לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

אחר קבלת הבקשה לאישור הסדרה פשרה, הוריתי ביום 14.12.2021 על פרסום אודותיה כדין, וכך פעלו הצדדים. המועד להגשת התנגדות חלף בלא שהוגשו התנגדויות. ביום 23.4.2022, לאחר דין ודברים שיתוארו בפירוט מטה, הודיעו ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי בנסיבות העניין מותירים הגורמים המקצועיים במדינה את אישור ההסדר לשיקול דעתו של בית המשפט.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים ובהערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ואחר שהצדדים טענו לפני במסגרת הדיונים שהתקיימו, מצאתי שיש מקום לתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין מהטעמים המפורטים להלן.

עניינה של התובענה

1. עניינו של ההליך שלפני בתובענה ובקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן – בקשת האישור) שהוגשה כנגד ישראגז (אופק) בע"מ (להלן – המשיבה). בבקשת האישור נטען כי המשיבה התרשלה כלפי לקוחותיה בכך שלא סיפקה להם גז פחמימני מעובה כיאות במהלך חודשי החורף, בעיקר מסוף שנת 2018 ותחילת שנת 2019, ולא נתנה להם מענה מתאים. נטען כי לחברי הקבוצה נגרם נזק ממוני, לרבות רכישת ציוד חימום אלטרנטיבי ואוכל (בהעדר יכולת לבשל) וכן נזק בלתי ממוני הכולל סבל ועוגמת נפש. לפי הטענה, בכך הפרה המשיבה בחוסר תום לב את חוזה ההתקשרות שבינה לבין חברי הקבוצה וכן הפרה חובה חקוקה (היא צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הבטחת ההספקה של גפ"מ), התשמ"ט-1989), התרשלה, הציגה מצג כוזב העולה כדי תרמית, עשתה עושר ולא במשפט והטעתה את לקוחותיה.
2. בתשובתה לבקשת האישור טענה המשיבה כי בנסיבות שלא היו לה שליטה עליהן, בחודש ינואר 2019 סופק באזור ירושלים גז בכמויות קטנות יותר לתקופות קצרות, כך שחלו שיבושים באספקה עבור לקוחותיה שהפעילו מכשירי הסקה בגז (זאת משהכמויות הקטנות שסופקו הספיקו בעיקר לבישול). בהתאם, כך נטען, הנזק שנגרם מצומצם מזה שנטען בבקשת האישור.
3. דברים אלה, סבר המבקש, מהווים הודאת המשיבה בעצם קיומו של המחדל ואחריות המשיבה לו. לטענת המבקש, נותרה מחלוקת אך בדבר היקף הלקוחות שחוו שיבושים ומשך הזמן בו נחוו.
4. עיון בכתבי הטענות מעלה כי הבקשה עומדת לכאורה בתנאים לאישורה כייצוגית, אף שלמשיבה טענות הגנה הראויות לבירור, בפרט בדבר מועד האירועים הנטענים, גודל הקבוצה ובדבר נזקם של חברי הקבוצה. בהתאם הוצע לצדדים לקבל חוות דעת מומחה, עוד בטרם אושרה התובענה כייצוגית, על מנת לקדם את הבירור לגוף הדברים.
5. ביום 26.8.2021 הוגשה חוות דעת המומחה שמונה בהסכמת הצדדים, הכלכלן אבנר גפני (להלן – המומחה). המומחה בחן את היקף השיבושים באספקת הגז ללקוחות המשיבה בתקופה הרלוונטית, את היקף הלקוחות שסבלו מחוסר בגז בתקופה זו, ואת חלוקתם ללקוחות המשתמשים בגז לחימום וללקוחות המשתמשים בגז לבישול בלבד. אחר הדיון שהתקיים ביום 6.10.2021 פנו הצדדים להליך גישור לפני המומחה אשר בסופו הוגשה הבקשה נושא פסק דין זה.
6. אחר שעיינתי במתווה המוסכם, מצאתי להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה והעברתה לעיון הגורמים הנדרשים. כאמור לעיל, לא הוגשו התנגדויות להסדר. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיעו ביום 3.3.2022 כי בשל היעדר פירוט מספק, אין בידם לבחון כראוי את הסדר הפשרה שהוצע. על כל פנים, במסגרת זו הוערו מספר הערות לגופו של ההסדר שהוצע. הערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה נידונו, אחר שהצדדים התייחסו לדברים בכתב, בדיון שנערך לפני ביום 10.3.2022 וב"כ היועץ המשפטי לממשלה הופנו לנתונים כמותיים. אחר הדיון הגישו הצדדים הערות נוספות וביום 23.4.2022 הודיעו ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי בנסיבות העניין מותירים הגורמים המקצועיים במדינה את אישור ההסדר לשיקול דעתו של בית המשפט.

הסדר הפשרה

1. כעולה מהסדר הפשרה, הצדדים הסכימו כי סכום הפיצוי הכולל עבור חברי הקבוצה יעמוד על סך של 400,000 ₪ אשר יחולקו באופן הבא:
2. הוסכם כי בתוך 6 חודשים מיום שיינתן פסק דין זה, ישולמו 200 ₪ לכל אחד מהדיירים בבניינים הנזכרים בדוח התלונות של המשיבה בחודשים דצמבר 2018 עד ינואר 2019 בירושלים והסביבה אשר היו לקוחות המשיבה וצרכו גז בתקופה זו. הסכום ישולם באמצעות שיק "למוטב בלבד" תוך צירוף הודעה מתאימה.
3. הצדדים הסכימו כי במקרה שלאחר חלוקת הפיצוי לחברי קבוצה אלו תישאר יתרה, בתוך 7 ימים לאחר השלמת חלוקת הפיצוי תפרסם המשיבה הודעה בנוסח שצורף להסדר הפשרה במקומון ידיעות ירושלים. לפי ההודעה תינתן אפשרות לדרוש פיצוי בתוך 90 ימים לכל מי שהיה לקוח של המשיבה שצרך גז בחודשים דצמבר 2018 ועד ינואר 2019, חווה מחסור בגז בתקופה זו ופנה למשיבה בעניין (ואינו נמנה על החברי הקבוצה שנזכרו לעיל).
4. הוסכם כי חברי קבוצה אלו ידרשו לחתום על טופס שבו יצהירו על מחסור בגז בתקופה הנדונה וכי אכן פנו למשיבה בגין כך (ישירות או באמצעות דייר אחר בבניין). כן הוסכם כי המשיבה תאמת כי אכן מדובר בלקוחות שהיו לקוחות פעילים בחודשים הרלוונטיים.
5. בהסדר הפשרה הסכימו הצדדים כי יתרת הפיצוי תחולק בין חברי קבוצה אלו באמצעות שיקים וזאת בתוך 3 חודשים משהסתיימו 90 הימים לחברי הקבוצה לדרוש את הפיצוי. כן הוסכם כי במקרה שבחלוקת היתרה בין חברי קבוצה אלו יעלה כי סכום הפיצוי לכל חבר קבוצה גדול מ-200 ₪, אזי יועבר כל סכום מעבר לכך לקרן למימון תובענות ייצוגיות, וזאת בתוך 30 ימים לאחר תום חלוקת הכספים לחברי הקבוצה.
6. הוסכם כי במקרה שלקוח חייב כספים למשיבה לפי כרטסת הלקוח, חובות אלו יקוזזו מהפיצוי המגיע לאותו לקוח.
7. כעולה מהסדר הפשרה, פניות בקשר עם הסדר הפשרה תעשנה באמצעות דוא"ל או פקס אשר יפורסמו במסגרת הפרסומים נושא ההסדר.
8. ויתור ומעשה בית דין – כעולה מהסדר הפשרה, עם אישור בית המשפט להסדר הפשרה, יתגבש מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה בגין העילות והסעדים הנובעים מבקשת האישור. הסדר הפשרה יהווה ויתור סופי, ומוחלט של המבקש וחברי הקבוצה על כל טענה, דרישה, זכות או עילה בקשר עם איזו מהעילות הכלולות או הקשורות עם בקשת האישור או התובענה, וזאת כלפי המשיבה, שלוחיה, עובדיה ומי מטעמה.

דיון

1. סבורה אני שיש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין, וזאת חרף ההערות שהביעו ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בכתב ובדיון.
2. סבורה אני כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר משמיטיב הוא עם חברי הקבוצה. זאת נוכח סכום הפיצוי שהוסכם לחברי הקבוצה וכן נוכח המנגנונים שנקבעו בהסדר לצורך הפיצוי. בהקשר זה יצוין כי בחוות דעתו מצא המומחה כי משעה שאירעו שיבושי האספקה, פעלה המשיבה בניסיונות נמרצים לפתור את הבעיה, וכי היקף זמני השיבוש היו לפי הערכת המומחה ברוב רובם של המקרים בהיקף של שעות אחדות.
3. כמפורט לעיל, במסגרת הסכם הפשרה הוסכם כי סכום הפיצוי עבור הדיירים בבניינים הנזכרים בדוח התלונות של המשיבה בחודשים דצמבר 2018 עד ינואר 2019 בירושלים והסביבה אשר היו לקוחות המשיבה וצרכו גז בתקופה זו, יועמד על 200 ₪. כן הוסכם כי ככל שתיוותר יתרה מ-400,000 ₪ לאחר חלוקת הפיצוי – ולפי הנתונים שהציגה המשיבה, צפויה יתרה כזו – תחולק היא במספר לקוחות המשיבה שצרכו גז בחודשים דצמבר 2018 ועד ינואר 2019, והודיעו כי בתקופה זו חוו מחסור בגז ופנו למשיבה בעניין, וזאת עד לסכום של 200 ₪ לכל לקוח. הוסכם כי במקרה שיוותרו כספים בקופת הפיצוי גם לאחר חלוקת הפיצוי לחברי קבוצה אלו – אזי יועברו הם לקרן למימון תובענות ייצוגיות. כמו כן, מיקוד הפיצוי בבניינים הנזכרים בדוח התלונות, תוך הותרת יתרה בהיקף סביר לטובת מי שיצהירו על זכאותם, אף שאין הם מנויים בדוח זה, כמו גם העברת מה שיוותר לטובת הקרן, נראה פתרון מאוזן והולם את הנסיבות.
4. אשר להבחנה בין חברי הקבוצה – ב"כ היועץ המשפטי לממשלה סברו שקיים קושי בהבחנה בין חברי הקבוצה, כך שלחברי הקבוצה שאינם מופיעים בדוח התלונות אין יידוע פרטני אודות הסדר הפשרה (אלא פרסום במקומון, כמפורט לעיל) וסכום הפיצוי להם מותנה בפיצוי שיוותר אחר פיצוי יתר חברי הקבוצה. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה סברו כי אין הצדקה לכך שחברי הקבוצה שאינם מופיעים בדוח התלונות, אשר סבלו מחסור בגז בדומה ליתר חברי הקבוצה יסתפקו בסכום פיצוי נמוך יותר, אך בגלל שפנו למשיבה שלא באמצעות מוקד הפניות. בפרט שניתן לשער שקרה הדבר נוכח ריבוי הפניות שסביר ששרר באותה עת.
5. סבורה אני כי ההבחנה בין חברי הקבוצה סבירה היא. כפי שהסביר המבקש, ההבחנה הוצעה בחוות הדעת של המומחה ורשימת הבניינים הזכאים נכללה בחוות הדעת. המשיבה הסבירה שדוח התלונות מתעד פניות למוקד המשיבה מזמן אמת ושאין לה דרך לעקוב אחר תלונות שלא הופנו למוקד. לפי המשיבה, כי השיטה היחידה שלה להגשת תלונות היא המוקד המופעל באמצעות חברה חיצונית.
6. כלומר, בעוד בבניינים המופיעים בדוח התלונות מתגוררים בוודאי זכאים לפיצוי, באשר ליתר חברי הקבוצה אין תיעוד לתלונותיהם מזמן אמת אודות מחסור בגז והפיצוי יבוסס על הצהרתם כי פנו למשיבה בזמנו בעקבות מחסור בגז שחוו. למעשה, סברה המשיבה כי פיצוי חברי קבוצה שלא פנו אליה בתלונה למוקד בזמן אמת ניתן לפנים משורת הדין במסגרת הסדר הפשרה, שהרי אין לכאורה כל הוכחה כי סבלו ממחסור בגז בתקופה הרלוונטית. אם כן, סבורה אני כי ההבחנה בין חברי הקבוצה סבירה והוגנת.
7. כמו כן, אין בידי לקבל את טענות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בדבר יידוע חברי הקבוצה באופן פרטני. יידוע חברי הקבוצה שאינם מופיעים בדוח התלונות באופן פרטני אינו אפשרי – משום שזהותם תתברר רק לאחר שתתקבלנה הצהרותיהם לפי המתווה שהוסכם.
8. אשר לסכום הפיצוי – לכתחילה, בבקשת האישור העמיד המבקש את נזקם הממוני של חברי הקבוצה על 200 ₪ ללקוח ואת נזקם הלא ממוני בסך 300 ₪ ללקוח. לפי הסדר הפשרה, חברי הקבוצה המופיעים בדוח התלונות יזכו בפיצוי כספי בסך של 200 ₪, וסכום הפיצוי ליתר חברי הקבוצה תלוי בהיקף הפיצוי שיוותר בקופת הפיצוי (שגובהה 400,000 ₪) לאחר חלוקת הפיצוי לחברי קבוצה אלו.
9. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טענו כי סכום הפיצוי נמוך מאוד בהתחשב בנזק שנגרם ללקוחות שלא קיבלו אספקת גז במשך תקופה משמעותית של שבוע. כמו כן, סברו כי סכום הפיצוי לחברי הקבוצה שאינם מופיעים בדוח התלונות הוא די נמוך לאור ההערכה בדבר גודל חברי הקבוצה המופיעים בדוח התלונות.
10. סכום הפיצוי נקבע לאחר שהתקיימו לפני מספר דיונים, אחר שבחן המומחה את טענות הצדדים ועיין במסמכים רבים, ולאחר שהסכימו הצדדים כי המומחה ישמש מגשר לקביעת סכום הפיצוי. סכום הפיצוי נקבע לאחר שהמגשר ניהל מגעים עם שני הצדדים במשותף ובנפרד, לאחר שכל אחד מהצדדים הביע את עמדתו בעניין, ולאחר שהמומחה בחן ממצאים עובדתיים בכל הנוגע לגודל הקבוצה והיקף הנזק שנגרם. סבורה אני כי סכום הפיצוי סביר והוגן ומשקף את סיכויי וסיכוני הצדדים בניהול התובענה במלואה.
11. גובה קופת הפיצוי נקבע על בסיס חישוב פיצוי של כ-200 ₪ לחבר קבוצה, וזאת על בסיס הערכת הצדדים את מספר חברי הקבוצה הכולל בין 2,000-1,350 לקוחות במסגרת הסדר הפשרה. במסגרת התכתובות שהוחלפו הערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, הודיעה המשיבה כי על קבוצה א נמנים 1723 לקוחות.
12. הפער בין הסעד המוצע במסגרת הסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה עשויים היו לזכות בו לו התובענה הייתה מתבררת במלואה – איננו פער גדול במיוחד, ולמעשה זהה לסכום הפיצוי הממוני שנתבע לכתחילה.
13. משך השיבושים באספקת הגז איננו זהה לכלל חברי הקבוצה – וקיימת שונות ביניהם. המומחה בחן את משך השיבושים באספקת הגז ומצא כי ברוב המקרים נמשך השיבוש שעות ספורות, ובמקרה אחד נמשך כיומיים. אם כן, במסגרת הסדר הפשרה יפוצו גם חברי קבוצה שמשך אי אספקת הגז להם היה קצר. כמו כן, אשר לחלק הארי של חברי הקבוצה המופיעים בדוח התלונות – מהות התלונה לא נבדקה באופן פרטני וייתכן שמדובר גם בלקוחות שאי אספקת הגז להם לא נגרמה בשל התנהלות המשיבה שהיא עניינה של בקשת האישור דווקא (אלא למשל, בשל תקלה טכנית).
14. אשר לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני, פיצוי בגין נזק מסוג זה במסגרת תובענה ייצוגית מציג קשיים לא מבוטלים. אין מדובר בנזק בעל אופי גורף, והדעת נותנת שלא כל אחד מחברי הקבוצה חווה נזק מסוג זה.
15. בהקשר של סכום הפיצוי, מן הראוי לדעתי להתחשב גם במנגנונים הקבועים בהסדר הפשרה ליידוע חברי הקבוצה וזיהויים עד למתן הפיצוי. סבורה אני כי המנגנונים שנקבעו מקלים עם חברי הקבוצה באופן שיאפשר לרבים מהם לממש את זכותם לפי הסדר הפשרה.
16. נוכח המפורט, אינני סבורה כי מדובר בסכום פיצוי נמוך במיוחד, אלא כזה שהולם את סיכויי וסיכוני התובענה, בפרט נוכח הממצאים העובדתיים של המומחה בדבר גודל הקבוצה ונזקה.
17. נוסף על היותו של הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר, שוכנעתי כי ההסדר המוצע הינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת וייטיב עם חברי הקבוצה. פיצוי מרבית חברי הקבוצה (אלו הנמנים בדוח התלונות) אינו דורש כל פעולה מצדם, ובאשר ליתר, כל שנדרש הוא הצהרה באמצעות דוא"ל או פקס. אישור הסדר הפשרה יחסוך עלויות ניכרות שבניהול בקשת האישור, אשר עלול לארוך זמן רב ותוצאתו אינה ודאית, בפרט נוכח הטענות שבפי המשיבה בדבר היקף הנזק לחברי הקבוצה ושונות ביניהם.

הגדרת קבוצת התובעים

1. לכתחילה, בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה: "כל מי שהיה לקוח של המשיבה מיום 1.6.12 ועד ליום אישור הבקשה ושהמשיבה לא סיפקה לו גז כנדרש". הגדרת הקבוצה שונתה וחודדה לאור הנתונים שהתבררו במהלך ההליך, בפרט במסגרת חוות הדעת של המומחה. הוסכם כי הקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה תחולק לשתי תתי קבוצות אשר תוגדרנה כדלקמן:
   1. "כל אחד מהדיירים בבניינים הנזכרים בדו"ח התלונות בחודשים דצמבר 2018 עד ינואר 2019 בירושלים והסביבה אשר היו לקוחות של המשיבה וצרכו גז בתקופה הרלוונטית".
   2. "כל מי שהיה לקוח של המשיבה בתקופה הרלוונטית דצמבר 2018 עד ינואר 2019, אשר צרך גז וחווה מחסור בגז בתקופה הרלוונטית ופנה למשיבה בעניין ואשר אינו נמנה עם הקבוצה הראשונה".

עילות התביעה ושאלות משותפות

1. בהתאם לבקשת האישור וכמתואר לעיל, עילות התביעה הן: הפרת חובה חקוקה בניגוד לסעיף 63 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הטעייה בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת ההסכם בינה לבין לקוחותיה בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; רשלנות בניגוד לסעיף 35 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; תרמית בניגוד לסעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; ועשיית עושר ולא במשפט בניגוד לסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
2. השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן: האם המשיבה התרשלה באספקת גז לחברי הקבוצה; האם הפרה את תנאי רישיונה כספק גז; האם הפרה חוקה חקוקה כלפי כל לקוחותיה; ומהו הפיצוי הראוי בגין הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בשל אי אספקת גז כנדרש.

מינוי בודק

1. במסגרת הדיון שנערך לפני ביום 10.3.2022 העליתי אפשרות כי ימונה המומחה כבודק על מנת לבחון את מספרם המדויק של חברי הקבוצה אשר נמנים בדוח התלונות. ביום 16.3.2022, בעקבות הדברים שהוחלפו במסגרת הדיון הודיע ב"כ המשיבה כי מספר הלקוחות הנמנים על תת הקבוצה עומד על 1723 לקוחות. נתון זה עולה בקנה אחד עם הערכות המומחה במסגרת חוות הדעת בדבר גודל הקבוצה ונערך על בסיס העקרונות שהותוו שם. על כן, מקובלת עלי עמדת הצדדים כי אין צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק לעניין חברי הקבוצה. כמו כן, אינני סבורה נחוץ מינוי בודק מששיעור הפיצוי מבוסס על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, אשר היה מעורב גם כמגשר בגיבוש הסדר הפשרה. כמו כן, ההכרעה בדבר סבירות ההסדר, הערכת סיכוניו וסיכויו, היא בגדר עניין משפטי מובהק שאינו דורש מומחיות שאינה מצויה בידי בית המשפט.
2. במסקנה זו תומכים שיקולי עלות-תועלת, מול מעורבות המומחה ובית המשפט בהסדר הפשרה המוצע, ניצבים העלויות הכרוכות במינוי בודק ועיכוב וסרבול ההליך לאישור הסדר פשרה בידי בית המשפט.

גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לב"כ

1. כעולה מהסדר הפשרה, הצדדים הציעו שהגמול למבקש יהיה בסך 15,000 ₪ ושכר טרחה לב"כ יפסק בסך 80,000 ₪ בתוספת מע"מ. הומלץ כי הסכומים ישולמו ב-4 תשלומים שווים, הראשון בהם החל מ-7 ימים לאחר אישור ההסדר.
2. לפי הצדדים, הסכומים המוצעים סבירים והוגנים בנסיבות העניין, פרופורציונאליים לסכום הפיצוי לחברי הקבוצה ומשקפים את השקעתם הרבה של המבקש וב"כ בהליך, בהכנת כתבי הטענות, בדיונים הרבים שנערכו, בניהול הליכים מקדמיים, הליכי משא ומתן וגישור.
3. המבקש וב"כ צירפו תצהירים לפיהם פרט לסכומים אלה לא קיבלו, במישרין או בעקיפין, כל סכום כסף או טובת הנאה בקשר להסדר הפשרה.
4. שיעור שכר הטרחה והגמול המוצעים מהיקף הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה עומד על 23.75%. הסכומים סבירים נוכח התועלת הנובעת לחברי הקבוצה מהסדר הפשרה והמנגנונים שנקבעו בהסדר הפשרה לחלוקת הפיצוי באופן שקופת הפיצוי תנוצל במלואה (יתרה שתיוותר תועבר לקרן לניהול תובענות ייצוגיות). הסכומים סבירים גם נוכח היקף הטרחה שטרחו המבקש וב"כ עד אישור הסדר הפשרה, והסוגיה שעלתה בבקשת האישור. הסכומים שהוצעו עולים בקנה אחד עם הכללים שנקבעו בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, סה(2) 681 (2012).
5. אשר למועדי התשלום, מאחר שעל פי מה שהוסכם, בהכרח קופת הפיצוי תנוצל במלואה, אין צורך לקבוע כי הגמול ושכר הטרחה יותנו באופן ישיר במימוש פסק הדין בהתאם לסעיף 23(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. עם זאת, נראה ראוי כי השלמת התשלומים תעשה בהתאם להשלמת ביצועו פסק הדין.
6. אם כן, קובעת אני כי הגמול למבקש בסך 15,000 ₪ ושכר טרחה לב"כ בסך 80,000 ₪ בתוספת מע"מ ישלמו ב-4 תשלומים שווים. הראשון בהם עד 7 ימים לאחר אישור הסדר פשרה זה; השני לאחר 6 חודשים מאישור ההסדר (במועד זה אמור להסתיים תשלום הפיצוי לחברי הקבוצה הנמנים על דוח התלונות); השלישי לאחר 10 חודשים (במועד זה אמור להסתיים תשלום הפיצוי ליתר חברי הקבוצה); והאחרון לאחר שנה וחודשיים (במועד זה אמור להיות מושלם ביצוע הסדר הפשרה במלואו, לרבות תשלום לקרן אם תיוותר יתרה בקופת הפיצוי). להסרת ספק, התשלום יבוצע לאחר שב"כ המבקש יוודאו כי השלב הרלוונטי בוצע.

סוף דבר

1. לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים בהתאם למפורט בפסק דין זה. מצאתי כי ההסדר המוצע ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכן בהערכת הסיכויים והסיכונים של הצדדים. בהתאם, הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בנסיבות העניין.
2. הגמול ושכר הטרחה ישולמו על ידי המשיבה בהתאם לסכומים שקבעתי לעיל, ועל-פי המועדים שקבעתי לעיל.
3. בתוך 14 ימים ממתן החלטה זו, יפרסמו הצדדים על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשני עיתונים יומיים.
4. ב"כ המבקש ישלחו העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, י' ניסן תשפ"ב, 11 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.