1. התובע הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בסך 30,000 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו.
2. מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, יהיה פסק הדין קצר ותמציתי.
3. אין מחלוקת כי בעקבות תקלה ברכב, פנה התובע לנתבע 1 וביקש החלפה של המנוע. במהלך הדיון התברר כי היתה תקלה בבוכנה 3 במנוע שחייבה את החלפתו. אין מחלוקת כי הנתבע 1 פנה לנתבע 2 על מנת להזמין ממנו מנוע, אשר הורכב ברכבו של התובע תחת המנוע הלקוי.
4. בניגוד לאמור בכתב התביעה, עוד במהלך החלפת המנוע, לאחר שהמנוע פורק לצורך החלפתו, התברר כי יש חופש במערכת הטורבו, והנתבע 1 הודיע לתובע כי יש צורך להחליף גם את הטורבו, אולם התובע סירב לכך עקב מצוקה כלכלית, ובסופו של דבר הוחלף רק המנוע.
5. אין מחלוקת כי זמן קצר לאחר החלפת המנוע, התברר לתובע כי הרכב עדיין "אוכל" שמן, הוא חזר לנתבע 1, אשר אמר לו פעם נוספת כי יש צורך להחליף את הטורבו, כיוון שיש חופש הגורם לנזילת שמן. אין מחלוקת כי גם בפעם הזאת סירב התובע להחליף את הטורבו למרות הצעתו של הנתבע 1. תחת זאת, התובע, לטענתו, נסע למוסך בצפון (כעבור כמה חודשים) ושם לטענתו החליף את הטורבו.
6. לאחר שהתובע המשיך להבחין בצריכת שמן חריגה, הוא לקח את הרכב למספר בדיקות מהן עלה, לטענתו, כי המנוע אשר הוחלף ע"י הנתבע 1 שנרכש מהנתבעת 2, איננו מנוע תקין, ומכאן התביעה.
7. כל צד תמך את טענותיו בחוות דעת של מומחה, כאשר מטעם התובע העיד המומחה חיים שריקי ומטעם הנתבעות המומחה ערן אבני.
   בקליפת אגוז, שריקי טען כי אין כל בעיה בטורבו והבעיה היא אך ורק במנוע שהוחלף על ידי הנתבעים, ואילו אבני טען, כי אין כל בעיה במנוע והבעיה היא אך ורק בטורבו, כפי שטען הנתבע 1 מלכתחילה.
8. בהתאם לכלל התלמודי, לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה", הרי שהנטל מוטל על התובע להוכיח את טענתו כי המנוע שהוחלף ע"י הנתבעים לא היה תקין, ועם כל הצער וההבנה למצוקתו של התובע, הרי שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו.
9. כאמור לעיל, גרסת התביעה נסמכת על חוות דעתו של השמאי חיים שריקי, אלא שבחוות דעת זו ישנם ליקויים רבים, שאינם מאפשרים לבסס עליה פסק דין אשר קובע כי הבעיה היא המנוע שהוחלף:
   ראשית, אין מחלוקת כי הרכב נבדק ע"י שריקי תשעה חודשים לאחר החלפת המנוע. שריקי עצמו אישר כי איננו יכול לקבוע אם הבעיות במנוע היו מיד לאחר החלפתו, או נוצרו עם הזמן. שנית, שריקי הסתמך בחוות דעתו על בדיקות ממכון בועז וממכון קומפיוטסט. ואולם, עורכי בדיקות אלה לא זומנו לעדות, כך שמדובר למעשה בעדויות שמיעה.
   שלישית, בדוח בדיקה של מכון בועז שהוגש מטעם התובע (!) צויין במפורש: "נזילת שמן מצינור לטורבו", בניגוד מוחלט לחוות דעתו של שריקי, אשר קבע באופן חד משמעי כי אין כל בעיה בטורבו.
   רביעית, בדוח בדיקה של מכון קומפיוטסט, שהוגש מטעם התובע (!) צויין: "שמן לא תקין". המומחה שריקי התעלם מהערה זו.
   חמישית, מהדוחות של מכון בועז ושל מכון קומפיוטסט, עליהם נסמכת חוות דעתו של שריקי, עולה לכאורה כי מדובר במנוע עם מספר אחר.
   שישית, שריקי כלל לא ידע, כי הנתבע 1 עוד בעת החלפת המנוע אמר לתובע כי יש בעיה בטורבו, והתובע, משיקוליו שלו, סירב להחליף את הטורבו. שריקי גם לא ידע כי התובע מודה בכך שהוא החליף את הטורבו בעקבות בעיה זו.
   שביעית, שריקי התעלם מהסרטונים שצילמו הנתבע 1 והמומחה מטעמו מהם עולה בבירור כי ישנה נזילת שמן במערכת הטורבו, כאשר גם העשן הלבן שעולה מהמנוע לדעת שני המומחים, יכול ללמד על שריפה של שמן שמגיע ממערכת הטורבו.
   שמינית, קביעתו ההחלטית של שריקי כי אין כל בעיה בטורבו, איננה יכולה לעמוד לנוכח שורה ארוכה של ראיות, והעובדה שהוא לא טען שיש בעיה בטורבו בנוסף לבעיה במנוע, מקשה לקבל את טענתו לגבי בעיה אך ורק במנוע.
10. ייתכן שניתן למצוא הסבר לתמיהה זו או אחרת מהשיקולים דלעיל, אולם השילוב של כל הבעיות הללו בחוות דעתו של שריקי, איננו מאפשר לבסס עליה פסק דין, וכאשר כל גרסת התביעה מבוססת על חוות דעת זו, נראה כי אין מנוס מהקביעה שהתובע לא הרים את הנטל.
11. במאמר מוסגר יצוין, כי גם עדותו של שמאי הנתבעים השמאי ערן אבני לא עוררה אמון רב, שכן למרות הבעיה של נזילת שמן בטורבו, לא היה לאבני הסבר כיצד נזילה כזאת לא מביאה לתקלה חמורה במנוע, לאחר שעות נסיעה רבות עם נזילת שמן במערכת הטורבו.
12. למעשה, די בדחיית חוות דעתו של שריקי כדי להביא לדחיית התביעה. ואולם, למעלה מן הצורך יצויין כי הנתבע 1 הסביר היטב את הבעיות השונות שהיו ברכב, גם במנוע וגם בטורבו, אשר חייבו החלפה הן של המנוע והן של הטורבו. הוא דיווח על כך לתובע בזמן אמת, תוך כדי החלפת המנוע, ואולם התובע גם בתצהירו וגם בכתב התביעה, לא תיאר כיצד עוד בשלב הראשוני של החלפת המנוע הציע לו הנתבע 1 להחליף גם את הטורבו. רק במהלך עדותו של התובע, הוא הודה כי עוד בשלב המקדמי במעמד החלפת המנוע, נאמר לו שיש שתי בעיות גם במנוע וגם בטורבו, וצריך להחליף את שניהם (ע' 12 ש' 26 – 27 לפרו').
13. דווקא עדותו של הנתבע 1, היתה מקצועית, בכך שפירט בדיוק מה היתה התקלה במנוע ומה היתה התקלה בטורבו. הוא הסביר כי בעת החלפת המנוע הוא פירק את הטורבו ואז ראה את הבעיה. באותו שלב, הוא הציע לתובע להחליף גם את הטורבו בעלות של 2,800 ₪ או 3,000 ₪, והתובע סירב. לאחר שהתובע חזר אליו שבועיים לאחר הרכבת המנוע החדש, הוא הציע להחליף את הטורבו ב- 5,500 ₪, כיוון שכבר סגר את המנוע (ע' 18 לפרו').
14. התובע אישר במהלך עדותו, כי שוב ושוב נאמר לו על ידי הנתבע 1, כי יש הכרח להחליף את הטורבו כי יש נזילת שמן בטורבו. התובע אישר כי הוא סירב עקב מצוקה כלכלית והמשיך לנסוע פרק זמן ממושך של כמה חודשים, עד שלטענתו החליף את הטורבו במוסך בצפון.
    לא ניתן לשלול, ואף סביר והגיוני, כי נסיעה ממושכת כזו, כאשר קיימת נזילת שמן בטורבו, יכולה לגרום גם לנזק למנוע, שאיננו בהכרח באחריות מי שהחליף את המנוע או בעל המנוע.
15. יתרה מכך, התובע אישר כי עשה לרכב טיפול 10,000 לאחר החלפת המנוע (ע' 11 ש' 21 לפרו') ועובדה היא כי לא נאמר לו דבר על תקלה במנוע באותו שלב. התובע גם לא המציא כל מסמך לגבי המוסך שלטענתו החליף לו את הטורבו בצפון, שכפי הנראה לא פתר את הבעיה בטורבו, והעדר ראיות תומכות לטענתו מקשה לקבל את גרסתו בדבר החלפת הטורבו בצפון.
16. על פניו, ההסבר הסביר וההגיוני על פי מאזן ההסתברויות, כי היו תקלות גם במנוע וגם בטורבו. אם התובע היה מחליף גם את הטורבו באותו שלב שבו הציע לו זאת הנתבע 1, התקלה לא היתה מתרחשת.
17. יתכן כי היה על הנתבע 1 לעמוד על החלפה גם של הטורבו, שעה שהוא מבין כי שחרור רכב עם טורבו פגום עלול לגרום לנזק לרכב, אולם לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע 1 בגין עובדה זו, שעה שדחיתי את טענתו העיקרית של התובע בדבר התקנת מנוע פגום, זאת כאשר התובע הוא זה שסירב להחלפת הטורבו.
18. נוכח כל האמור לעיל, נראה כי אין מנוס מדחיית התביעה. כיוון שהדחיה היא בעיקר על רקע נטלים, שכן לא עלה בידי התובע להוכיח כי המנוע שהוחלף לא היה תקין, וכיוון שייתכן שמוסכניק סביר היה חייב לעמוד על החלפת הטורבו, ישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בתוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ח אלול תש"פ, 07 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.