לרבות מפרעות ששולמו לו במזומן לבקשתו. הנתבעת עותרת לקיזוז ההפסקות בגינן שילמה לטענתה שכר לפנים משורת הדין ולהחזר הפרשות פנסיוניות שבוצעו ביתר לטובת התובע.
3. ביום 22.9.19 הגיש התובע בקשה לגילוי המסמכים הבאים:
4. הסכם/תנאי עבודה של התובע;
5. כרטיסי נוכחות בעבודה של התובע;
6. פנקס חופשות;
7. אסמכתאות, צילומים על הניכויים משכרו של התובע (מפרעה, שי לחג ואח');
8. מכתב פיטורין ו/או אישור על תקופת עבודתו של התובע.
9. ביום 11.10.19 הגישה הנתבעת תגובתה וטענה כי היעדר הנימוקים בבקשה מונע ממנה להתייחס לגוף הדברים. הנתבעת ציינה כי חלק מהמסמכים המבוקשים צורפו לכתב התביעה, לחלק אין רלוונטיות להליך וחלק מהמסמכים מצריכים השקעה רבה בהשגתם.
10. לאחר מספר החלטות המורות על הגשת תצהיר גילוי מסמכים (כללי) הגישה הנתבעת את תצהירה ביום 11.12.19 והצהירה על : "מסמכים נוספים – יגולו בהמשך לפי כלל הגילוי המאוחר". בנוסף ביקשה הנתבעת כי בית הדין ייעתר לבקשתה ויורה לתובע לגלות כל מסמך בקשר עם פירעון חובות המזונות לביטוח הלאומי שעבורם שילמה לטענתה לתובע מפרעות במזומן.
11. התובע התנגד לבקשה לגילוי מאוחר שכן לטענתו בבית הדין מנהלים דיונים "בקלפים פתוחים" אולם לא התייחס לבקשת הנתבעת לגילוי המסמכים הספציפיים. התובע עתר למחיקת כתב ההגנה בנימוק שהנתבעת לא המציאה את כל המסמכים שנתבקשו ובכלל זה לא המציאה את כל כרטיסי הנוכחות וניכויי השכר ואת הסכמי עבודתו של התובע, אלא רק את חלקם ולא הצהירה מה עלה בגורלם והאם ומתי יצאו משליטתה.
12. הנתבעת השיבה כי עמדה בהוראות בית הדין והגישה תצהיר גילוי מסמכים מלא ובנוסף טענה כי אין לה מסמכים רלוונטיים נוספים שלא גולו שניתן להשיגם בשקידה ראויה והדבר נתמך בתצהיר גילוי המסמכים שהועבר לתובע.

המסגרת המשפטית

1. סעיף 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 קובע כדלקמן:

"בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

1. תכליתו המרכזי של הסעיף היא לסייע בחשיפת האמת בהליך המשפטי והיא מסייעת גם לייעל את הדיון בכדי לאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים". נקודת המוצא היא גילוי מרבי של מידע רלבנטי, תוך עריכת איזון בין צורך הגילוי לבין אינטרסים מוגנים אחרים, ובכלל זה הזכות לפרטיות של הנתבע ושל צד שלישי. בהתאם לכך נפסק כי מבחן הרלוונטיות אינו מהווה סוף פסוק בהחלטה אם לקבל ראיה וכי יש לאזן בין זכות הציבור לדעת וזכותו של בעל-דין להביא ראיות התומכות בטיעוניו לבין הפגיעה בפרטיות (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010).
2. נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, נפסק כי בסמכות זו יש להשתמש בזהירות ותוך עריכת איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק ובכלל זה קיומם של אינטרסים מוגנים אחרים של הנתבע ושל הצדדים השלישיים.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות ובתשובות, וכן בכתבי הטענות וביתר המסמכים שהוגשו לתיק, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשות להתקבל בחלקן, זאת כפי שיפורט להלן:

בקשת התובע לקבלת תצהיר גילוי מסמכים כללי

1. מעיון בתיק בית הדין עולה כי הנתבעת הגישה ביום 11.12.2019 תצהיר גילוי מסמכים במסגרתו הצהירה על המסמכים הרלוונטיים להליך ואשר מצויים בשליטתה ושאותרו על ידה לאחר חקירה ודרישה. בנסיבות אלה פעלה הנתבעת בהתאם להחלטת בית הדין לעניין הגשת תצהיר גילוי מסמכים.

בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים

1. הנתבעת ביקשה כי התובע יגלה תדפיס דוח תנועות ממחלקת מזונות במוסד לביטוח לאומי וכל מסמך אחר המצוי בידי התובע בקשר עם פרעון חובות המזונות לביטוח הלאומי במהלך תקופת העסקתו בנתבעת.
2. לטענת הנתבעת מסמכים אלה רלוונטיים להליך שבנדון שכן בכתב התביעה עתר התובע לקבלת סכומים שנרשמו בתלושי שכרו כמפרעה, בטענה שלא קיבל אותם בזמן אמת. הנתבעת טענה כי שילמה לו את מפרעות לבקשתו במזומן וכי סכומים אלה שימשו את התובע לתשלום חובותיו לביטוח לאומי.
3. משעה שהתובע מעלה בכתב התביעה טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב (בעניינו המפרעות שצוינו בתלוש השכר), הרי שקיימת רלוונטיות למסמכים שיש בהם כדי לסייע לנתבעת לסתור את טענות התובע המועלות בעל פה כנגד התלוש.
4. עוד אציין כי התובע לא התייחס לגופם של דברים לבקשת הנתבעת בתגובתו, וגם מטעם זה מצאתי כי יש להיעתר לבקשה.

בקשת הנתבעת לדחות מועד גילוי של מסמכים נוספים

1. בהיעדר נסיבות מיוחדות אין מקום להורות על גילוי מאוחר של מסמכים, ואין מקום להקיש מנסיבות עניינו לחריג שנקבע בהלכת סויסה אשר אליה הפנתה הנתבעת בסעיף 15 לבקשתה. אוסיף כי טענות הנתבעת בבקשה נטענו בלקוניות ובסתמיות ולא פורטו בה נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לסטות מדרך המלך המורה על גילוי המסמכים טרם הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק בכדי לאפשר ניהול הליך משפטי בקלפים פתוחים.

סוף דבר

1. בקשת הנתבעת לגילוי המסמכים שבשליטתו בקשר עם פירעון חובות מזונות מתקבלת ועל התובע לגלות את תדפיסי דוח תנועות ממחלקת מזונות בביטוח לאומי לתקופה הרלוונטית בכתב התביעה בתוך 30 יום מהיום.
2. בקשת הנתבעת לדחות את מועד גילויים של מסמכים נוספים שבידה נדחית בזאת ועל הנתבעת לגלות לתובע כל מסמך רלוונטי נוסף שבידה ואשר אותו ביקשה לגלות רק לאחר הגשת תצהירי התובע, וזאת בתוך 30 יום.
3. בשולי הדברים אציין כי הצדדים העלו האחד כלפי משנהו טענות הנוגעות למועד בו הושלמו הליכי גילוי מסמכים. עם זאת, משעה שהכרעתי לגופם של דברים, לא מצאתי לנכון לדון בטענות הצדדים הנוגעות למועדי ביצוע ההחלטות והתנהלותם תישקל על ידי המותב שישב בדין.
4. הוצאות הבקשות יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, י' אייר תש"פ, (04 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.