1. לפני תביעה שהוגשה ע"י בעליה של דירה בקומת קרקע ברחוב מנחם בגין 8 באור יהודה כנגד אחיו של בעליה של דירה בקומת ראשונה ברחוב מנחם בגין 8 באור יהודה.

דירת התובע מצויה מתחת לדירה בבעלות אחיו של הנתבע (להלן: "דירת הנתבע").

התביעה הוגשה תחילה כנגד בעל דירת הנתבע אולם לאור העובדה כי בעל הדירה מתגורר בחו"ל, בחר התובע לתקן את שם הנתבע ולתבוע באופן אישי את אחיו המטפל בענייניו בארץ.

2. לתיק ביהמ"ש הוגשה בקשה מטעם הראל חברה לביטוח בע"מ המבטחת את דירת הנתבע להצטרף כצד להליך. התובע התנגד לבקשה וטען כי המחלוקת הינה אך ורק בינו לבין הנתבע המושך רגליים ומסרב לטפל בנזקים וזאת חרף העובדה כי הנזקים נמשכים כבר תקופה של ארבע שנים. לטענתו מצבה של דירת הנתבע הינו בכי רע והיא מתוחזקת במצב עגום.

3. במהלך הדיון סירב התובע בכל תוקף להסכים לצירופה של הראל והבהיר כי הסעד המבוקש על ידו הינו חיוב הנתבע בתיקון דירתו ואף חיוב הנתבע לתחזק את דירתו באופן תקין וכן פסיקת כלל הוצאותיו כמפורט בכתב התביעה.

לכתב התביעה צירף התובע הצעת מחיר ביחס לעלויות תיקון הדירה מיום 19.5.19 וכן בדיקה שנערכה בחודש מרס 2019 ע"י "גילוי נאות" שביצעה בדיקה של צנרת בתי הצדדים.

4. הנתבע הבהיר כי התובע סירב לאפשר את התיקון ע"י חברת הביטוח. בבקשות שהוגשו מטעמו לאחר תיקון כתב התביעה הבהיר הנתבע כי אינו בעל הדירה ולפיכך אינו צד נכון להליך. לכתב ההגנה (שהוגש ביחס לבעל דירת הנתבע) צורפה חוו"ד שמאי מטעם הראל לפיה היקף הנזקים קטן משמעותית מן הנזקים ביחס אליהם ניתנה הצעת המחיר.

דיון והכרעה-

5. לאחר עיון בכתבי הטענות, לא הוכיח התובע כי הנתבע (שהינו כזכור- אחיו של בעל דירת הנתבע) אחראי לנזקיו של התובע. על פי הדין, האחראי לשמירה על הנכס הינו בעליו ואין חולק כי הנתבע אינו בעל הנכס ואף אינו מחזיק בו. מעדותו של התובע אף עולה כי בעל דירת הנתבע אף שהה בארץ תקופה מסוימת ושוחח עם התובע ביחס לדירה.

בנוסף, גם צירופה של הראל לא הייתה מעלה או מורידה לעניין זה שכן הסעד שהתבקש ושעליו עמד התובע היה חיובו של הנתבע לבצע את התיקון בדירתו של התובע ובדירה שמעליו וזאת מעבר לנשיאה בסכומים בהם נשא התובע.

6. כידוע, בהתאם להוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות הינה-

"בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,900-שקלים חדשים;

(2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר."

דהיינו, בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לחייב מי מהצדדים לבצע תיקון כזה או אחר בדירתו או בדירת שכנו וסמכותו מאפשרת לו לחייב מזיק בנזקי הניזוק- הא ותו לא. משעמד התובע, פעם אחר פעם (וראו עמ' 2 שורות 34-35, עמ' 3 שורות 4-5, עמ' 4 שורות 10-11) על כך שהסעד אותו הינו דורש הינו חיוב הנתבע בביצוע תיקונים הרי שאין סעד זה מצוי בגדרי סמכותו של ביהמ"ש.

7. גם ביחס לסכומים אותם תבע התובע לא הוגשו לפני כל ראיות או קבלות ביחס אליהן. בתיק ביהמ"ש עדות ראשונה לקיומה של נזילה ממרס 2019 וגם אם הנזילות נשוא התביעה החלו במועד מוקדם יותר הרי שאין לפני כל ראיה מהו מועד זה ומהם הסכומים שהוצאו ע"י התובע ביחס לבדיקה שבוצעה שכן כאמור- קבלה לא צורפה לעיון ביהמ"ש.

8. לאור כל האמור לעיל אין לי אלא לדחות את התביעה בהעדר עילה ובהעדר סמכות עניינית ביחס לסעד הנתבע. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 200 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

ניתן היום, י"א כסלו תש"פ, 09 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.