תמצית טענות הצדדים

1. בפניי בקשת התובע (להלן :"הבקשה") למחיקת סעיפים מכתב הגנתה של הנתבעת, בטענה כי אלו חורגים מנימוקי הדחייה המפורטים במכתב הדחייה אשר נשלח על ידה לתובע ביום 29.4.20219 (להלן: "מכתב הדחייה"), וזאת בניגוד להוראות המפקח על הביטוח.
2. במסגרת סעיף 5 לבקשה מונה התובע מספר רב של סעיפים מתוך כתב ההגנה אשר לשיטתו חורגים מנימוקי מכתב הדחייה.

לטענת התובע, לאור הנחיות המפקח על הביטוח ופסיקת בית המשפט העליון, הנתבעת אינה רשאית להעלות טענות הגנה החורגות ממכתב הדחייה, ולפיכך ראוי למחקן מכתב הגנתה כבר בשלב זה.

1. בתגובתה טוענת הנתבעת כי הוראות המפקח על הביטוח אינן חלות, במקרה זו מימוש הסנקציה מובילה להרחבת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים במסגרת הפוליסה הרלבנטית.
2. לטענת הנתבעת זהו המקרה בענייננו, ולכן יש לאפשר לה להעלות את טענות ההגנה שמחיקתן מבוקשת ולדון בהן.
3. שני הצדדים צירפו לכתבי הטענות מטעמם פסיקה התומכת לשיטתם בעמדתם העקרונית ובתחולתה במקרה דנן.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי לגרוע מזכותם של הצדדים לשוב ולהעלות את טענותיהם בעניין זה במסגרת הסיכומים מטעמם, אם וככל שהדבר יהיה רלבנטי אז.
2. הנה כי כן, בקשת התובע נסמכת על הוראות תקנה 63(ב)(12) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מקבילתה של תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 המוזכרת בבקשה.
3. תקנה זו מתייחסת לסמכויות בית המשפט במסגרת שלב קדם המשפט, וקובעת כי בית המשפט רשאי להורות על תיקון כתבי הטענות ומחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין.

הוראה זו מהווה חלק משלל הוראות המנויות בתקנה 63(ב) אשר מטרתן קביעת הוראות על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו.

1. לטעמי, קיום דיון בשלב זה בנוגע לכל אחת ואחת מטענות ההגנה שמחיקתן מבוקשת, תוך בחינה פרטנית האם ועד כמה חלות עליה הוראות המפקח על הביטוח ופסיקת בית המשפט העליון, על הדקויות שבהן, תסרבל את ההליך באופן שאינו סביר.
2. אני סבור, כי למעט מקרים חריגים בהם יש בהכרעה בבקשה מסוג זה כדי לחסוך זמן שיפוטי משמעותי בהמשך ההליך, ראוי ונכון לבחון את הסוגיה במסגרת פסק הדין עצמו, לאחר שהתמונה העובדתית המלאה מצויה בפני בית המשפט, באופן המאפשר לו לשקול את כלל השיקולים הרלבנטיים.

בהחלט ייתכן כי באותו שלב הדיון בחלק מטענות ההגנה המפורטות בכתב ההגנה ממילא כבר לא יהיה רלבנטי.

1. בעיקר נכון הדבר, כאשר ההנמקה מבוססת במידה כזו או אחרת על היבטים עובדתיים, שטרם התבררו די צרכם.
2. במקרה זה, לאור אופי טענות ההגנה שמחיקתן מבוקשת, אני סבור כי לא יהיה זה נכון לדון בבקשת התובע כבר בשלב זה.
3. כמובן, וכאמור, אין בכך כדי למנוע מהתובע להעלות את טענותיו לפיהן הנתבעת מנועה מלהסתמך על טענת הגנה כזו או אחרת במסגרת סיכומיו, ומהנתבעת להתייחס לטענות אלו בסיכומיה שלה.

סוף דבר

1. הגעתי, איפוא, לכלל מסקנה כי אין מקום לדון בבקשה בשלב זה של ההליך, ואני מורה על דחייתה.
2. על אף תוצאה זו, ומאחר ולא דחיתי את טענות התובע לגופן, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ב, 11 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.