1. בקשת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: אנ"י) לעיכוב הליכים בתביעה שכנגד.

רקע

2. אנ"י הגישה נגד הנתבעים (להלן: קברט ואשחר ובמאוחד – קברט) תביעה כספית בסך של כ- 31,000,000 ₪ שעניינה מתן חשבונות ותשלום תמלוגים בגין שיווק והפצה של זכויות בפטנטים בקשר לייצור תרופה לטיפול בסרטן מסוג לימפומה (YESCARTA), לפי הסכם שנחתם בין הצדדים וצד נוסף (אוניברסיטת קליפורניה) (להלן: ההסכם התלת צדדי).

3. קברט הגישו תביעה שכנגד למתן סעד הצהרתי לפי הדין החל על העניין, החל מחודש 11/18 פקע האחרון מבין הפטנטים הרלבנטיים שיש לאנ"י יחד עם אוניברסיטת קליפורניה אינטרס בהם לפי ההסכם התלת צדדי, וכי אנ"י אינה זכאית לתשלומים כלשהם מכוח אותו הסכם או בכלל בגין שנת 2019 ואילך.

4. ההסכם התלת צדדי התייחס לאופן המסחור והשיווק של זכויות של הצדדים בפטנטים שונים. אין מחלוקת שעל ההסכם התלת צדדי חל דין זר, דין מדינת קליפורניה בארה"ב.

5. אנ"י טענה כי מגיעים לה כספים בקשר להסכם התלת צדדי וכן מתן חשבונות. עיקר התביעה נוגעת להסכם אופציות שחתם אשחר מול חברת תרופות אחרת (קייט פרמה), ואשר לטענת אנ"י ההסכם התלת צדדי חולש עליו.

6. קברט הגישה תביעה שכנגד, היא מושא הבקשה לעיכוב הליכים.

בתביעה שכנגד, קברט עתרה למתן הצהרה לפיה אנ"י לא זכאית יותר לתגמולים מכוח ההסכם התלת צדדי.

העובדות מושא התביעה שכנגד אינן במחלוקת. לפי הנטען בתביעה שכנגד, הפטנטים של אנ"י מושא ההסכם התלת צדדי, ביחד עם אוניברסיטת קליפורניה פקעו כולם זה מכבר. האחרון שבהם פקע בחודש 11/18. הפטנט היחיד שעדיין בתוקף מבין הפטנטים מושא ההסכם התלת צדדי הוא פטנט 465 של קברט.

בתמצית, טענת קברט הייתה כי לפי דיני הפטנטים האמריקאים, החלים בענייננו, בעל פטנט אינו רשאי לקבל תמלוגים בגין אותו הפטנט לאחר פקיעתו של הפטנט. לתניה המזכה בעל פטנט בתמלוגים לאחר פקיעת הפטנט, אין תוקף. קברט הפנתה לעניין BRULOTTE V. THYS CO 379 U.S. 29 (1964) (להלן: דוקטרינת ברולוט) שם לטענתה נקבע שבעל פטנט אינו יכול להסתמך על הסכם בדבר תשלום תמלוגים מעבר לתקופת תוקפו של הפטנט.

אנ"י, מצדה, טענה כי הלכת ברולוט אינה חלה בענייננו, מטעמים שונים, ואף צומצמה בהלכה אחרת בעניין Kimble v. Marvel entertainment, LLc., 135 s. ct. 2401 (2015)

7. במקביל להליך זה התנהלו בין הצדדים הליכים שונים בבתי המשפט בארצות הברית.

ההליך הרלבנטי לעניין בקשה זו הוא תביעה שהגישה אנ"י ביום 2.7.20, (לאחר הגשת התביעה שכנגד) בפני בית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק וזאת לתשלום הסכומים שקברט חבה לאנ"י מכוח ההסכם התלת צדדי בגין רווחיה בשנת 2019, וכן למתן סעד הצהרתי לפיו ההסכם התלת צדדי עומד בתוקפו למרות דוקטרינת ברולוט וכי קברט עדיין חבה בתשלומים לאנ"י מכוחו. (להלן: התביעה המקבילה). סעד אחרון זה אינו אלא "תביעת מראה" לתביעה שכנגד שהגישה קברט כאן, ועל כך אין מחלוקת.

הבקשה שלפני

טענות אנ"י

8. אנ"י טענה שיש להורות על עיכוב הליכים בתביעה שכנגד מהטעם שבית המשפט האמריקאי הוא הפורום הנאות והעדיף לבירור הסוגיות השנויות במחלוקת. הסוגיה היחידה השנויה במחלוקת היא סוגיה משפטית ועליה להתברר לפי דיני הפטנטים האמריקאים. לבית המשפט האמריקאי יש היכרות ומומחיות בסוגיה זו ועל כן הוא עדיף על פני הפורום הישראלי.

9. אנ"י הוסיפה כי היא חברה אמריקאית, שהתקשרה בהסכם התלת צדדים שעליו חלים דיני מדינת קליפורניה, ומטרתו להסדיר את מסחורם של פטנטים הרשומים בארצות הברית בלבד.

אנ"י הוסיפה כי קברט אומנם חברה ישראלית, אולם פעילותה היחידה נובעת משימוש ומסחור זכויות פטנטים בהתאם לאותו הסכם ופעילותה מבוצעת אך ורק מול חברה אמריקאית ובארצות הברית.

10. בנסיבות אלו, לטענת אנ"י, הציפיה הסבירה של הצדדים היא שדיון הנוגע לדיני הפטנטים האמריקאים ולזכויות הפטנטים הרשומות בארצות הברית בלבד וכאשר מדובר בפעילות מסחרית מכוח אותם פטנטים המבוצעת בארצות הברית בלבד, שהפורום הנאות לא יהיה הפורום הישראלי לדון במחלוקות ביניהם. לטענתה, קברט עצמה נקטה בהליכים משפטיים הקשורים לזכויותיה בפטנטים בארצות הברית ולכן לא תוכל להישמע הטענה לפיה קברט ציפתה באופן סביר שהפורום הישראלי ידון בטענותיה.

11. בטיעון המשלים אנ"י הרחיבה וטענה שקברט לא העלתה את טענותיה ביחס לחלותה של דוקטרינת ברולוט בהליך משפטי קודם שהתנהל בין הצדדים בו אנ"י נקטה נגד קברט בארצות הברית, ומכאן שהעלאת טענה זו כעת בהליך בישראל היא טענה כבושה שקברט העדיפה להעלותה כעת בפני בית משפט זה מתוך ידיעה שטיעוניה בעניין זה היו נדחים על ידי בית המשפט בניו-יורק שלו מיומנות רבה יותר בסוגיות אלה.

בעניין זה, אנ"י התייחסה לתביעה שהיא הגישה ביום 10.6.19 לבית המשפט הפדרלי בניו יורק, למתן סעד הצהרתי שיקבע שהסכם המחאה שנכרת בינה לבין אוניברסיטת קליפורניה תקף, וכי אין לעכב תשלומים המגיעים לה. באותו הליך, קברט לא טענה דבר ביחס לתחולת עניין ברולוט (להלן: התביעה בנושא ההמחאה).

לטענת אנ"י, קברט העלתה לראשונה טענה זו בתביעה שכנגד שהוגשה לבית משפט זה ביום 5.4.20. סמוך לאחר מכן, ביום 27.4.20, בית המשפט בניו-יורק קיבל את התביעה של אנ"י בנושא ההמחאה. אולם, מספר ימים לאחר מכן קברט הודיע שהיא לא מחויבת לשלם תמלוגים לאנ"י נוכח דוקטרינת ברולוט. במצב דברים זה, לטענת אנ"י היא הגישה תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט בניו-יורק שיצהיר שהיא זכאית להמשיך לקבל תמלוגים על אף עניין ברולוט. מכאן, לטענת אנ"י, התביעה המקבילה היא המשך טבעי לתביעתה בנושא ההמחאה.

לטענת אנ"י היא לא יכולה הייתה להגיש את התביעה השנייה בניו-יורק, טרם הוגשה התביעה שכנגד של קברט בה טענה לראשונה שקברט פטורה מתשלום תמלוגים עקב דוקטרינת ברולוט.

12. עוד לטענת אנ"י, אינטרס הציבור ובעיקר יעילות הדיון והחיסכון במשאבים שיפוטיים, מובילים גם הם למסקנה שהפורום הזר עדיף. לטענתה, בתביעה שכנגד הועלתה סוגיה אחת ויחידה שהינה טענה משפטית טהורה שאין לה כל קשר לישראל- היא נוגעת לשאלת תחולתה של דוקטרינה מדיני הפטנטים האמריקאים של ההסכם המסדיר את מסחורם של פטנטים הרשומים אך ורק בארצות הברית. לכן לטענתה סוגיה זו צריכה להיות מוכרעת על ידי בית משפט מומחה בארצות הברית בהתאם לתביעה שאנ"י הגישה לבית המשפט בארצות הברית.

13. אנ"י הוסיפה כי יש לעכב את התביעה גם בשל הליך תלוי ועומד העוסק באותו עניין בבית הדין בארצות הברית. המשך הדיון בתובענה שכנגד עלול להביא להכרעות סותרות בשעה שבית המשפט האמריקאי דן בתביעת אנ"י ביו-יורק באותו עניין. מבחינת יעילות הדיון, יהיה זה יעיל יותר שבית משפט אחד ידון במלוא הטענות.

14. מסיבות אלה, לטענת אנ"י ראוי לעכב את התביעה שכנגד על אף שהיא מוקדמת בזמן.

טענות קברט

15. קברט טענה מנגד שיש לדחות את טענותיה של אנ"י ולו בשל העובדה שאנ"י הגישה את תביעתה לבית המשפט בארצות הברית מספר חודשים לאחר שהוגשה התביעה שכנגד על ידי קברט.

אנ"י הגישה למעשה שתי תביעות נגד קברט. אחת הוגשה בישראל והשנייה בארצות הברית תוך שהיא בחרה לפצל באופן מלאכותי את טענותיה מבלי שניתן כל הסבר לכך.

16. לטענת קברט, אנ"י עצמה הגישה את התביעה בישראל על בסיס דיני מדינת קליפורניה. אנ"י ייחדה פרק שלם בתביעתה לדין החל על התביעה תוך הפניה לחקיקה ולפסקי דין אמריקאים.

למרות זאת, אנ"י לא ראתה כל מניעה להגיש את תביעתה לבית המשפט בישראל וטענה שנתונה לו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה. לפיכך אנ"י מושתקת כעת מלטעון אחרת.

17. עוד לטענת קברט, התביעה שכנגד הוגשה במסגרת הליך אחד, בין אותם צדדים ובקשר לאותו הסכם, כאשר שתי התביעות נדונות לפי הדין הזר תוך שאנ"י מכירה בישראל שהוא הפורום הנאות לדון בכתב תביעתה.

במצב דברים זה, לטענת קברט הגשת התביעה המקורית בישראל על ידי אנ"י כמוה כהסכמה להתדיין בישראל גם בקשר לתביעה שכנגד שהגישה קברט. מושכלות יסוד הן שתביעה שכנגד מוגשת במסגרת אותו הליך של התביעה המקורית ונדונה במאוחד. בענייננו, אנ"י למעשה מבקשת לברר את תביעתה המקורית בבית משפט זה ולהימנע מלברר את התביעה שכנגד, משום שהוגשה תביעה מאוחרת על ידה בבית משפט זר.

18. בטיעון המשלים קברט הבהירה שטענותיה של אנ"י בעניין "טענה כבושה" אינה נכונה ואינה רלבנטית. לטענת קברט, התביעה בנושא ההמחאה עסקה בשאלת תוקף הסכם ההמחאה בין אונ' קליפורניה לבין אנ"י- כלומר, האם לאחר חתימתו, קברט חייבת לשלם לאנ"י את חלקה ישירות ולא באמצעות אונ' קליפורניה. לטענת קברט, דוקטרינת ברולוט עליה היא מסתמכת אינה רלבנטית לסוגיה זו. כך למשל, ביחס לתמלוגים בגין התקופה שקדמה לפקיעת הפטנטים, ולכן היא לא יכולה הייתה להעלות אותה כטענת הגנה בתביעה בנושא ההמחאה. קברט הוסיפה שהיא אף שילמה לאנ"י סך של 466,000 $ בעקבות פסק הדין בתביעה בנושא ההמחאה, בגין פעילות משנת 2017 שקדמה לפקיעת הפטנטים.

קברט ציינה כי אנ"י לא העלתה טענות בנושא זה בכתב ההגנה שכנגד מטעמה, אף שהתייחסה לנושא עיכוב ההליכים.

19. אשר לטענות ביחס לפורום הנאות, לטענת קברט לבית המשפט בישראל מירב הזיקות לדון בתביעה. עסקינן בתביעה שכנגד, כאשר קיים הליך תלוי ועומד. התביעה שכנגד מתבררת לפי הדין במסגרת אותו הליך של התביעה העיקרית שיזמה אנ"י.

קברט היא חברה ישראלית המנהלת את עניינה בישראל, התקבולים מהפטנטים מועברים לחשבונה של קברט בישראל. חלק מהתקבולים הועברו לחשבון נאמנות בישראל ועורך דין ישראלי מטפל בכך. אנ"י מיוצגת על ידי עורך דין מישראל. בעצם העובדה שאנ"י הגישה תביעה לבית המשפט בישראל, קמה ציפייה של שני הצדדים לברר את המחלוקת בישראל.

20. עוד לטענת קברט, דיון בשתי התביעות בישראל ייעל את ההליך ויחסוך במשאבים.

21. קברט הוסיפה שקבלת טענותיה של אנ"י יביא למצב בלתי הגיוני שבו בכל מקרה שבו תוגש תביעה בישראל לפי הדין הזר יוכל הנתבע להגיש תביעת מראה נגד התובע, חודשים לאחר מכן ולהביא בכך לעיכוב הליכים של התביעה הראשונה בזמן.

22. קברט טענה כי לכל היותר יש לעכב את התביעה שהוגשה על ידי אנ"י בבית המשפט בארצות הברית.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

23. טענתה המרכזית של אנ"י היא, שהפורום הטבעי לדון במחלוקת נושא התביעה שכנגד הוא בית המשפט הזר (בתביעה המקבילה). אנ"י לא חלקה על סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה, אך טענה כי בית משפט זה אינו פורום נאות בנסיבות העניין, ומטעם זה, יש לעכב את ההליכים כך שהמחלוקת תידון בתביעה המקבילה.

24. שאלת "הפורום הנאות" או "הפורום הטבעי" נדונה בהרחבה בפסיקה, שקבעה כי בבוא בית המשפט לקבוע טבעיות הפורום, עליו להתחשב בכלל הנסיבות, וליישם את מבחן מירב הזיקות (ראו: רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co, פ"ד נב (1) 109 (1998).

עם השנים ובשל התפתחות הטכנולוגית, הניידות של מידע ושל אנשים ברחבי העולם, נטיית בתי המשפט להיעתר לטענת פורום לא נאות הולכת וקטנה, וטענת פורום לא נאות לא תתקבל בקלות (ראו: רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1)817 (1998)).

25. לפי הפסיקה, כאשר בית משפט נדרש לשקול אם על פי מירב הזיקות יש לקיים את ההליך בפניו, עליו לצאת מנקודת הנחה שקנויה לו סמכות לדון בעניין. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור ובאופן משמעותי לפורום הזר, יקבע שהוא לא הפורום הנאות.

26. מבחן מירב הזיקות עדיין נותר כמבחן המהותי, אליו מתווספים ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ויכולתם לנהל הליך יעיל בישראל (רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Serviços de Saude S/C Ltd. , פ"ד נז (5) 414 (2003)).

27. הנטל לשכנוע כי הפורום בלתי נאות רובץ על המבקש (ראו: ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מ"ח(2)77 (1994)). עליו לשכנע, כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לעבר הפורום הזר (בע"מ 9796/09 פלוני נ' פלונית (4.1.10) (להלן: עניין פלוני); בג"צ 1073/05 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (25.6.08)).

28. השאלה, אם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנכון לדון בתובענה, נתונה לשיקול דעת בית המשפט, בהתאם למכלול הנסיבות. השיקולים אותם נדרש בית המשפט לשקול בבואו ליתן החלטה בשאלת הפורום המתאים, נחלקים לעניינים בעלי אופי אינדיבידואלי, הנוגעים לבעלי הדין, כגון שיקולי יעילות וציפיית הצדדים, וכן להיבטים בעלי אופי ציבורי-מערכתי, הנוגעים לאינטרס שבשיטת המשפט הישראלי לדון בתובענה (ראו עניין פלוני).

מן הכלל אל הפרט

חלות הדין הזר על התביעה שכנגד

29. אין מחלוקת בין הצדדים כי הדין החל על התביעה שכנגד הוא הדין הזר. אמנם על ההסכם חל דין מדינתי זר (קליפורניה ארה"ב) ואילו על השאלה ביסוד התביעה שכנגד חל הדין הפדרלי האמריקאי בנושא הפטנטים, אך עדיין בשתי התובענות יידרשו הצדדים להגיש חוות דעת של מומחים בנושא הדין הזר.

30. זאת ועוד. טענת אנ"י בעניין זה לוקה בחוסר תום לב במידת מה. נזכיר, התביעה העיקרית הוגשה על ידי אנ"י לבית משפט זה ואין כל מחלוקת שהדין הזר חל. טענתה של אנ"י כעת לפיה יש לנהל את התביעה בבית משפט בארצות הברית משום שהדין הזר חל, אינה מתיישבת עם האופן בו פעלה. אם סברה אנ"י שחלות הדין הזר מחייבת את ניהול התביעה בבית משפט בארצות הברית, ממילא היה עליה להגיש את תביעתה היא גם כן בפורום הזר, אך היא לא פעלה כך.

במילים אחרות, אנ"י הכירה בנאותות הפורום הישראלי והסכימה להתדיין בו לפי הדין הזר, כך שהיא מנועה מלטעון אחרת כעת.

מבחן מירב הזיקות

31. אין חולק שהליך זה נפתח ביוזמתה של אנ"י בתביעה שהגישה נגד קברט וההליך בתביעה העיקרית תלוי ועומד. אנ"י מיוצגת על ידי עורכי דין בישראל. מעצם העובדה שאנ"י פתחה בהליך בבית המשפט בישראל היא למעשה הודעה כי לבית המשפט בישראל נתונות מירב הזיקות לדון בתובענה העיקרית.

32. לזאת יש להוסיף שקברט היא חברה ישראלית המנהלת את ענייניה בישראל, לטענת קברט קיימים בעלי זכויות נוספים שמרביתם ישראלים שמקבלים חלק מהתקבולים שמקבלת קברט ממסחור הפטנטים בהסכם הרישיון. התשלומים שמקבלת קברט מועברים לחשבונה בישראל, חלק מהתשלומים שהועברו בין אנ"י לקברט הועברו לחשבון נאמנות שמנוהל בישראל.

33. ככלל, תביעה שכנגד צריכה להתברר במסגרת אותו הליך ואנ"י יכלה הייתה לצפות שתוגש נגדה תביעה שכנגד בבית משפט זה, עת הגישה את התביעה העיקרית לבית המשפט בישראל.

התביעה שכנגד שהוגשה על ידי קברט נוגעת לאותם בעלי דין, עוסקת באותו הסכם והתשתית העובדתית זהה.

אני דוחה את טענת אנ"י לפיה אין כל קשר בין התביעות.

התביעה העיקרית עוסקת בתקבולים שאנ"י לכאורה אמורה לקבל לפי ההסכם התלת צדדי. בתביעה שכנגד נטען שאנ"י לא זכאית לקבל תקבולים לפי ההסכם התלת צדדי, מטעם אחר.

למעשה שתי התביעות מתבססות על ההסכם התלת צדדי ועוסקות בשאלת התשלום של קברט לאנ"י. אנ"י עצמה הפנתה בכתב ההגנה שכנגד לעובדות והשתלשלות העניינים כפי שהם מופיעים בכתב התביעה המקורי (ראו סעיף 36 לכתב ההגנה שכנגד).

בעצם העובדה שצריך יהיה לדון בטענות לפי הדין הזר ולפרט את דיני הפטנטים לפי הדין הזר, אין בה כדי למנוע דיון בבית משפט זה כמכלול אחד. להיפך, במצב דברים זה ניתן להכריע במלוא הסוגיות כמכלול אחד בבית משפט אחד.

34. לא ראיתי ממש בטענת אנ"י בנושא "כבישת טענותיה" של קברט בתביעה שכנגד. ראשית, אנ"י לא העלתה טענה זו בכתב ההגנה שכנגד מטעמה והיא הועלתה לראשונה בטיעון המשלים. שנית, לגופו של עניין, מתוך תיאורם של הצדדים עולה שהתביעה בנושא ההמחאה ביררה את השאלה האם קברט נדרשת להעביר תמלוגים לאוניברסיטת קליפורניה או ישירות לאנ"י, כלומר: אופן תשלום התמלוגים, וכלל לא עסקה בשאלה האם אנ"י זכאית לתמלוגים. זאת ועוד, לפי הנטען ע"י קברט, התביעה בנושא ההמחאה התייחסה גם לתקופה שלפני פקיעת הפטנט של אנ"י, כך שממילא היה צורך להכריע בה, ללא קשר לשאלת תשלום התמלוגים לאחר מועד הפקיעה. שלישית, מובן כי בכל הקשור ל"כבישת" טענה, מדובר בטענה לגופו של עניין, שאנ"י יכולה להעלות במהלך ההליך, אך אין בה כדי להכריע את גורל הפורום.

מאחר שנושא פקיעת הפטנטים אינו קשור לנושא תביעת ההמחאה, ממילא אין ממש בניסיונה של אנ"י להציג את התביעה המקבילה בארה"ב כ"תביעת המשך" לתביעה בנושא ההמחאה, והתביעה המקבילה נותרה המאוחרת בזמן מבין שתי התובענות.

35. אשר לטענתה של אנ"י לפיה דיון בטענותיה המשפטיות של קברט יהיה יעיל וראוי יותר אם יתקיים בארצות הברית לאור הצורך להוכיח את הדין אמריקאי באמצעות מומחים, אני סבורה שאין בה כדי להצדיק עיכוב הליכים בנסיבות העניין. כפי שהובהר, ממילא יידרשו מומחים לדין הזר בתביעה שהוגשה על ידי אנ"י. זאת ועוד, אף אם תידרש הגעת מומחים מחו"ל, הרי שמשקלה של טענה זו הולך ופוחת לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות הקיימות)רע"א 9141/00 Franz Lang נ' מרכס, פ"ד נו(1) 118, 123 (2001).

שיקולים ציבוריים

36. נוכח האמור לעיל יעילות הדיון והחיסכון במשאבים שיפוטיים מביאים למסקנה כי הפורום הנוכחי עדיף לבירור הסוגיה. עסקינן בתביעה שכנגד שמתבררת במסגרת התביעה העיקרית, בפני אותו בית משפט, בין אותם צדדים. ממילא בתביעה העיקרית נדרש בית המשפט להיכבד ולהיכנס לפרטי ההסכם התלת צדדי ולטענות עובדתיות מורכבות. העובדה שלצד אלו יידרש בית המשפט גם להכריע בשאלה הממוקדת נושא התביעה שכנגד, אינה מהווה שיקול שיש בו כדי למנוע את בירור התובענה בבית משפט זה, מבחינת המשאבים השיפוטיים.

ציפיותיהם הסבירות של הצדדים

37. ציפייתה של אנ"י אשר נקטה מלכתחילה בהליך משפטי בבית משפט זה הייתה כי ההליך יתנהל בבית המשפט הישראלי. במצב דברים זה, יש לראות בה כמי שהסכימה שגם התביעה שכנגד תידון בבית משפט זה. אנ"י היא זו שצריכה להוכיח שזו לא הייתה ציפיית הצדדים, אולם מקום שבו היא בעצמה נקטה בהליך העיקרי והגישה אותו לבית משפט זה, כל טענה אחרת שתטען ביחס לכך, תהיה נגועה בחוסר תום לב.

עיכוב הליכים בשל עניין תלוי ועומד

38. לבית המשפט נתונה הסמכות, מכוח הכלל של "הליך תלוי ועומד" (LIS ALIBI PENDENS) להורות על עיכוב ההליכים בתובענה מקום בו תלוי ועומד הליך אחר בין הצדדים שבו עומדת לדיון סוגייה זהה במהותה. סמכות זו הינה סמכות שבשיקול דעת אשר תופעל על יסוד שיקולים של יעילות הדיון, חיסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, מאזן הנוחות ועוד (ראו: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן (ביום 28.1.02)). אולם, סמכות זו לא תופעל במלוא עוזה כאשר מדובר בשתי תביעות שאחת מהן הוגשה בארץ והאחרת מחוצה לה. ראו ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, בע' 485 (1975):

"ההלכה, כפי שנקבעה בפסק-הדין... היא, שכשמדובר בשתי תביעות, שהוגשו בארץ ואשר עילותיהן זהות באופן מהותי, בית-המשפט יעכב את הדיון בשניה כדבר שבשיגרה מתוך הנחה שהשניה היא תביעה מטרידה, בו בזמן, שכשמדובר בשתי תביעות, שאחת מהן הוגשה בחוץ-לארץ והשניה בארץ, הנחה זו אינה קיימת, מאחר וכאמור, צורות שונות של סעדים ודרכי דיון יכולים להיות בחוץ לארץ, שאינם קיימים בארץ. אולם גם במקרה כזה יש סמכות לבית המשפט לעכב את התביעה שהוגשה בארץ, אם הוכח, שהתביעה השנייה מטרתה להטריד ולהכביד על היריב. זוהי סמכות הטבועה בבתי-המשפט, כדי למנוע ניצול לרעה של הליכי הדיון".

39. בענייננו, התביעה שכנגד של קברט היא המוקדמת בזמן ולאור המפורט לעיל אנ"י לא הציגה שיקולים שיש בהם כדי להצדיק את עיכוב ההליכים בתביעה המוקדמת דווקא.

40. טרם סיום אתייחס לפסיקה שאנ"י הביאה בבקשתה. חלק מפסקי הדין דווקא דחו את הטענה בדבר פורום לא נאות (ראו: רע"א 851/99 הנאמנים בפשיטת רגל של ABC Containerline N.V פ"ד נז(1) 800 (2003), רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG (29.1.09), רע"א 2939/13 פלדמן נ' בנק דיסקונט (19.5.13)- פסק דין שדן בהיתר המצאה, טענת פורום לא נאות נדחתה), חלקם לא רלבנטי (רע"א 10250/08 קציב נ' ZAO RAIFFEISENBANK (18.3.10), רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום נ' דלתה דיגיטל (11.7.13), ע"א 362/83 מנורה חב' לביטוח נ' האניה "דונאר", פ"ד לח(2) 505 (1984)- שם דובר בתניית שיפוט זר)

חלק מפסקי הדין דווקא תמכו בכך שיש לעכב את התביעה המאוחרת כפי שהינה תביעתה של אנ"י (רע"א 538/19 מכלוף אילוז נ' חברת א.ד.ר בנין ופיתוח (11.3.19), ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477 (1975)).

סיכום

41. לאור הנימוקים המפורטים לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים.

42. אנ"י תישא בהוצאות קברט בסכום של 7,500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"א, 27 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.