תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 23.4.17 בירושלים. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 3,803 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי (ובניכוי השתתפות עצמית).

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שמשאית הנתבעים נצמדה לרכבה ופגעה בו. הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובעת ניסה לעקוף את משאיתם, שעה שזו עקפה משאית שעמדה בנתיבה, וכל זאת תוך שרכב התובעת עולה על אי התנועה שמשמאל לנתיב.

נהגת רכב התובעת נפטרה, למרבה הצער, ועדותה לא הובאה לפני בית המשפט. נהג רכב הנתבעים חזר על הנטען בכתב ההגנה.

נוכח האמור, וכאשר אין לפני בית המשפט אלא את עדותו של נהג רכב הנתבעים, לא מצאתי כי ניתן לשלול את גרסתו – והתמונות שצורפו לכתבי הטענות מתיישבות גם עם גרסה זו, אף שהיא לא נעדרת ספקות. יוזכר, כי על בית המשפט להשתכנע שעלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות באופן שגרסת התובעת תגבר על הגרסה הנגדית, ולא שוכנעתי כי עלה בידי התובעת לעשות כן.

התביעה, לפיכך, נדחית. בנסיבות, אין צו להוצאות.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"א, 14 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.