החלטה בסוגיות התלויות ועומדות:

1. ניתנה זה מכבר החלטה בדבר פירוק השיתוף במקרקעין. בשלב זה יש להכריע בשאלה – באיזה אופן יפורק השיתוף: בדרך של חלוקה בעין; במכירה (פרוטוקול והחלטה מיום 4.12.2019). בדיון השני, מיום 25.5.2020, התברר – כי הנתבע מבקש למצות את בירור האפשרות, שלפיה הפירוק ייעשה בדרך של רישום בית משותף. התיבה "רישום בית משותף" לא באה בכתב ההגנה. הנתבע טוען כי הוא אינו מנוע מלעתור לפירוק השיתוף בדרך כאמור. התובעת טוענת כי טענה כאמור עולה כדי הרחבה של חזית המחלוקת.
2. אין ספק, כי ניתן וראוי היה לציין, בכתב ההגנה, באופן מפורש, כי מבוקש לבחון אפשרות לפרק את השיתוף את דרך של רישום בית משותף. בחינה כאמור מחייבת קבלת חוות דעת מתאימה, ולו היה הדבר נטען באופן מפורש, הייתה נערכת פנייה מתאימה עוד בישיבת קדם המשפט הראשונה. ספק אם טענה כאמור עולה כדי הרחבה של חזית המחלוקת, שהרי רישום בית משותף הוא מקרה פרטי של חלוקה בעין, ולמעשה – רישום בית משותף הוא דרך של חלוקה בעין או תהליך ה"דומה לחלוקתו בעין" (ע"א 752/82 ריינר נ' קומיסר, פ"ד לז(3) 131 (1983)), וככלל – יש למצות הליך של רישום בית משותף לפני בחינת אופציית פירוק בדרך של מכירה. היינו, ככלל, אין להחליט על מכירה לפני בחינת אופציית פירוק על דרך של רישום בית משותף והגעה למסקנה שאין ללכת בדרך זו (באשר למתחם הפעלת שיקול הדעת ראו: ע"א 8318/96 קוצר נ' ציטיאט, פ"ד נג(4) 849 (1999)). למעשה, מכירה – מהווה חריג. בכל זאת, ספק אם על התובע – שמבקש להביא לפירוק השיתוף בדרך של מכירה – להתייחס במפורש לסוגיה (הנתבע טוען כי התובעת התייחסה בראיות שהביאה לסוגיה), אם הנתבע לא גילה דעתו, כי הוא עצמו מבקש לקדם פירוק בדרך זו. בהינתן הוראות הדין, הספק – באשר לאפשרות שמדובר בהרחבת חזית – נזקף לזכות הנתבע. לא ראיתי צורך להרחיב בדבר, שהרי גם אם הטיעון עולה כדי הרחבה של חזית המחלוקת – לא מצאתי מקום, כאמור – בהינתן נסיבות העניין, מהות ההליך ואופיו – לא להתיר הרחבה של החזית. לפיכך, יראו את האפשרות כי פירוק השיתוף ייעשה על דרך של רישום בית משותף כחלק בלתי נפרד מטיעון הנתבע.
3. הנטל להכין את המסמכים הנדרשים לצורך פנייה בהליך מתאים לבחינת היתכנות הרישום יוטל על הנתבע. עם זאת, משהנתבע לא טען בכתב הגנתו, באופן מפורש, כי זו כוונתו, וקיים ספק את התובעת הבינה מהי עמדתו המלאה והמדויקת, והיא הגישה זה מכבר את ראיותיה (מבלי להתייחס לסוגיה או מבלי למצות את טיעוניה, במישור הראייתי, לסוגיה), יהא עליו להגיש את הבקשה תחילה אל התובעת, כאשר התובעת תכין נייר עמדה מטעמה, והבקשה ביחד עם נייר העמדה של התובעת – יהיו חלק מהמסמכים שיופנו אל כב' המפקחת.
4. מתן שהות לנתבע לפנות אל הגורמים המוסמכים לצורך הצגת אסמכתה מתאימה לפיה ניתן להורות על חלוקה בעין (חלוקה בעין במובן הרגיל (שלא על דרך רישום בית משותף)): התובעת הודיעה כי היא אינה מבינה באיזה פנייה מדובר (סעיף 10 לעמדת התובעת); הנתבע מסתייג אף הוא מהאמור (סעיף 12 לעמדת הנתבע). הנתבע אינו מבקש שהות לערוך פנייה מתאימה, וכבר מהטעם כאמור – לא תינתן השהות עליה הוצע (יצוין כי מקרקעין שניתנים לחלוקה הם מקרקעין שקיים לגביהם תשריט חלוקה שאושר על ידי מוסדות התכנון, כאמור בסעיף 143 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. הכוונה הייתה ליתן שהות להצגת תשריט כאמור).
5. מינוי של מומחה מטעם בית המשפט: שני הצדדים מתנגדים למינוי של מומחה. בנסיבות כאמור, לא ימונה מומחה מטעם בית המשפט.
6. בקשת הנתבע להביא ראיה נוספת: לאחר בחינה של הבקשה, התשובה והתגובה לתשובה, בהינתן השלב בו מצוי ההליך, ועל מנת שתינתן לצדדים יומם המלא בבית המשפט, כמו גם בשים לא לאופי הראיה וטיבה, לא מצאתי מקום לחסום את דרכו של הנתבע מהבאת ראיה נוספת, כמבוקש. תינתן לתובעת זכות להשלים את ראיותיה.
7. הוצאות ההליך: סוגיית הוצאות תובא בחשבון בפסק-הדין.
8. סיכום: אני מורה כדלקמן –
9. על מנת לבחון את היתכנות הפירוק בדרך של רישום בית משותף, ובשים לב להוראת סעיף 42(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מתבקשת כב' המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב ליתן חוות דעתה בסוגיה.

המזכירות מתבקשת אפוא להעביר את החלטתי אל כב' המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב.

התובעת תאפשר גישה של הנתבע, לרבות באמצעות בעל מקצוע מטעמו, למקרקעין, לאותם חלקים שבהם היא מחזיקה, לצורך עריכת תיעוד ומדידה.

עד ליום 28.1.2021 יכין ב"כ הנתבע את המסמכים הנדרשים לצורך העברתם אל כב' המפקחת. עד למועד כאמור הוא ימציא אותם לב"כ התובעת, אשר תערוך את התייחסותה (ביחס לאותם היבטים מקצועיים שמצויים בתחום סמכות כב' המפקחת) ותמציא את נייר העמדה מטעמה לב"כ הנתבע עד ליום 15.2.2021.

המסמכים הנדרשים, ביחד עם נייר העמדה של התובעת, יימסרו בלשכת כב' המפקחת (ע"י ב"כ הנתבע) עד ליום 21.2.2021.

1. הנתבע יגיש את הראיה המשלימה מטעמו עד ליום 28.1.2021. ביחד עם אותה ראייה, הוא רשאי להגיש התייחסות משלימה (באשר למשמעויות הרלוונטיות של אותה ראייה) מטעם השמאי מטעמו; ראייה משלימה מטעם התובעת ניתן להגיש עד ליום 28.2.2021.
2. דיון נוסף (קדם משפט או הוכחות) ייקבע לאחר שתימצא בתיק חוות דעת כב' המפקחת.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל הצדדים, וכן אל כב' המפקחת.

עיון פנימי: 15.3.2021

ניתנה היום, י"ד טבת תשפ"א, 29 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.