29 יוני 2020

1. ערעור על החלטת וועדה לעררים (אי כושר) מיום 28.4.19. ברקע, המערער יליד 1952 סובל ממגבלות רפואיות שונות לרבות ליקויים אורתופדיים. בגין אלו הוכר בעבר כבעל דרגת אי כושר בשיעור 65%.
2. עם הזמן הוכרו למערער ליקויים נוספים ובהם ריפלוקס ושט, טחורים, ליקויי ראייה ושמיעה וטנטון. שיעור הנכות הרפואית המעודכן שלו עומד על 87%. לאור זאת עמד פעם נוספת בפני ועדת אי כושר. יצוין כי עובדת שיקום אשר בחנה את מצבו המליצה כי : "להערכתי בשל מצבו הרפואי על רקע השכלתו האקדמית ומאבקו עם מחלקת השיקום... שלא אושרה לא יוכל להשתלב בעבודות המתאימות לגילו לתקופה של עוד כחודשיים. לאור זאת ממליצה לראותו חסר כושר באופן מלא עד הגיעו לגיל 67 במרץ 2019"
3. הוועדה נושא הערעור התכנסה וקבעה : "...נכויותיו של התובע הן במספר שטחים 40% דום נשימה בשינה אשר כלל לא הועלו כגורם מגביל בוועדה. 20% בגיל הגבלת תנועה עמ"ש צווארי עמ"ש מותני, 25% ליקוי שמיעה 30% אין אונות 10% בגין ריפלוקס טחורים ליקוי ראייה טינטון סוכרת מטופלת בכדורים עודף שומנים הפרעה במתן שתן נרופתיה סוכרתית. אמנם סך נכויותיו הרפואיות מתקרבות ל- 87% אך אם נעבור פריט פריט הרי חלק מנכויות אלו אינן מהוות גורם המשפיע על כושר העבודה. אי אונות...ליקוי שמיעה וטנטון... לציין שהשיחה התנהלה בטון רגיל ללא שום מגבלה. הנכויות בגין עודף שומנים, נוירופתיה סוכרתית סוכרת המטופלת בכדורים גם הם אינם מהווים גורם מגביל היות ומדובר בנכות מינימלית. לאור זאת אמנם סך הליקויים נראה גבוה אך לפי הפירוט דלעיל הרי ליקויים אלו אינם משפיעים על כושר ההשתכרות. הוועדה עיינה בדו"ח עובדת השיקום...לדעת הוועדה על אף מגבלותיו וגילו המתקדם מסוגל התובע לעבוד בעבודות פקידותיות למיניהן כגון טלמרקטינג מודיעין, קביעת זימון תורים..."
4. לאחר ששמעתי את טענות המערער ובאת כוחו הגעת למסקנה כי למרבה הצער דין הערעור להידחות.
5. אכן, אין חולק כי הוועדה נדרשת לחובת הנמקה מוגברת בבואה לסטות לרעה מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה למבוטח וכי נקודת המוצא היא התאמה בין הנכות הרפואית למידת כושר ההשתכרות.
6. עם זאת בענייננו החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת דיה ואין בית הדין יכול להיכנס בנעליה או להתערב בהחלטתה. בניגוד לטענות המערער הוועדה התייחס בפירוט רב הן לכל פריט ליקוי בפני עצמו והן למכלול הליקויים וקבעה שאין בהם די כדי להצדיק שיעור אי כושר גבוה מ- 65%. הוועדה התייחסה גם לדו"ח עובדת השיקום ובכך גם למכלול נותני המבקש לרבות גילו והשכלתו. אדרבא, דו"ח עובדת השיקום מפורט פחות ומנומק פחות מקביעת הוועדה עצמה ודומה כי הוא עוסק בעיקר בגילו והשכלתו של המערער ופחות במכלול בעיותיו הרפואיות.
7. סוגי העבודות שהוצעו למערער אין בהן לדעתי חריגה מהנמקה תקינה על אף שהמערער סובל מליקוי שמיעה שכן הוועדה ציינה במפורש כי ליקוי זה אינו מהווה מגבלה תפקודית לעניין אי הכושר לאור העובדה שנוהלה עם המערער שיחה רגילה. הוועדה מורכבת ממומחים בתחום והחלטתה מנומקת באופן שלא ניתן להתערב בו לטעמי.
8. לאור זאת כאמור הערעור נדחה. אין צו להוצאות.
9. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ז' תמוז תש"פ, (29 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.