1. בפניי תביעה ותביעה שכנגד.
2. להלן טענות הצדדים.

טענות התובעים

1. התובעים הכניסו את בנם למשפחתון אותו ניהל הנתבע.
2. תחילת ההתקשרות בין הצדדים הייתה בחודש אוקטובר 2018, עת בנם שהה במשפחתון של הנתבע (להלן- המשפחתון). התובעים היו הלקוחות הראשונים של הנתבע.
3. הנתבע טען כי בתחילה, היחסים בין הצדדים התנהלו כשורה. ואולם ככל שחלף הזמן המצב השתנה.
4. לטענת התובעים, במהלך השהות של בנם אצל הנתבע, הוא ננשך ע"י בנה של גננת משפחתון (גב' וסיליסיה בורודינקו- להלן הגננת), מבלי שהדבר טופל כדבעי ע"י הגננת. עוד טענו התובעים, כי למשפחתון לא היה תפריט מסודר וסדר יום קבוע.
5. נטען גם כי הנתבע אירח בביתו, שם מתנהלת פעילות המשפחתון, אורחים מרוסיה, מה שפגע בתפקוד המשפחתון.
6. לסיום טענו התובעים כנגד הנתבע, כי הגננת, המציאה מחלות או בעיות רפואיות שונות לבנם. כך, ביום 16.2.19 הגננת יצרה עימם קשר ואמרה להם כי בעת שהיא שטפה את הישבן של בנם, היא גילתה תולעת בישבנו. באותה שיחה הבהירה הגננת לתובעים כי המדובר בתולעת שמקורה בבעלי חיים והדבר מאוד מסוכן. כתוצאה מכך, התובעים נלחצו מאוד, ונחפזו לבצע בדיקות רפואיות הן לבנם (אולטרה-סאונד ובדיקות דם וורידיות), והן לבעלי החיים שבביתם (אצל וטרינר). הבדיקות לא העלו בעיה כלשהיא, אך יצרו מתח בין התובעים לנתבע.
7. ביום 10.5.19 הגיעה התובעת 1 למשפחתון וביקשה לקבל פרטים על הלו"ז של הגן, ועל תפריט הארוחות לאותו יום. לטענת התובעים, החל ויכוח עם בעלי המשפחתון הנתבע, אלו אמרו שהם לא מוכנים לתת לתובעת 1 דין וחשבון. התובעת 1 יצאה מהמשפחתון, אך חזרה כעבור דקות, והוציאה את בנה מהמשפחתון.
8. בכך נפסק החוזה בין התובעים והנתבע, לטענת התובעים בהסכמה (ישנו מסרון מיום 10.5.19 בו כותב התובע 2 לנתבע: "בהתאם לנסיבות, החל מתאריך 10.5.19 (שליש חודש מאי) חל סיום ההסכם ביננו, בהתאם להסכמה של שני הצדדים").
9. מכל מקום, בן התובעים לא חזר יותר למשפחתון.
10. לגן הנתבע היה דף בפייסבוק, ובין התמונות שפורסמו בדף, הייתה גם תמונת בנם של התובעים. עם הוצאתו מהגן, ביקשו התובעים כי תמונת בנם תוסר מדף הפייסבוק, ואולם למרות בקשתם, התמונה לא הוסרה עד היום.
11. תביעת התובעים הינה לפיצוי בגין הותרת תמונת בנם, בדף הפייסבוק של הגן, בוודאי מעת שיחסי הצדדים עורערו, לא מוכנים התובעים שתמונת בנם תפרסם את הנתבע. התובעים לא נקבו בסכום כספי של תביעתם.

טענות הנתבע

1. הנתבע טוען כי אכן בתחילה היחסים בין הצדדים היו כשורה. התובעים היו הלקוחות הראשונים שלו. במהלך חודש פברואר 2019, השתנה יחס התובעים אליהם. נטען ע"י הנתבע, כי התובעת 1 החלה להתנהג בצורה בלתי מובנת.
2. נטען ע"י הנתבע, כי ביום 10.5.19 התובעת 1 הגיעה לגן עם בנה, והחלה להביע טרוניות וטענות כנגד המשפחתון. התובעת 1 התבקשה להירגע, ולחכות לסוף שעות העבודה, על מנת ללבן את העניינים לאחר שעות פעילות המשפחתון, ולא לנוכח הורי ילדי המשפחתון והילדים עצמם.
3. נטען כי הבקשה לא מולאה ע"י התובעת 1, והתובעת 1 המשיכה לדבר "בקול רם ואגרסיבי" בנוכחות ההורים והילדים, מה שהפחיד את הילדים.
4. התובעת 1 התבקשה לצאת מהמשפחתון, היא אכן יצאה, אך חזרה לאחר 5 דקות, והוציאה את בנה מהגן. מאז לא חזר בנם של התובעים לגן.
5. הנתבע טען כי הם ביקשו לחייב את התובעים בגין שליש חודש מאי (האירוע כאמור התרחש ביום 10.5.19 ), בסך של 1,000 ₪, ואולם מעת שהתובעים הגישו תביעה כנגד הנתבע, מבקש הנתבע לחייב את התובעים בחודש מלא בשיעור של 3,000 ₪, מכיוון שעל פי החוזה, צד המבקש לסיים את החוזה, עליו להודיע על כך 30 יום מראש, אך בכל מקרה עליו לשלם חודש מלא.
6. לטענת הנתבע, בעת שבנם של התובעים היה במשפחתון, התובעים היו מרוצים, וכראיה צורף פוסט של התובעת 1 מיום 13.2.19, בו היא משבחת את הנתבע "הילד שלנו הולך לגן הזה. אנחנו מאוד מרוצים", ואולם בהמשך ובעקבות הוצאת הבן מהמשפחתון, התובעת 1 החלה לפרסם ביקורות שליליות כנגד הנתבע, ברשתות החברתיות, מה שפגע בשמם הטוב וגרם לאובדן לקוחות פוטנציאליים.
7. לכתב התביעה צורף פוסט שכתבה התובעת 1, ואשר מבקר את התנהלות הנתבע. כמו כן, עצם הגשת התביעה גרם לנתבע לחץ רב וחרדה. התביעה הוגשה על הסך של 32,500 ₪.
8. לעניין פרסום תמונות הבן בדף בפייסבוק, טען הנתבע כי חלק מהתמונות הוסרו, אך לגבי החלק שלא הוסר, נעשתה פניה לפייסבוק כדי שיסירו אותם (צורפה הפניה), פייסבוק ענו כי הם מנסים לפתור בעיה זו.

טענות הצדדים בדיון

1. ביום 16.12.19, התקיים דיון ראשון בתיק. רק הנתבע מר ארטיום אוסטין (להלן- ארטיום) והגננת התייצבו לדיון. ארטיום חזר על טענותיו בדבר ניסיונותיו להוציא את תמונות בן התובעים מהפייסבוק, ללא הצלחה.
2. ארטיום ציין כי הוא תבע כ- 33,000 ₪ אבל סכום הנזק האמיתי הוא 2,000 ₪ בגין הוצאת בן התובעים. קבעתי את התיק לדיון נוסף בכדי לשמוע את טענות התובעים (התגלעה בעיה עם מסירת מועד הדיון לתובעים, לפיכך נדחה הדיון).
3. בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.2.20, התייצבו שני הצדדים, וטענו את טענותיהם.
4. התובע 2 טען, כי הם לא נתנו אישור לנתבע לפרסם את תמונת בנם בדף הפייסבוק שלהם, וכי הפרסום בדף הפייסבוק הוא כבר למעלה משנה.
5. התובע 2 ציין כי יחסי הצדדים עלו על שרטון, מעת שהתובעים אולצו לבצע בדיקות רפואיות שונות בבנם, לאור טענות הגננת כי לבנם יש תולעים, מה שהתברר כלא נכון. התנהלות זו של הנתבע גרמה ללחץ רב לתובעים.
6. במהלך הדיון התובעים עדכנו את דרישתם הכספית. עתה הם תובעים החזר כספי של חצי שנה בהם שהה בנם אצל הנתבע, 3,000 ₪ לחודש, סך הדרישה: 22,000 ₪.
7. לעניין הסרת תמונת בנם של התובעים מדף הפייסבוק של הנתבע, טען ארטיום, כי רוב התמונות שהיו בדף- נמחקו, באשר ליתר התמונות שלא נמחקו, טען ארטיום כי תמונות אלו נמצאות בארכיון של דף הפייסבוק שלהם, היינו לא רואים אותם ישירות בדף אלא רק בכניסה מיוחדת.
8. ארטיום ציין כי נעשתה פניה לפייסבוק באנגלית, עברית ורוסית להסרת התמונות מהארכיון ואולם לטענתו "ביררנו ואין למי לפנות, אי אפשר להתקשר אליהם זה הכל דרך אוטומט יש להם אתר ענק וזה לא בשליטה שלנו להוריד את התמונה שפעם הייתה בפרסום, ביקשתי מהם למחוק את הפרסומים העצמאיים, למשל שאני נכנס לתמונה ספציפית פייסבוק נותן לי להמשיך לפרסם בכסף. בתוך הפרסום הזה אני מבקש מהם למחוק הם גם לא עונים. נתתי דוגמאות של תמונות שיש שם אפשרות למחוק את התמונה וגם יש תמונה של הילד ספציפית, שאין אופציה כזו בכלל למחוק את התמונה".
9. לעניין אישור התובעים לפרסם את תמונת בנם בדף הפייסבוק, טען ארטיום כי יש אישור מילולי של התובעים לכך, התובע 2 הכחיש כי ניתן אישור מילולי, אך "ברגע שהוא היה בגן ראינו את התמונה אבל אז לא אמרנו להוציא את התמונה וזה לא הפריע אז. כל עוד הילד נמצא בגן אין לנו בעיה ולא רצינו ליצור עימותים והתנגדות. ברגע שהבנו שאנו לא מרוצים מהגן, ולא רצינו שאנשים שמכירים אותנו יפנו אלינו לגבי הגן, וגם שהילד שלנו לא יפרסם את הגן הזה. מישהו פנה אלינו בעניין הזה."
10. לעניין חוסר יכולת הנתבע להסיר את תמונות בנם מהדף טען התובע 2, כי מבחינתו שהדף העיסקי של הנתבע ייסגר.
11. לעניין הפניית בנם של התובעים לטיפול רפואי, אישר ארטיום את זה וטען, כי הדבר נעשה לטובת הילד "אנו אנשים אחראיים ויש לנו אחריות על הילדים. אנו מחויבים לשמור על בריאות הילדים אשר נמצאים בגן ואחריות שלנו לדווח להורים שקיימת בעיה כלשהי זו אחריות שלנו ישירה, אם היינו שותקים היינו מועלים בתפקיד שלנו".
12. התברר מטענות הצדדים, כי היה ניסיון להמשיך את החוזה בין הצדדים, אך הדבר לא צלח.

דיון והכרעה

1. היחסים בין הצדדים התחילו בחודש אוקטובר 2018. בן התובעים החל ללמוד במשפחתון, ובשלב הראשון היחסים בין הצדדים היו טובים. התובעים היו שבעי רצון מהתנהלות המשפחתון ומשהותו של בנם אצל הנתבע. בפוסט שפרסמה התובעת 1 ביום 13.2.19, היא שיבחה את המשפחתון בזו הלשון: "הילד שלנו הולך לגן הזה. אנחנו מאוד מרוצים".
2. ואולם התקופה הטובה הסתיימה. נקודת השבר החלה ביום 16.2.19, עת פנתה הגננת לתובעים, ואמרה להם כי במהלך טיפול בבנם, היא גילתה אצלו תולעת, וכי הדבר הוא מאוד מסוכן ויש לטפל בכך.
3. מידע זה גרם ללחץ רב אצל התובעים. בכתב ההגנה הם כתבו כי הימים שבין הודעת הגננת והבדיקות שערכו לבנם, 5 ימים "היו חמישה ימים הכי ארוכים ושחורים בחיינו". התובעת 1 הייתה אותה עת בהריון, ומידע זה הלחיץ אותה, שכן היא חששה לעובר שבבטנה.
4. התובעים פנו לטיפולים שונים, הן לבנם והן לבעלי החיים שבביתם (מחשש שמא התולעת מקורה בבעלי החיים).
5. התובעים לא צירפו לתיק את הבדיקות שהם ביצעו בפועל בבנם ובבעלי החיים שלהם ואת תוצאותיהן, ואולם לטענתם, הבדיקות לא העלו ממצאים חריגים, ובנם חזר למשפחתון ביום 21.2.19, כשהוא מצוייד באישורים רפואיים מתאימים.
6. ביום 24.2.19, כך על פי כתב ההגנה של התובעים לתביעה שכנגד, התקיימה פגישה טעונה בין התובעים לגננת, ובה הם הטיחו טענות קשות בגננת, על כך שהיא הלחיצה אותם לשווא. הגננת מצידה, טענה בפניהם, כי עליהם להודות לה על כך שהיא ערנית ודואגת לבנם.
7. ואולם, החל מאז, יחסי הצדדים לא חזרו למסלולם, ומתח שרר בין הצדדים.
8. ביום 10.5.20 הגיעה התובעת 1 לגן. אין על כך מחלוקת. הצדדים חלוקים בפרטי אותו ביקור של התובעת 1. התובעת 1 טענה כי היא ביקשה פרטים על הלו"ז של הגן ועל התפריט, ארטיום טען, כי התובעת 1 באה מלאה בטרוניות וטענות כנגד הגן, אותם היא השמיע בקול רם באוזני ההורים שהיו במקום ובאוזני הילדים.
9. אין מחלוקת, כי התובעת 1 עזבה את הגן וחזרה כעבור מספר דקות, הוציאה את בנה מהגן, ומאז בנם של התובעים לא חזר לגן.
10. מכיוון ששורש המחלוקת נעוצה באותה שיחת טלפון של הגננת לתובעים ובה הודיעה להם כי לבנם ישנה תולעת המצריכה טיפול, אבקש לפתוח בעניין זה.
11. האם פעלה הגננת כשורה?
12. התשובה לכך חיובית.
13. אני מקבל את טענת ארטיום והגננת, כי הגננת פעלה בהתאם לאחריות שלה. היא זיהתה בעיה שיכולה להתפתח ולסכן את בנם של התובעים ואולי ילדים נוספים במשפחתון, והיא דיווחה על כך לתובעים.
14. אכן התובעים "לקחו" קשה את ידיעה הזאת, ואולם אין לגננת כל אחריות לכך. גם אם הגננת הציגה בפני התובעים מצג קודר של הבעיה, התובעים לא היו חייבים לשמוע לה, והם יכלו לברר באמצעים הקיימים בידם את הסוגיה. סוף סוף, הגננת אינה גורם רפואי, ולהערכותיה הרפואיות, אין כל משקל רפואי, כך שאם התובעים "נלחצו" ממידע זה שמסרה להם הגננת, לא ניתן לגלגל זאת לפיתחה של הגננת.
15. מכאן, שככל שהטריגר לערעור היחסים בין הצדדים הוא מועד ההודעה של הגננת על מציאת התולעת אצל בנם של התובעים, לא ניתן להטיל את האשם בעניין זה על הגננת.
16. גם אם תוצאות הבדיקות הרפואיות לא העלו דבר, אין הדבר אומר שניתן לבוא בטענות לגננת. לא התרשמתי כי זו פעלה בזדון, אלא דווקא מתוך אחריות ואכפתיות לבנם של התובעים.
17. בנסיבות אלו, הגננת לא מחוייבת לפצות את התובעים בגין כל הוצאה שלהם בטיפול בבנם ובבעלי החיים שבביתם. אין לראות בהתנהגות הגננת, גורם היכול להצדיק את ביטול החוזה בין הצדדים.
18. התובעים ביטלו באופן חד צדדי את החוזה בינם ובין הנתבע, ולפיכך הם הפרו חוזה.
19. המחלוקת שהתגלעה ביום 10.5.19, שלאחריה התובעת 1 לקחה את בנה מהגן, אינה יכולה להוות הצדקה לביטול החוזה.
20. לא התרשמתי כי המדובר במחלוקת המהווה הפרה יסודית של החוזה. לא מצאתי לקבוע כי הנתבע הפר את התחיבויותיו לתובעים. העובדה שהתובעת 1 טענהו כי אין לגן לו"ז מסודר וביקשה לראות תפריט מסודר של הארוחות, אינו יכול להוות עילה לביטול החוזה.
21. הצדדים הציגו בפניי את החוזה ביניהם בשפה הרוסית, וכן תרגום החוזה לעברית. תרגום החוזה מוסכם על הצדדים (עמוד 5 ש' 31 ). על פי החוזה ההורים יכולים להתריע על הפסקת החוזה חודש מראש ואולם "ההורים נדרשים לשלם את כל תקופת האזהרה, ללא קשר לשאלה האם הילד לומד בגן בתקופה זו".
22. יום הוצאת בן התובעים מהגן מהווה התראה על ביטול החוזה, לפיכך התובעים מחוייבים לשלם לנתבע עלות שכר לימוד של חודש. אין מחלוקת כי סכום זה הוא סך של 3,000 ₪, לכן זה הסכום בהתאם לחוזה שעל התובעים לשלם לנתבע.

אי הסרת תמונות בן התובעים מדף הפייסבוק של הנתבע

1. האם זכאים התובעים לקזז מסכום זה, את שיעור הפגיעה בפרטיות שנגרמה להם, כתוצאה מאי הסרת תמונתו של בנם מדף הפייסבוק של הנתבע?
2. לטעמי זכאים התובעים לקיזוז חלקי.
3. אין כל ספק כי פרסום תמונת בנם של התובעים בדף הפייסבוק של הנתבע נעשה בהסכמתם של התובעים. גם אם אין הסכמה בכתב, וגם אם לא ניתנה הסכמה מילולית מפורשת, הרי שבהתנהגותם, הם אפשרו את פרסום התמונה.
4. התובע 2 העיד בדיון כי "ברגע שהוא היה בגן ראינו את התמונה, אבל אז לא אמרנו להוציא את התמונה וזה לא הפריע אז. כל עוד הילד נמצא בגן אין לנו בעיה ולא רצינו ליצור עימותים והתנגדות" (עמוד 4 ש' 16-17 ).
5. כלומר, עד להוצאת בנם של התובעים מהמשפחתון, אין להם כל טענה על פרסום התמונה בפייסבוק של הנתבעת. הדרישה מתחילה רק לאחר סיום החוזה.
6. ארטיום טען כי חלק מהתמונות הוסרו. לגבי התמונות שלא הוסרו, צירף ארטיום פניה לפייסבוק, אשר הודיעה כי היא מטפלת בעניין. בפועל ללא תוצאות. אין כל ספק כי התמונות שלא הוצאו לא נמצאות בדף הראשי אלא בארכיון.
7. אכן ארטיום לא התעלם מהבקשות וניסה להוציא את התמונות לגמרי, הוא פנה לפייסבוק בעניין זה, אך ללא תוצאות.
8. זכותם של התובעים שתמונת בנם לא תהיה בדף הפייסבוק של הנתבע, מכיוון שהם לא מעוניינים לפרסם את הנתבע.
9. התובעים נתנו הסכמתם בתחילה לפרסום תמונת בנם, ומאידך הנתבע עשה פעולות להוצאת התמונות לאחר שהתבקש, חלק אכן הוצאו, וחלק לא, אך הנתבע לא התעלם ופנה לפייסבוק בעניין.
10. ואולם, לא נראה בעיני שלא ניתן להוציא את התמונות לחלוטין, ובשקידה סבירה של הנתבע, ניתן להוציא גם את יתר התמונות (אם יש צורך, שיפנה הנתבע לבעל מקצוע בעניין), ולא להותיר מצב זה ללא פתרון במשך כשנה.
11. בנסיבות אלו, ולאור מיקום התמונות בארכיון ולא בדף הראשי, ולאור התנהלות הצדדים שפורטה לעיל, מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך של 1,000 ₪.
12. לעניין יתר פריטי הנזק.
13. התובעים בתחילה לא צינו סכום תביעה בתביעתם. בדיון עצמו דרשו החזר של 6 חודשים וסך של כ- 22,000 ₪. אני דוחה דרישה זו. לא מצאתי כל טעם להורות על ביטול החוזה כתוצאה ממעשי הנתבע, כך שאין כל מקום להשבה.
14. הנתבע תבע מלכתחילה סך של 32,500 ₪, אך בדיון שהתקיים ביום 16.12.19, הודה כי הנזק האמיתי שלו הוא בשיעור של 2,000 ₪, בשל הוצאת בן התובעים מהמשפחתון.
15. לא מצאתי כי יש בפוסט שפרסמה התובעת 1 ובו דברי ביקורת על הנתבע, בכדי נזק בר פיצוי לטובת הנתבע. פוסט זה כולל דברי ביקורת סבירים ואין בו לשון הרע וכל כיו"ב, ממילא הנתבע ריכז את תביעתו בעיקר בעניין דרישתו לקבלת סך החודש בו התובעים הפרו את החוזה, והטענות בדבר לשון הרע וכיו"ב, נטענו בשפה רפה.
16. סיכום:

בתביעה שכנגד, על התובעים לשלם לנתבע סך של 3,000 ₪ בגין חודש של הודעה מראש, ובהתאם לחוזה.

בתביעה הראשית, על הנתבע לשלם לתובעים סך של 1,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיות בשל אי הוצאת תמונת בנם של התובעים מדף הפייסבוק של הנתבע.

קיזוז הסכומים מורה כי על התובעים לשלם לנתבע סך של 2,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1.6.19, ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן ישלמו התובעים לנתבע הוצאות משפט בגין 2 ההליכים בשיעור 500 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, סך זה יישא ריבית והפרשי הצמדה, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה היום, ו' אדר תש"פ, 02 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.