מבוא

1. עניינה של ההחלטה כאן, הכרעה ככל שהדבר נדרש בהליך העיקרי שיפורט להלן, ומתן החלטה בערעור שהגיש החייב על הכרעת בעל התפקיד מיום 5/2/2019 (להלן: "הכרעת בעל התפקיד") בתביעת החוב שהגישה הנושה אשדוד סחר עץ בע"מ (להלן: "הנושה"). מדובר בתביעת חוב שהוגשה ביום 18/1/2015 (להלן: "תביעת החוב"). זאת, במסגרת הליכי חדלות פירעון שמנהל החייב לבקשתו , ובמסגרתם ניתן כנגד החייב צו כינוס ביום 16/7/2014 (להלן: "ההליך העיקרי"). במסגרת ההגבלות שהוטלו על החייב בהליך העיקרי , החייב נדרש לשלם לקופת הכינוס תשלום חודשי בסך 2,000 ₪, ולהגיש דו"חות דו-חודשיים. ביום 12/1/2016 הועלה צו התשלומים שהושת על החייב לסך של 3,000 ₪ לחודש.

בהתאם לדיווח בעל התפקיד בפרוטוקול ישיבת יום 7/3/2018 שנוהלה בתיק העיקרי, לאחר בדיקת תביעות החוב שהוגשו בהליך העיקרי אושרו 15 תביעות חוב, מתוך 18 תביעות חוב שהוגשו, ובנוסף קיימת תביעת חוב אחת מושא הערעור כאן, אשר במועד הגשת הדיווח טרם ניתנה בה הכרעה. בהתאם לאותו דיווח, מצבת תביעות החוב שאושרו בהליך העיקרי (ללא תביעת החוב כאן), עמדה על סך של 1,967,934 ₪.

2. תביעת החוב מושא ההליך כאן הוגשה כנגד החייב על ידי הנושה ,שסיפק לחברה פרטית, שעסקה בעבודות עץ ורעפים, והייתה בבעלות ובניהול החייב ואחיו, מר רפיק ותד (להלן: "האח") סחורות עץ. זאת, בהתאם להזמנות שביצעה אותה חברה, על בסיס הסכם לאספקת סחורות עץ עליו חתם האח ביום 24/3/2013. האח גם נתן ערבות אישית לקיום התחייבויות החברה על פי אותו הסכם. התחייבויות החברה לשלם עבור סחורות העץ שהנושה סיפקה לה הופרו, ושיקים שמסרה החברה לצורך תשלום התמורה עבור אותה סחורה חוללו. בעקבות כך מסרו החייב עצמו, והאח, לנושה שיקים דחויים חלופיים ששולמו להם על ידי צדדים שלישיים. מסירת שיקים אלו נעשתה לצורך פירעון החוב החברה לנושה בגין אספקת סחורות העץ על ידי הנושה ,שהתמורה בגינם לא שולמה. גם שיקים חלופיים אלו חוללו.

3. בתביעת החוב של הנושה נטען כי החוב בגין סחורות העץ שסופקו ותמורתם לא שולמה בצירוף עמלות, שנאלץ הנושה לשלם בגין הפקדת שיקים שחוללו, עמד במועד הגשת תביעת החוב על סך של 1,235,422 ₪. עוד טען הנושה שיש לייחס לחייב את החובה לפרוע את חוב החברה לנושה, ויש לאפשר לתבוע פירעונו של חוב זה במסגרת ההליך העיקרי, לאור האמור בסעיף 6 לחוק החברות. זאת, משום שהחייב עשה שימוש באישיות הנפרדת של החברה במטרה להונות נושים, באופן הפוגע בחברה ובמטרותיה, ובמצב בו היה ברור לחייב ולאחיו שהחברה אינה יכולה לפרוע חובותיה. זאת, למשל משום שחשבון הבנק של החברה הוגבל עוד ביום 27/10/2012, ולאחר מכן ביום 4/7/2013, ולמרות זאת נטלו החייב ואחיו התחייבויות כספיות בשם החברה כלפי הנושה. נטען בתביעת החוב גם שהחייב פעל בחוסר תום לב כאשר בעצה אחת עם אחיו פתח ביום 20/12/2013 חברה חדשה אחרת שעסקה באותם עניינים בהם עסקה החברה, כאשר החייב ואחיו שימשו גם בחברה החדשה מנהלים, אבל רק האח נרשם כבעל מניות בה. החייב ואחיו ערבבו בין נכסי שתי החברות, והעלימו את הסחורה שסופקה על ידי הנושים לחברה ותמורתה לא שולמה, בדרך של העברתה לחברה החדשה.

4. זה הזמן לציין כי גם האח מנהל, לבקשתו, הליכי חדלות פירעון. זאת, במסגרת תיק מס' 26506-06-14 בבית המשפט המחוזי בחיפה. ההליך מתנהל בפני כב' השופט א' באומגרט. הנושה הגישה תביעת חוב גם במסגרת הליך חדלות הפירעון של האח. ביום 25/11/2020 כב' השופט באומגרט נתן החלטה הדוחה בשלב זה בקשת האח להכריז עליו פושט רגל ודוחה בשלב זה בקשתו לאשר בעניינו מתן הפטר מותנה בהתאם לתוכנית פירעון שהוצגה. זאת, לאור התנגדות נושים לתוכנית הפירעון שהוצעה, אשר התבססה על טענתם כי קיים מידע לפיו לחייב נכסים רבים גם כיורש נכסי אביו המנוח, שהיה בעל נכסים רבים, ובטרם תגובש תכנית פירעון בעניינו יש להעמיק ולחקור לאיתור מידע על נכסים אלו. התנגדות זו רלוונטית גם להליך העיקרי כאן, שהרי החייב כאן גם הוא יורש את אביו המנוח.

5. החייב כאן התייחס באופן מפורט לתביעת החוב של הנושה, וביקש לדחותה. התייחסות זו ניתנה ביום 4/11/2015 על ידי בא כוחו הראשון של החייב, וביום 8/8/2018 לאחר שהחייב החליף ייצוג. כמו כן, בטרם נתן בעל התפקיד הכרעתו, הוא שלח לחייב שאלות הבהרה עליהן השיב החייב, ואולם הוא לא המציא אסמכתאות התומכות בתשובותיו. החייב גם לא המציא אישורים נוספים שנדרשו על ידי בעל התפקיד.

6. ביום 5/9/2019 נתן בעל התפקיד הכרעתו בה קבע כי במקרה דנן, לאור ההתנהלות המתוארת בהכרעתו, קיימים מספר טעמים המצדיקים הרמת מסך והשתת חיוב אישי על החייב לפירעון חוב החברה לנושה ובגינם דין תביעת החוב של הנושה להתקבל. נימוקים אלו הם:

א. התנהלות האחים כלפי נושיהם בכלל ומצגים שיצרו כלפי הנושה.

ב. הקמת חברה אחרי חברה עם מטרות זהות במטרה להבריח נכסים, חתימה על הסכמים למראית עין, והסתרת הליכי כינוס וחדלות פירעון שהתקיימו בעניינן של החברות שהקימו החייב ואחיו.

ג. התנהלות בחוסר תום לב, תוך הסתרת העובדה שחשבון החברה הוגבל.

7. בהתאמה, אישר בעל התפקיד את תביעת החוב של הנושה, תוך הפחתת סכום תביעת החוב בשווי הסכומים שהצליח הנושה לגבות מצדדים שלישיים.

8. ביום 10/6/2019 הגיש החייב ערעור על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב, וטען כי:

א. אין מקום במקרה דנן להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולחייב את החייב באופן אישי כבעל מניותיה לפרוע חובות החברה.

ב. העובדה שהחייב הצהיר בטעות על קיומו של חוב לחברה כלפי נושה במסגרת ההליך העיקרי אינה מהווה הודאה מספקת כי הוא רואה עצמו ערב אישית לחובות החברה. זאת, במיוחד כשהחייב עצמו לא חתם על ערבות אישית לחובות החברה אלא אחיו.

ג. מצוקה כלכלית אינה מצדיקה הרמת מסך.

ד. תביעת הנושה כבר אושרה בהליך חדלות הפירעון שמנהל האח, ואין להתיר לנושה לזכות פעמיים.

ה. הכרעת בעל תפקיד מתעלמת מזכות ההתאגדות, שהיא זכות יסוד במשפט הישראלי ומביאה להרמת מסך בנסיבות שאינן מוצדקות, כאמור בחוק.

ו. החוב המדובר אינו חוב של החייב, הוא לא יצר אותו, הוא לא התחייב לפרוע אותו, והוא לא חתם על ערבות אישית לפרוע את חובות החייב.

ז. הכרעת בעל התפקיד אינה סבירה.

9. הדיון בערעור נקבע ליום 25/6/2019 ובו ביום נוהל בפני המותב הקודם (כב' השופט ג'השאן) גם דיון בהליך העיקרי. במועד הדיון הוברר כי:

א. לחייב חוב לקופת הכינוס בהליך העיקרי בסך 28,250 ₪.

ב. החייב לא הגיש דו"חות דו-חודשיים בהליך העיקרי מאז חודש אוגוסט 2015, אם כי במועד הדיון בפני כב' השופט ג'השאן הוצגו על ידי ב"כ החייב דו"חות שהוכנו יומיים לפני הדיון, המתייחסים לחודשים ינואר - אפריל 2019. לא ברור האם מדובר היה בדו"חות להם צורפו כנדרש אסמכתאות. בדיון, ב"כ החייב התחייב להמציא דו"חות נוספים.

10. במועד הדיון דרשו ב"כ הכונס הרשמי וב"כ הנושה לבטל ההליך העיקרי גם לאור התנהלות החייב בהליך, ובכך לייתר הצורך בדיון בערעור. החייב עצמו לא התייצב לדיון.

11. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים נתן כב' השופט ג'השאן פסק דין שהתייחס להליך העיקרי, אך תויק בטעות בהליך הערעור (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין בוטל הליך חדלות הפירעון לאור מחדלי החייב בהליך. בכך התייתר הצורך לדון בערעור.

12. ב"כ החייב הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, וזאת בע"א 4892/19 (להלן: "הערעור"). ביום 5/3/2020 נשמעו טענות הצדדים בערעור. הנושים לא היו צד לערעור, וב"כ הנושה טענה כי הנושים גם לא זומנו לדיון זה. בסיום הדיון בערעור ניתן פסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, שקיבלו את המלצת בית המשפט, להגיע להסדר מעשי, וזאת מבלי לגרוע מהקביעות האמורות בפסק הדין (להלן: "פסק הדין בערעור").

בפסק הדין בערעור נקבע כי:

א. החייב מתחייב לשאת בתשלום 30% מתביעות החוב שאושרו.

ב. המערער יוכל לערער על הכרעת בעל התפקיד לאשר תביעת החוב של הנושה כאמור בערעור שכבר הוגש בהליך בתיק 17643-06-19. החייב התחייב כי אם סכום תביעות החוב המאושרות יגדל או יקטן בהתאם לתוצאת ההחלטה בערעור על הכרעת בעל התפקיד, יוגדל או יוקטן הסך של 30% מסך תביעות החוב המאושרות אותו התחייב החייב לשלם.

ג. הסכום אותו התחייב החייב לשלם כולל את הסכום המצוי בקופת הכינוס שטרם חולק.

ד. בית המשפט קמא אליו הוחזר הדיון יצטרך לקבוע את:

I. אורך התקופה במהלכה ישלם החייב את הסכום אותו התחייב לשלם (30% מתביעות החוב שאושרו בכפוף למתן החלטה בערעור על הכרעת החוב).

II. האם יש להוסיף לתשלום אותו התחייב החייב לשלם במסגרת הסדר הנושים את הוצאות ההליך.

ה. החייב מתחייב עם החזרת התיק לבית המשפט קמא להגיש תצהיר נכסים ולהגיש דו"חות כנדרש.

ו. פסק הדין של הערעור שנתן תוקף להסכמות הצדדים מחליף את פסק הדין.

13. מן האמור לעיל עולה כי בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון הושב הליך חדלות הפירעון שמנוהל לבקשת החייב על כנו, והכל בכפוף להתחייבויות החייב והצורך שלו למלא חובותיו על פי ההליך. בפסק הדין של הערעור שנתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לא בוטלו קביעות בית המשפט באשר למחדלי החייב בהליך, ובנוסף נקבעו חובות נוספים שהחייב התחייב לבצע: הגשת תצהיר נכסים והגשת דו"חות. כמו כן, מתן היתר למערער לערער על קביעות בעל התפקיד בנוגע לתביעת החוב של הנושה משיב על כנו את הצורך לברר הערעור שהוגש במסגרת ההליך בתיק 17643-06-19. אולם, יש להבהיר כי ערעור החייב על הכרעת נאמן בתביעת חוב ייעשה רק בהתאם לדרך הקבועה לכך בחוק, קרי בכפוף לתשלום אגרה ועירבון, כנדרש מכל גורם המגיש ערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב. פסק הדין בערעור לא פטר את החייב מחובתו לשלם אגרה ולהפקיד עירבון בערעור.

14. עוד עולה מפסק הדין בערעור שנתן כאמור תוקף להסכמת הצדדים, כי זה חל רק בנוגע להליך העיקרי ותקף רק בין הצדדים לערעור, קרי החייב מחד ובעל התפקיד וב"כ הכונס הרשמי מנגד. אין בפסק הדין כדי לחייב את הנושים להסכים להצעת החייב לפרוע חובותיו בתשלום 30% מתביעות החוב המאושרות. מדובר היה בהצעה שהחייב הציע עוד במסגרת ההליך העיקרי, ועליה חזר בדיון שהתקיים ביום 7/3/2018, והכל בהתאם לסעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל, והיא קיבלה תוקף בפסק הדין של הערעור, משום שב"כ הכונ"ר והמנהל המיוחד הסכימו לה. יצוין, כי לכשהציע החייב הצעתו במסגרת הדיון בהליך העיקרי בשנת 2018, הוא כן הסכים להוסיף לתשלום אותו התחייב לשלם במסגרת הצעת הסדר נושים, גם את הוצאות ההליך.

מדובר כאמור בהצעה ששבה ועלתה בדיון בערעור בבית המשפט העליון, ואולם הסכמת הצדדים לערעור להצעה זו, אינה מייתרת את הצורך לבדוק עמדת הנושים להצעה. אלו לא הסכימו להצעה בדיון שהתקיים ביום 7/3/2018 וביקשו לבודקה, וכן לחייב החייב להפקיד כספים להבטחת רצינות ההצעה. אותם נושים לא היו חלק בהליך בבית המשפט העליון, ולטענתם כלל לא זומנו אליו, ולפיכך פסק הדין בערעור אינו מהווה הסכמת הנושים להצעה.

פסק דין של הערעור שנתן תוקף להסכמת הצדדים יכול לבטא לכל היותר הסכמת החייב ובעלי התפקיד לגיבוש חלקי של תכנית פירעון שבבסיסה התחייבות החייב לשלם 30% מתביעות החוב שיאושרו (לאחר שמיעת ערעור החייב במסגרת תיק 17643-06-19 והכרעה בו), ושיש לדון בה ולהוסיף ולגבשה כדי לקבוע תקופת תכנית הפירעון, והאם יש להוסיף לסכום תכנית הפירעון גם חובת תשלום הוצאות. מלאכת הגיבוש הסופי של תכנית הפירעון נמסרה לבית משפט זה, כאשר אין בהסכמת הצדדים או בפסק הדין של הערעור כדי לייתר חובת בית המשפט כאן, בבואו להשלים מלאכת גיבוש תכנית פירעון בעניינו של החייב, לשמוע עמדת הנושים לתוכנית הפירעון ולקבוע עמדתו לגביה.

15. מן האמור לעיל עולה כי על בית משפט זה, לאור הוראות פסק הדין בערעור, לפעול כדלקמן:

א. להשלים מלאכת גיבוש תכנית הפירעון שבבסיסה הצעת החייב שקיבלה הסכמת בעלי התפקיד ותוקף של פסק דין בערעור, והכל בהתאם לחוק ולתקנות, לאחר שמיעת טענות הצדדים לרבות טענת הנושים, וקיום דיון בעניין.

ב. לשמוע ולהכריע בערעור שהגיש החייב לאחר שזה יקיים כל הנדרש ממנו לצורך שמיעת הערעור, לרבות:

1. תשלום כל הנדרש לצורך שמיעת הערעור.

2. ביצוע כל שהתחייב החייב לבצע בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, קרי הגשת תצהיר נכסים והגשת דו"חות.

16. מובן כי על בית משפט זה הדן בנדרש ממנו כאמור בסעיף 15 לעיל, להתחשב גם בשינוי נסיבות, אם היה כזה, ממועד מתן פסק הדין בערעור ועד למתן הכרעתו.

17. האמור לעיל נכתב בפירוט יתר לאור טענות ב"כ החייב בדיון שהתקיים בפניי ביום 19/11/2020 במסגרתו התברר כי:

א. הנושים אינם מסכימים להצעת החייב ולתוכנית הפירעון שהוסכמה בין הצדדים בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, ושלאחריו קיבלה הסכמת הצדדים תוקף של פסק דין.

ב. לדעת ב"כ החייב בית משפט זה הצטווה על ידי בית המשפט העליון בפסק דינו קודם כל לדון בערעור שהגיש החייב, ורק לאחר מכן לדון בתוכנית הפירעון.

ג. החייב לא שילם הנדרש ממנו לצורך דיון בערעור שהגיש על הכרעת החוב של בעל התפקיד, למרות החלטה שנתן בית משפט זה בעניין זה ביום 8/11/2020, ובגין מחדלים אלו דורשים ב"כ הנושים ובעלי התפקיד למחוק את הערעור.

ד. החייב לא הסיר מחדליו בהליך העיקרי.

18. יצוין עוד כי לאחר מתן פסק הדין בערעור נתן המותב הקודם שדן בהליך (כב' השופט ג'השאן) החלטה ביום 13/5/2020, במסגרתה נקבע דיון הן בהליך העיקרי והן בערעור על הכרעת החוב. בהחלטה חויב החייב לסלק מחדליו בתוך 30 יום ובעל התפקיד חויב להגיש דו"ח מסכם.

19. ביום 1/9/2020 הועבר הטיפול בהליך זה למותב הנוכחי.

20. ביום 8/11/20 הגיש בעל התפקיד דו"ח עדכני בעניינו של החייב, בו דווח כי:

א. בתיק חדלות הפירעון המנוהל לבקשת האח המליצה בעלת התפקיד להורות על ביטולו עקב חוסר תום לב ביצירת החובות, ניצול לרעה של ההליך, ואי שיתוף פעולה.

ב. החייב הציע הצעת הסדר עוד ביום 12/1/2016 לפיה ישלם 100% מתביעות החוב בדין קדימה, ו-30% מתביעות החוב הרגילות שיאושרו, והכל בתוספת הוצאות ההליך, זאת, בתוך 18 חודשים. בהחלטה מיום 12/1/2016 שניתנה לאחר שהחייב השמיע הצעתו, החייב חויב להמציא ערבות לתשלום הצעתו בתוך 60 יום ממועד השלמת בדיקת תביעות החוב והכרעה בערעורים, אם יוגשו על הכרעות אלו, ואולם החייב לא עשה כן.

ג. ביום 11/6/2019 כבר הובהר לחייב בהחלטה כי עליו להפקיד ערבון להבטחת תשלום הוצאות המשיבות בערעור על הכרעה בתביעת חוב, אחרת יירשם הערעור לדחייה, והחייב לא הפקיד כספים נדרשים אלו. בהתאמה, ביום 18/6/2019 ניתנה הודעת התראה בדבר מחיקה בגין אי תשלום אגרה.

ד. החייב הגיש תצהיר נכסים מטעה ביום 30/10/2020 בו טען למשל שאין לו זכויות במקרקעין, למרות שקיימים מסמכים המלמדים אחרת.

ה. החייב אינו משלם תשלומים נדרשים לקופת הכינוס. תשלום אחרון בוצע ביום 14/5/2019, וחובו לקופת הכינוס עומד על סך של 79,200 ₪.

ו. החייב אינו עומד בחובתו להגיש דו"חות דו-חודשיים בצירוף מסמכים, הוא מגיש דו"חות במקבצים ובצירוף אסמכתאות חלקיות. לא הוגשו דו"חות לאחר חודש אוגוסט 2020, ואלו שכן הוגשו כוללים דיווחים לא נכונים (למשל בדבר תשלומים לקופת הכינוס, שלא בוצעו), או דיווח על תשלומים לא סבירים, ואין אסמכתאות לתשלומים שבוצעו.

ז. החייב לא שילם הנדרש לצורך בירור ערעורו.

21. בסיום הדו"ח המליץ בעל התפקיד כי אם תאושר תכנית פירעון בעניינו של החייב, יש לחייבו להוסיף לסכום שאותו עליו לשלם על פי הצעת ההסדר, את סכום הוצאות ההליך, כפי שהחייב הציע עוד בשנת 2016. זאת, כדי שהנושים יקבלו מהסכום שישולם על פי ההצעה כדיווידנד סכומי נטו לצורך פירעון חלקי של חוב החייב להם. עוד הובהר בדו"ח כי אין לדון בערעור החייב על הכרעת החוב משום שהחייב לא שילם הנדרש ממנו לצורך בירור הערעור, וגם לא הגיש כתבי טענות נדרשים בו. כן ביקש בעל התפקיד להורות לחייב להסיר מחדליו, להגיש דו"חות, ולפרוע חובו לקופת הכינוס.

22. ביום 19/11/2020 התקיים דיון במעמד הצדדים וב"כ הנושה, ובמסגרתו התברר כי החייב מציע לשלם 30% מתביעות החוב המאושרות (לא כולל תביעת החוב של הנושה), ללא הוצאות, והכל תוך 60 חודש. ב"כ החייב לא הכחיש כי למרשו מחדלים בהליך וכי הוא לא שילם דבר מהנדרש לשלם לצורך בירור הערעור. בדיון הבהירה ב"כ הכונס הרשמי כי גם אם לא נתחשב בתביעת החוב של הנושה שאושרה, הצעת החייב היא לתשלום 30% מתביעות החוב המאושרות, שהן כ-2 מליון ₪, ובהתאמה על החייב לשלם סך של 600,000 ₪, וסכום ההוצאות המגיע הוא בהתאמה 100,000 ₪. משכך, ובהתחשב בעובדה כי בקופת הכינוס הצטבר רק סך של 140,000 ₪, על החייב להוסיף לקופה, גם אם יתקבלו כל טענותיו סך של 540,000 ₪. כמו כן, גם אם תינתן לחייב תקופת פירעון ארוכה של 60 חודשים, עליו יהיה לשלם לקופה תשלום חודשי של 9,333 ₪, דבר שאינו אפשרי מבחינת החייב.

23. אציין, כי במהלך הדיון ביום 19/11/2020 ניתנה לצדדים אפשרות לבחון הצעות שונות לפתרון, ואולם משאלו לא התגבשו לכלל הסכמה, יש לתת הכרעה.

24. עוד יובהר למען השלמת התמונה, כי ביום 25/11/2020 ניתנה החלטת כב' השופט באומגרט בהליך חדלות הפירעון שמנהל אחי החייב לבקשתו. בהחלטה נדחתה הסכמת החייב ובעלי התפקיד שם לגבש תכנית פירעון לפיה ישלם האח על חשבון פירעון חובותיו (מצבת חובות מאושרים 4,070,057 ₪) סך של 400,000 ₪ בתוך עד 60 חודשים. הנושים בהליך שמנוהל לבקשת האח התנגדו לתוכנית מוצעת זו אשר עתידה להניב להם, לטענתם, דיווידנד נמוך בסך 8.4%, הסבו את תשומת הלב למידע רב שהצטבר בנוגע לזכויות ונכסים השייכים לאחי החייב (וגם לחייב כאן), וביקשו להעמיק החקירה בעניינים אלו בטרם תידון תכנית פירעון. בקשת הנושים התקבלה, ובית המשפט סירב בשלב זה להכריז על אחי החייב פושט רגל ולאמץ תכנית הפירעון שגובשה בהסכמת אחי החייב ובעלי התפקיד. כמו כן, העניק בית המשפט לנושים ולבעלי התפקיד זמן נוסף ואפשרות נוספת להעמקת בדיקת נכסי אחי החייב. יצוין כי מכיוון שמדובר בנכסים שהם בחלקם נכסי עזבון הורי אחי החייב והחייב, הרי לבדיקה שעתידה להיערך בעניינו של אחי החייב יש רלוונטיות גם לחייב כאן.

דיון והכרעה

בשאלת הערעור על הכרעה בתביעת החייב

25. לאור כל האמור לעיל, בשקלי כל טענות הצדדים ובמיוחד התנהלות החייב, אני סבורה כי דין הערעור שהגיש על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב של הנושה, להימחק לאור מחדליו. אין מקום לאפשר דיון ענייני בערעור זה שעה שלא שולמו הכספים הנדרשים לצורך בירור הערעור על ההכרעה בתביעת החוב, לא מולא כל הנדרש מהחייב כאמור בפסק הדין של הערעור שניתן בהסכמתו, ולאור מחדלי החייב המתמשכים בהליך שאת חלקם התחייב להסיר, ובכפוף להתחייבות זו ניתן פסק הדין בערעור.

26. משלא שולם עד מועד כתיבת החלטה זו כל תשלום על חשבון הנדרש לתשלום אגרה ועירבון בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת החוב, ולא כובדו החלטות שניתנו בעניין זה, וגם לא בוצע דבר מאז מועד הדיון שהתקיים ביום 19/11/2020 במסגרתו הבין ב"כ החייב את הנדרש ממרשו לצורך דיון בערעור על הכרעת החוב, אין לי אלא להניח שהחייב זנח את הצורך לדון בערעורו, ודין הערעור להימחק. זאת, למרות שניתן לחייב היתר להמשיך בהליך הערעור בפסק הדין בערעור.

כפי שהבהרתי, רשות זו ניתנה לחייב בפסק הדין בערעור רק בכפוף לחובתו למלא אחר הדרישות שנדרשות מכל מגיש ערעור על הכרעה בתביעת החוב כדוגמת זה שהגיש החייב, והחייב אינו פטור מהן. אחרת, ייווצר מצב בו יופלה החייב לטובה ללא סיבה סבירה. משכך, בהיעדר תשלום אגרה ועירבון, בהיעדר כתבי טענות מפורטים בערעור , ולאור מחדלי החייב בהליך העיקרי ובהליך הערעור, אני מורה על מחיקת הערעור.

היה ויבקש החייב לחדש הדיון בערעור, או להגיש כל בקשה נדרשת במסגרת תיק 17643-06-19, או להגיש בקשה דומה באותו עניין לכל ערכאה שהיא, תנאי לכך יהיה צירוף החלטה זו לכל בקשה שתוגש, וכן הפקדת סך של 15,000 ₪ על חשבון חובו של החייב בתיק הערעור (אגרה ועירבון) ועל חשבון חובו בהליך העיקרי ועל חשבון הוצאות נדרשות בהליך זה.

משכך, ובהתחשב בעובדה שמדובר בחייב המצוי בהליך חדלות פירעון, לא יוטל חיוב בתשלום הוצאות כבר עתה בגין הליך הערעור. סכום ההוצאות המגיע מוערך על ידי לאור ההתנהלות וכמות הדיונים בערעור בסך של 6,000 ₪, בחלקים שווים לכל אחד משני הצדדים, קרי בעלי התפקיד וב"כ הנושה.

שאלת ההליך העיקרי

27. אשר להליך העיקרי אני סבורה כי האמור בהחלטת כב' השופט באומגרט בעניינו של אחי החייב נכון וראוי שיחול גם בענייננו. יש לזכור, הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין בערעור אינה מחייבת את הנושים. לאחר ששמעתי התנגדותם לאור העובדות החדשות שהתגלו אגב הדיון בהליך חדלות הפירעון של אחי החייב, גם אני סבורה שראוי להעמיק ולחקור בסוגיית נכסי החייב בטרם תידון שאלת הכרזתו וגיבוש תכנית פירעון בעניינו או תידון שאלת ביטול ההליך. בשלב זה, לאור מחדלי החייב בהליך ולאור היעדר מידע מספק לעניין זכויותיו, נכסיו, התנהלותו, השתכרותו וכיוצא באלה, בקשתו להכריז עליו פושט רגל ולגבש תכנית פירעון בעניינו, נדחית.

28. אני מורה לבעלי התפקיד ולנושים להגיש כל בקשה נדרשת בנוגע להעמקת החקירה בעניין נכסי החייב.

אני מורה לחייב להגיש בתוך 30 יום מהיום דו"חות דו-חודשיים לחודשים אוגוסט 2020 עד ינואר 2021, בצירוף אסמכתאות ופירוט מדויק של הכנסות כל התא המשפחתי בו הוא חי, והוצאותיו.

הדוחות יוגשו הן לבעלי התפקיד והן לתיק האלקטרוני, ואליהם יצורפו מסמכים כדלקמן:

תלושי שכר; מסמכי בנק לרבות חשבונות בבנק הדואר ובכל סניף בנק המנוהלים על ידי החייב או על ידי מי מחברי התא המשפחתי בו הוא מתגורר; חשבונות חשמל; מים; טלפון; פלאפון; עירייה; גז; וכל מסמך רלוונטי אחר.

29. אני מורה לחייב להפקיד על חשבון חובו לקופת הכינוס סך של 10,000 ₪ בנוסף לתשלום החודשי המוטל על החייב על פי צו הכינוס והחלטות שניתנו לאחר מכן, בתוך 30 יום מהיום.

היה ולא ייעשה כן, ולא תינתן החלטה אחרת, יהיו רשאים בעלי התפקיד להגיש כל בקשה נדרשת בעניין.

היה ויעשה כן, יוסיף החייב וישלם תשלומים חד פעמיים בסך 10,000 ₪ כל אחד בנוסף לתשלום החודשי שהוטל עליו בצו הכינוס ובהחלטות שניתנו בעניין זה לאחר מכן, בתאריכים: 1/5/2021, 1/7/2021, 1/9/2021, 1/11/2021, 1/1/2022, 1/3/2022, 1/5/2022.

מובהר כי תשלומים חד-פעמיים אלו ישולמו מעבר לתשלום החודשי הנדרש מהחייב על פי צו הכינוס והחלטות נוספות שניתנו בעניין זה. היה והחייב לא יעשה כן, יהיו רשאים בעלי התפקיד להגיש כל בקשה נדרשת בעניינו.

30. אני קובעת המשך דיון בהליך העיקרי ליום 6/7/2021 שעה 12:00.

אני קובעת מועד לעיון לשם בדיקת הגשת בקשה נדרשת בענייני החייב לאור ביצועו את הנדרש בהחלטה זו ליום 11/5/2021.

בעל התפקיד יגיש דו"ח משלים עד יום 1/5/2021.

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"א, 27 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.