1. כנגד המבקש ונאשם נוסף (חאתם עבאס ולהלן: עבאס) הוגש ביום 10/06/19 כתב אישום, שכלל בחובו שישה אישומים שונים. במסגרת האישומים יוחסו למבקש ולעבאס עבירות של קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, קשירת קשר לעוון ואיומים. עוד יוחסו למבקש בלבד עבירות של סחיטה בכוח ושיבוש מהלכי משפט, הכל בגין האירועים כפי שפורט בכתב האישום.

2. בהחלטתי במסגרת בקשת המעצר מיום 18.7.19, קבעתי כי מצויות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למבקש. עוד קבעתי, כי מתקיימת עילת מעצר בגין מסוכנות, גם אם היא משתנה במידת מה בעוצמתה באשר לאישומים השונים. בעניין זה ראיתי לייחס משקל להיקף המעשים שיוחסו למשיבים (שם), למספרם של המתלוננים המעורבים, לסכומים נשואי הסחיטות ולטיבם של המעשים ואופיים, אשר הצביעו על המסוכנות הקמה מהמבקש ועבאס. בהתחשב במהות המעשים, לרבות היכרות עם חלק מהמתלוננים, קמה גם עילת מעצר שעניינה חשש לשיבוש הליכים.

כן יוחס משקל לעברם הפלילי של המשיבים (שם), כאשר לחובת המבקש שלפניי עבר בעבירות של תקיפת שוטר והיזק לרכוש במזיד, שאף אם מרוחק (מהשנים 2005 ו – 2007) ואינו מכביד ביותר, הרי שמלמד כי זו אינה הסתבכותו הראשונה.

על אף האמור, לצורך בחינת האפשרות של שחרור לחלופת מעצר, במסגרתה תוגבל פחות חירותו של המבקש וכדי שתונח תמונה מלאה ושלמה בעניינו, הוריתי על קבלת תסקיר מעצר.

מתסקיר המעצר שהוגש בהמשך, עלה כי המבקש שרוי בתחושת קורבנות ומתקשה לראות את חלקו ואחריותו למצבו, כמו גם לבחון לעומק את בחירותיו השונות ואת הנזק שנגרם לאחרים כתוצאה ממעשיו. לפיכך, שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון להישנות התנהגות פוגענית דומה גבוהה. לצד האמור, הואיל והתרשם לחיוב מהמפקחים שהוצעו ומיכולתם להוות עבורו דמויות סמכותיות ומציבות גבול, המליץ על מעצר המבקש בפיקוח אלקטרוני תחת פיקוח משמרונים.

בית המשפט (כב' השופט סבאג) קבע ביום 14.8.19 כי אף שהמעשים חמורים, הרי שלמבקש יוחסו רק חלק מהם, כאשר רף החומרה אינו מהגבוהים. לפיכך, ולאחר בחינת יתר הטענות והמפקחים שהוצעו, הורה על מעצרו של המבקש באיזוק אלקטרוני.

3. ביום 4.11.19 ובעקבות הליך גישור, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בתיק העיקרי, ולפיו תוקן כתב האישום כך שהאישומים שיוחסו למבקש הינם סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע עוון (בגין 2 אירועים). המבקש הודה במעשים והורשע. ההליך העיקרי מצוי בשלב הטיעונים לעונש, כאשר לצורך זאת הופנה המבקש לקבלת תסקיר.

4. בהמשך לאמור, הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר. בדיון שהתקיים בפניי ביקש הסנגור להורות על ביטול מעצרו של המבקש באיזוק והסרת כלל התנאים הנוספים. לטענתו, תיקון כתב האישום והעובדה כי מראש העבירות לא היו ברף החומרה הגבוה צריכים להביא להקלה בתנאים. לאחר שהמבקש הודה, אין עוד חשש לשיבוש הליכים, ונטילת האחריות אף היא מעידה על הפחתת המסוכנות.

התנאים שהושתו על המבקש שנעצר באיזוק ללא חלונות כלל מכבידים ביותר ואינם מוצדקים עוד, כאשר גם במשך התקופה לא נרשמה לחובתו הפרה כלשהי.

5. המשיבה מצידה התנגדה לבקשה במתכונתה והציעה להפנות את המבקש לשירות המבחן, לאחריו ניתן יהיה לגבש עמדה מושכלת. לדבריה, המבקש הודה והורשע, וחזקת החפות אינה עומדת לו עוד. אין בנימוק שבבקשה בכתב כי עליו לצאת לפגישות בשירות המבחן כדי להוות שיקול להקלה בתנאים, וחלוף הזמן אף הוא אינו עומד לבדו.

דיון והכרעה

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ותוך עריכת האיזון הצריך ביניהם, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

7. כאמור לעיל, המבקש שוהה במעצר בפיקוח אלקטרוני מאז חודש אוגוסט, וקודם לכן היה נתון במעצר מיום 13.5.19.

הבסיס להחלטה האמורה היה היקף כתב האישום שיוחס למבקש במקור, ובכלל זה היקף האישומים, טיב המעשים, היקפם והעבירות הקמות מכוחם, וכן עילות המעצר הקמות בעניינו - המסוכנות והחשש לשיבוש מהלכי משפט אשר לעת ההיא היו בעוצמה מוחשית, עברו הפלילי, כמו גם האמור בתסקיר שהוגש בעניינו והערכת שירות המבחן לעניין המסוכנות.

8. עתה, משתוקן כתב האישום באופן משמעותי, הן ביחס להיקף האישומים והן בעבירות הקמות מכוחם, מבלי להקל באלה ראש, הרי שיש לכך השלכה ישירה באשר לעוצמת המסוכנות הקמה מהמבקש, וכן לחשש מפני שיבוש מהלכי משפט.

המבקש הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ולקח אחריות על המעשים, ולפיכך עילת השיבוש מופחתת אף היא בעוצמתה.

באמור יש כדי להוות שינוי נסיבות כהגדרתו של זה בסע' 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 המצדיק בחינה מחודשת של התנאים.

9. סבורני כי במארג הנתונים כפי שפורט לעיל, לרבות בכך שבפרק הזמן ששהה במעצר בפיקוח לא נרשמה לחובתו הפרת תנאים כלשהי באופן שהצדיק את האמון שניתן בו, יש כדי לשנות את נקודת האיזון הצריכה בעניינו. הותרתו במעצר בפיקוח אלקטרוני, על פי הנתונים הקיימים עתה הינה תוצאה בלתי מידתית.

10. לצד האמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמבקש הודה בביצוען של עבירות שעניינן סחיטה באיומים וקשירת קשר לעוון, אשר לא ניתן להקל בהן ראש, וחזקת החפות אינה עומדת לו עוד. עילת המעצר שעניינה מסוכנות עדיין שרירה וקיימת, אם כי בעוצמה פחותה.

11. בנסיבות העניין ועל בסיס האמור, אני סבורה כי יש להורות על ביטול מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני, והותרת המבקש במעצר בית מלא בפיקוחם של המפקחים שאושרו, וזאת לצד הערבויות שהושתו.

בתוצאה זו יש מחד גיסא כדי לתת ביטוי לשינוי הנסיבות שחל בעניינו, ומאידך גיסא להבטיח את שלומו ובטחונו של הציבור לעת הזו, בהינתן העבירות שבהן הודה והמעשים שביצע.

12. שקלתי האם, כעמדת המשיבה, יש להורות קודם למתן החלטה על הגשת תסקיר מעצר עדכני בעניינו של המבקש, שיבחן גם את סוגיית ביטול האיזוק ומצאתי שאין בכך צורך. אני סבורה כי מכלול הנתונים שנמנו לעיל מביא למסקנה ברורה שאין בעניינה צורך בהגשת תסקיר.

13. לצד האמור וכדי שתונח התמונה בכללותה בפני בית המשפט אף באשר ליתר התנאים המגבילים בהם שוהה המבקש ויוסיף לשהות, יש להורות על הגשת תסקיר עדכני. התסקיר יתייחס בין היתר להיקף הגבלת חירותו של המבקש ובכלל זה מעצר הבית בו הוא שוהה.

14. נדחה איפוא לקבלת תסקיר מעצר בהקשר זה ולהמשך דיון ליום 1.12.19 לשעה 9:00 .

15 המעצר בפיקוח אלקטרוני בטל בזאת. המבקש ישהה במעצר בית מלא באותו מקום תחת פיקוחם של המשמורנים שאושרו. הערבויות הכספיות ויתר התנאים נותרים בעינם.

החלטתי תיכנס לתוקפה ביום 18.11.19 שעה 14:00 בהיעדר החלטה מוסמכת אחרת.

המזכירות תמציא לצדדים למנהלת האיזוק ולשירות המבחן.

ניתנה היום, י"ח חשוון תש"פ, 16 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.