19 אפריל 2020

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר התכנסה בשתי ישיבות בתאריכים 22.1.19 ו- 19.5.19 ובפניה עמדו חוות דעת היועצים בתחום האורולוגי, הפסיכיאטרי והנוירולוגי (להלן: "הוועדה"). הוועדה קבעה, כי למערער נכות זמנית משוקללת בשיעור 35%, בתקופה מיום 24.11.17 עד ליום 30.11.18 (להלן: "ההחלטה").

העובדות הצריכות לערעור

1. המערער, יליד 1962.
2. ביום 24.8.17 נפגע המערער ממכת חשמל במהלך עבודתו כראש צוות קו ייצור במפעל אסם ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה. הפגימות שהוכרו הן: "סחרחורת וחבלה בקרסול שמאל".
3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 29.7.18 נכות זמנית בשיעור 20% בתקופה מיום 24.11.17 ועד ליום 31.5.18 ונכות זמנית בשיעור 15% בתקופה מיום 1.6.18 ועד ליום 30.11.18. המערער השיג על החלטת הוועדה.
4. ביום 22.1.19 התכנסה הוועדה לראשונה לדון בערר ובפניה הונחו, בין היתר, חוות דעת היועצים לוועדה בתחום הפסיכיאטרי (ד"ר לוסטיג מיום 14.11.18) ובתחום הנוירולוגי (ד"ר ליאון מיום 22.1.19). הוועדה שמעה את תלונות המערער לפיהן הוא "מרגיש טנטונים באוזניים שהולכים ובאים. לפני התאונה הייתי בריא לחלוטין וזה ניטרל אותי". עוד הקשיבה הוועדה לדברי ב"כ המערער שנרשמו מפיה כדלקמן:

"הלקוח שלי מתקשה בפעולות כמו גילוח. מתקשה לעמוד וללכת. קושי בהליכה בעקבות פגיעה ברגל, רגל שמאל. מצרפת חוות דעת של ד"ר פאלח ולבקש לאמץ את מסקנותיו של 10% בגין הגבלה בתנועת ע"ש מותני ו 5% בגין הגבלה בתנועת הקרסול. הלקוח מרגיש סחרחורות לפני כל פניה ימינה או שמאלה הוא נעצר בעקבות הסחרחורת. לעניין האוזניים הלקוח מרגיש טנטון שמתגבר בלילה ובשקט הוא עדיין קיים גם כשיש רעש. בנוסף אני מצרפת מסמכים של אורולוג ולבקש להפנות את התיק להתייעצות אורולוגית. מגישה מסמך פסיכיאטר שרושם על בעיות ההליכה. מבקשת להפעיל תקנה 15"

1. בהתייחס לממצאי הבדיקות והצילומים שעמדו בפניה, ציינה הוועדה בסעיף 6 לפרוטוקול: "בדיקת שמיעה מיום 22.10.17 – קיים ליקוי בתדרים הגבוהים בעיקר באזור 4000-6000 הרץ. סף שמיעה 20 דציבל ב- 2 האוזניים."
2. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בזו הלשון:

"בדיקת א.א.ג – טופיות תקינות. מתאר טנטון לסירוגין שמופיע בזמנים שונים. לציין כי התובע עבד במפעיל בתנאי רעש טרם התאונה.

בבדיקת אורתופדית – צליעה קלה על רגל שמאל, כאבים בצד הלטראלי של קרסול שמאל עם נפיחות קלה. היקף בין הפטישונים משמאל 26 ס"מ מימין 24 ס"מ. הכיפוף הפלנטרי 50 מעלות, הכיפוף הגבי 10 מעלות, אין הגבלה בתנועות הסובטלאריות.

יושב על מיטת הבדיקה עם רגליים ישרות שכפות ידיו מונחות על השליש המרוחק של השוקיים."

1. במקום המיועד לרישום האבחנות ציינה הוועדה:

"מצב לאחר התחשמלות. כאב בקרסול שמאל וע"ש מותני.

טנטון וירידה בשמיעה."

1. בטרם סיכום דיוניה קבעה הוועדה בסעיף 10 לפרוטוקול כדלקמן:

"הוועדה עיינה בבדיקת הערכה של ד"ר פאלח, יש לציין כי לא הוכרו הכאבים בע"ש מותני הוועדה מקבלת את קביעת ד"ר פאלח לעניין קרסול שמאל וקובעת 5% נכות לפי סעיף 35(1)(א-ב).

מבחינת א.א.ג – מדובר בטנטון לא תמידי, אין קשר בין התאונה הנדונה לבין עניין הטנטון והשמיעה. מבחינת השמיעה, מתאים לירידה בשמיעה בעקבות חשיפה ממושכת לרעש בעבר.

הוועדה מבקשת חוות דעת ייעוץ אורולוגי בקשר לתלונותיו בשאלה של קשר לתאונה וגובה הנכות.

הוועדה מקבלת את חוות הדעת של היועצים בתחום הנוירולוגי ובתחום הפסיכיאטרי.

הוועדה עוצרת דיון."

1. ביום 17.4.19 נבדק המערער על ידי היועץ לוועדה בתחום האורולוגי, ד"ר משה בולקיאר (להלן: "היועץ האורולוגי"). היועץ הקשיב לתלונות המערער ולדברי באת כוחו שנרשמו מפיהם בזו הלשון:

"מאז שנפגעתי בעבודה אני לא מתפקד. התחשמלתי והרגשתי מוות וודאי. קיבלתי מכה בראש במסגרות נרוסטה שהיו על הקיר.

לא עברתי בדיקת שינה. שריפה בשתן.

ב"כ התובע: מגישה מסמכים רפואיים עדכניים. מבקשים מהפוסק להחליט על סמך המסמכים שיש בתיק ללא בדיקת שינה ואנחנו נבקש להופיע בפני הועדה המסכמת לקבל זימון."

1. היועץ האורולוגי בדק את המערער וציין בממצאי הבדיקה כדלקמן:

"עבר התחשמלות בתאריך 24.8.17, שהחלה מהחזקת צינור ב- 2 הידיים ומהזעזוע נחבל בראשו. מתלונן על רעד בידיים והפרעות בהליכה. מבחינה אורולוגית, מתלונן על אין אונות. עבר בדיקת EMG ביום 13.12.18 ובבדיקה הפרעות מתאימות לנזק מוטורי וסנסוריאלי מסוג פלוניורופתיה בידיים. כמו כן אותו סוג של ממצאים ברגליים. יש לציין שלא עבר בדיקת זקפה בשינה כך שאין כל מידע בתיק לגבי האם מדובר באין אונות הקשורה להפרעה אורגנית של מנגנוני הזקפה או לא.

בבדיקה הגופנית, הפין ללא נגעים חיצוניים, לא נמושו גושים או פלקים קשים בפין. שני אשכים נמושו תקינים בשק האשכים, מעט רגישות משמאל."

1. כך סיכם היועץ האורולוגי את חוות דעתו:

"היועץ קובע כי לא ניתן להחליט שקיימת סוג כזה או אחר של אין אונות ללא ביצוע בדיקת זקפה בשינה, בלי לשלול שהאירוע הנדון יכול היה לפגוע גם בעיצבוב אחראי לזקפה.

לא הוכחה נכות אורולוגית ללא מסמכים הנדרשים. היועץ לא יכול לקבוע נכות או קשר סיבתי. היועץ דוחה את הערר."

1. ביום 19.5.19 התכנסה הוועדה וסיכמה החלטתה בזו הלשון:

"סיכום דיון מיום- 22/01/19

הוועדה ממושבה הקודם קבעה-

מבחינה אורתופדית- 5% בגין קרסול שמאל.

מבחינת א.א.ג- אין קש"ס בין תלונות הטנטון והשמיעה לתאונה הנדונה.

הוועדה עיינה בחו"ד של יועץ אורולוגי מיום- 17/04/19 ומאמצת את מסקנותיו כי לא נותרה כל נכות בתחום הקשורה לתאונה הנדונה.

הוועדה אימצה את חו"ד יועץ פסיכאטרי מיום-14/11/18 כי נכותו בתחום תואמת את דרג 1

הוועדה אימצה את חו"ד של יועץ נוירוכירוג מיום- 22/01/19 שהוסיף 10% נכות לתקופות הבאות:

10% מיום - 24/11/17 עד 31/05/18

ו- 15% מיום - 01/06/18 עד 30/11/18

לאור העובדה כי נכויותיו זמניות אין מקום לדון בתקנה 15.

סך כל זכויותיו הינן זמניות, כמפורט בטבלה".

לפיכך נקבעו למערער נכויות זמניות כמפורט להלן:

35% מיום 24.11.17 עד ליום 31.5.18 (20% פסיכיאטרי+ 5% אורתופדי ו- 10% נוירולוגי);

35% מיום 1.6.18 עד ליום 30.11.18 (15% פסיכיאטרי + 5% אורתופדי ו- 15% נוירולוגי).

על החלטת הוועדה בתחום האורולוגי הוגש הערעור דנן.

טענות הצדדים

1. לטענת המערער, שגתה הוועדה עת אימצה את קביעת היועץ האורולוגי לפיה "לא ניתן להחליט שקיימת סוג כזה או אחר של אין אונות ללא ביצוע בדיקה זקפה בשינה, בלי לשלול שהאירוע הנדון יכול לפגוע גם בעיצבוב אחראי לזקפה"; לדידי המערער, על היועץ האורולוגי היה לשקול הפנייתו לבדיקת זקפה בשינה בטרם דחיית הערר ובאי שקילת הפנייתו לבדיקה נפל פגם משפטי המחייב החזרת עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה.

עוד נטען, כי בפני היועץ האורולוגי והוועדה הוצגו מסמכים רפואיים (מע/1) המעידים, כי המערער אכן סובל מאין אונות ומטופל בגין בעיה זו במסגרת קופת החולים ובית חולים רמב"ם ובהעדר התייחסות הוועדה והיועץ האורולוגי למסמכים אלה נפל פגם משפטי. המערער ביקש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתשקול הפנייתו לבדיקת זקפה בשינה.

במעמד הדיון בערעור, הוסיף המערער והפנה לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה בל-אביב (בל 1025-09-13 סאיג – המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.5.14), בה נפסק לדבריו במקרה דומה, כי אי הפניית המערער לבדיקת MRI ואי פירוט השיקולים שלא להפנות את המערער לבדיקה זו מהווה פגם משפטי.

1. מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה והיועץ האורולוגי. עוד נטען, כי השגות המערער רובן ככולן מופנות כנגד ההיבטים המקצועיים בהחלטת הוועדה ומשכך דינן להידחות.

אשר לטענה בדבר העדר הפניית המערער לבדיקת זקפה בשינה נטען, כי דינה להידחות, שכן מדובר בהיבט מקצועי מובהק, אשר אינו נתון להתערבות שיפוטית; בהקשר זה הוסיף ב"כ המשיב וטען, כי נטל הוכחת קיומה של פגימה כזו או אחרת מוטל על כתפיו של המבוטח והוועדה אינה מהווה תחליף לפנייה לשירותי רפואה. הוועדה הבהירה, כי לא ניתן לקבוע קיומה של אין אונות בהיעדר בדיקת שינה ובכך נתנה ביטוי לתנאי הסף הנקוב בפריט ליקוי 24(8) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן :"התקנות"). במעמד הדיון בערעור הוסיף ב"כ המשיב וטען, כי תפקידה של הוועדה בהתאם להוראת סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 הוא לקבוע האם קיימת נכות ואם כן לדון בשאלת הקשר הסיבתי ומידתו; בהעדר מחלוקת, כי המערער לא הציג בפני הוועדה בדיקת זקפה בשינה – תנאי סף כנדרש בפריט ליקוי 24(8) לתקנות – הרי שלא נפל פגם משפטי בקביעת הוועדה. עוד נטען, כי התיעוד הרפואי שהוצג במעמד הדיון (מע/1) אינו עומד בדרישות פריט הליקוי הרלוונטי.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה, בחוות דעת היועץ האורולוגי ובמכלול החומר המונח לפני וכן לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל. להלן אפרט טעמיי.
2. בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 231 (1999)).
3. למקרא חוות דעת היועץ האורולוגי, אשר אומצה על ידי הוועדה למדים, כי היועץ הקשיב לתלונות המערער ולדברי באת-כוחו, עיין במסמכים שהונחו לפניו כמפורט בסעיף 3 לפרוטוקול, ערך למערער בדיקה קלינית וקבע, כי "לא ניתן להחליט שקיימת סוג כזה או אחר של אין אונות ללא ביצוע בדיקת זקפה בשינה, בלי לשלול שהאירוע הנדון יכול היה לפגוע גם בעיצבוב אחראי לזקפה"; עוד ציין היועץ האורולוגי, כי "לא הוכחה נכות אורולוגית ללא מסמכים הנדרשים. היועץ לא יכול לקבוע נכות או קשר סיבתי".
4. למקרא פריט הליקוי הרלוונטי לקביעת נכות בגין אין אונות – 24(8) לרשימת הליקויים – למדים, כי תנאי סף לקביעת נכות בגין אין אונות הוא קיומה של בדיקת זקפה בשינה וכלשון פריט הליקוי:

"אשכים ואברי המין של הזכר

24.

....

(8) אין אונות (על פי בדיקה במעבדת שינה מוכרת בלבד)

(א) קלה, יש זקפות אך עוצמתן ירודה - 0%

(ב) בינונית, זקפות לקויות במספרן ואיכותן - 10%

(ג) חמורה, אין זקפה כלל - 30% לא יוקנו אחוזי נכות בגין סעיף זה לאחר גיל 70; לא יוקנו אחוזי נכות בגין אבדן מלא או חלקי של ה– penis ובגין סעיף זה גם יחד."

1. במצב דברים זה, עת מהחלטת הוועדה עצמה עולה, שלא ניתן היה לקבוע נכות או להכריע בסוגיית הקשר הסיבתי בין הליקוי האורולוגי לבין תאונת העבודה הנדונה ללא בדיקת זקפה בשינה, ועת מהחלטת היועץ האורולוגי והוועדה למדים, כי כלל לא נשקלה אפשרות הפניית המערער לבדיקה כאמור מבלי לפרט את השיקולים לכך, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול הפניית המערער לבדיקת זקפה בשינה וככל שהוועדה תחליט שאין מקום להפניית המערער לבדיקה כאמור, יהא עליה לנמק את החלטתה באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה.

המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע לפני הוועדה ויתאפשר להם לטעון בפניה.

סוף דבר

1. על יסוד האמור, הערעור מתקבל, כמפורט בסעיף 20 לעיל.
2. המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
3. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה ניסן תש"פ, (19 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.