לפניי תביעה לסילוק ידו של הנתבע מהמבנה הבנוי על מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 28 בגוש 30477 ביישוב מבשרת ציון (להלן – 'הנכס'). עלפי נסח הרישום שצורף לכתב התביעה, התובעת רשומה כבעלים של החלקה שבה מצוי הנכס מאז שנת 1998.

אין חולק כי הנתבע מחזיק בנכס מזה מספר שנים.

לטענת הנתבע בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה מטעמו, במחצית שנת 2018 נמסר לו על ידי "הפועל מזרחי" או מי מטעמו של גוף זה כי המבנה שייך להם, ואף הוסכם בין הנתבע לבין אותם גורמים כי ייערך ביניהם חוזה שכירות. חוזה כאמור לא נערך בסופו של דבר. עם זאת, לטענת הנתבע, "קרן תורה ועבודה" האמונה על החזקת נכסים מטעם "הפועל מזרחי", מבקשת להצטרף להליך הנוכחי וטוענת לבעלות על המבנה.

טענתו היחידה של הנתבע בבקשת הרשות להתגונן היא אפוא שהנכס שייך לצד ג', הוא "הפועל מזרחי", שאת נכסיה מחזיקה "קרן תורה ועבודה".

כעולה מכתב התביעה, במחצית שנת 2018 הוציאה התובעת הוציאה כנגד הנתבע צו פינוי מכוח חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981 (להלן – 'החוק'), ופינתה אותו מהנכס. אף על פי כן, בחודש יולי 18' שב הנתבע להתגורר בנכס. התובעת ביקשה לממש את הצו בהתאם להוראות החוק, והנתבע עתר לקבלת צו מניעה כנגד מימושו (ת"א 34409-02-19).

במהלך הדיון בבקשה לצו מניעה שנערך לפניי העידה בין היתר העובדת הסוציאלית שטיפלה בנתבע, וסיפרה כי הנתבע מסר לה בסוף שנת 2013 כי הוא "נכנס" להתגורר במבנה המצוי בסמיכות לביתה של בת זוגו לשעבר, תוך שביקש שלא לספר זאת. מעדות זו, כמו גם מיתר העדויות שנשמעו באותו הליך, נראה כי המדובר בנכס מושא ההליך הנוכחי.

בתום הדיון בבקשה, ובהמלצתי, ניאותה התובעת - היא המשיבה באותו הליך – להסכים שלא תפעל למימושו של צו הפינוי, ואף לשאת בהוצאות העד שהופיע מטעמו של הנתבע באותו הליך.

במהלך הדיון אף המלצתי לתובעת לפעול בדחיפות באמצעות גורמי הרווחה על מנת לאתר למבקש קורת גג חלופית, וזאת נוכח מצבו הסוציואקונומי הנטען ואשר עליו לא חלקה התובעת. למרבה הצער, דבר זה לא צלח.

והנה, בדיון שנערך לפניי ביום 21.1.20 במסגרת ההליך הנוכחי הציג לפניי ב"כ הנתבע את הבקשה הנטענת של "קרן תורה ועבודה" להצטרף להליך בטענה לזכויות במבנה, אשר אותה עת טרם הוגשה לתיק.

בסופו של דבר, בבקשת "קרן תורה ועבודה" שהוגשה לתיק היום נאמר כי הקרן הייתה – בלשון עבר – החוכרת של הקרקע, וכי היא זו שבנתה את המבנה. לטענת "קרן תורה ועבודה", התובעת הפקיעה את הקרקע, בהליך לגביו יש לקרן השגות, ואשר בעקבותיו טוענת "קרן תורה ועבודה" כי היא זכאית לפיצויים בגין המבנה. הא ותו לא. לאור הדברים האמורים אף הודיעה "קרן תורה ועבודה" כי אין היא מבקשת להצטרף לדיון בבקשת הנתבע.

נמצא אפוא, כי אין ממש בטענת ההגנה היחידה בה נאחז הנתבע, ואין מנוס מפינויו מהנכס תוך דחיית בקשת הרשות להתגונן.

הדיון הקבוע למחר – מבוטל.

הנתבע יפנה אפוא את הנכס לאלתר.

בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

בית המשפט שב ופונה לתובעת לאתר לנתבע קורת גג חלופית באמצעות גורמי הרווחה.

המזכירות תודיע החלטה זו בדחיפות לצדדים.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.