1. לפניי בקשת רשות להגן שהגישה המועצה המקומית כפר בענה (להלן: "המבקשת") בקשר עם תביעה כספית בסך 780,285.67 ₪ שהגישה נגדה אביב שבתאי יוסף בע"מ (להלן: "המשיבה").
2. עניינה של התביעה הוא חוב כספי נטען של המבקשת למשיבה בגין שירותים שהמשיבה סיפקה למבקשת בהתאם להסכם לעבודות הקמה, אחזקה ושיקום תשתיות במסגרת מכרז את/20/2017 מיום 26.9.2017 שפורסם על ידי החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "משכ"ל"), צווי התחלת עבודה וחשבונות שאושרו על ידי המבקשת.

כתב התביעה מתייחס לארבעה (4) חשבונות שאושרו על ידי המבקשת בשנת 2018 ואשר בגינם הוצאו הזמנות עבודה - הזמנת עבודה מס' 1 חשבון על סך 44,623.7 ₪; הזמנת עבודה מס' 4 חשבון על סך 137,980.74 ₪; הזמנת עבודה מס' 5 חשבון על סך 356,568.09 ₪ והזמנת עבודה מס' 6 חשבון סופי על סך 228,923.18 ₪. לכתב התביעה צורף הסכם ההתקשרות בין הצדדים, הסכם המסגרת בין המבקשת לבין משכ"ל, הזמנות עבודה שהוציאה המבקשת בגין החשבונות מושא התביעה וחשבונות התשלום שאושרו לתשלום על ידי המבקשת.

1. בבקשה, הנתמכת בתצהיר מהנדס המבקשת, מאשרת המבקשת כי כל ארבעת החשבונות מושא התביעה אושרו.
2. לטענת המבקשת למרות אישור החשבונות על ידה, אין עליה לשלם למבקשת מאום בגין חשבונות אלה משני טעמים:

האחד; המבקשת טוענת כי בהתאם להסכם ההתקשרות, היה על התובעת להמציא כתנאי לזכאותה לתשלום להמציא למבקשת תוכניות ( (AS MADE ב-3 עותקים ועל גבי מדיה מגנטית בתכנת CAD או סמי אורגינליים בהעדר תכנון ממוחשב, אישור כל הבדיקות שנערכו לכל סוגי העבודות, יומני עבודה וההוראות המיוחדות שניתנו למשיבה במהלך ביצוע העבודה וכן אישור על היעדר תביעות עם הגשת החשבון הסופי. המבקשת טוענת כי מסמכים אלה לא הומצאו ומשכך החשבונות לא אושרו לתשלום ולא בוצע התשלום.

השני; המבקשת טוענת כי על אף אישור המבקשת את החשבונות, בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של חשכ"ל, מי שניהלה את הפרויקט והייתה אחראית על ניהול ההתחשבנות בין הצדדים, המבקשת חייבת סכומים מופחתים בגין שלושה מתוך ארבעת החשבונות שאושרו - מתוך חשבון שאושר בסך 44,623.70 ₪ בהתאם לכרטסת הנה"ח של חשכ"ל המבקשת חייבת סך של 21,652.49 ₪; מתוך חשבון מאושר בסך 137,980.74 ₪ חייבת המבקשת סך של 134,756.89 ₪; ומתוך חשבון מאושר בסך 356,568.09 ₪ חייבת המבקשת סך של 340,453.01 ₪. החשבון הסופי שאושר בסך 228,923.18 ₪ לא נרשם בספרי חשכ"ל, לטענת המבקשת, משהמשיבה לא המציאה את המסמכים שהיה עליה להמציא על פי ההסכם. לבקשת רשות להגן צורפה כרטסת שהוצגה ככרטסת הנהלת החשבונות של חשכ"ל.

1. המצהיר מטעם המבקשת, מהנדס המועצה, נחקר על תצהירו. באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, ומשהצעת בית המשפט למתן רשות להגן חלקית לא התקבלה על ידי שני הצדדים, נדרשת החלטה זו.

דיון

1. בחנתי את כתב התביעה ואת בקשת רשות להגן על נספחיהם, את פרוטוקול חקירתו של המצהיר מטעם המבקשת ואת טענות הצדדים בסכומים והגעתי לכלל מסקנה לקבל את בקשת רשות להתגונן בחלקה. אבהיר;
2. הליך סדר הדין המקוצר נועד למנוע דיוני סרק, כאשר ברור הדבר ואין כל ספק שלנתבע אין כל סיכוי להצליח בהגנתו, ואולם די שמבקש רשות להתגונן יצביע בתצהירו על הגנה אפשרית, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שיקבל רשות להתגונן מפני התביעה. זאת, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" וההנחה העובדתית שביסוד טענת ההגנה הנטענת בתצהיר מבקש רשות, להתגונן קורסת לחלוטין בחקירה הנגדית של המצהיר (ראו; ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518 (1882) (להלן: "עניין מנחם קיהל"); ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (Ltd) U.K, פ"ד מו (2) 273 (1992)).
3. בשלב זה בית המשפט אינו בודק את נושא המהימנות וככל ועולה שאם מבקש הרשות להתגונן יוכיח את טענותיו יוכלו אלו לשמש תריס ומגן מפני התביעה, ולו בדוחק, ניתנת רשות להתגונן. עם זאת, המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו. עליו לציין בתצהירו את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה (ראו; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390 (1999); ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (1.5.2006)).
4. עניינה של התביעה הוא ארבעה חשבונות בגין עבודות שביצעה המשיבה עבור המבקשת ואשר אושרו לתשלום על ידי המבקשת, מזמינת העבודות. אין מחלוקת כי המבקשת אישרה את החשבונות. כך עולה מתצהיר מהנדס המועצה בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, כך עולה מנספחי התביעה וכך גם אישר המצהיר מטעם המבקשת בחקירתו.
5. המצהיר מטעם המבקשת, מהנדס המועצה מר ג'רייס, אישר שהמשיבה ביצעה את כל העבודות וכי הוא אישר את כל החשבונות מושא התביעה (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 17.11.19 שו' 1-3).
6. טענת המבקשת בבקשה לאי תשלום חובה הוא בכך שבהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של החברה למשק וכלכלה אשר הופקדה על ההתחשבנות בין הצדדים, יתרת חובה בגין שלושה מבין ארבעת החשבונות קטנה יותר ולגבי כלל החשבונות אין למשיבה זכות לתשלומם משלא המציאה את המסמכים והתכניות שהיה עליה לצרף על פי ההסכם.

בחקירתו הנגדית כשנשאל מר ג'רייס, מדוע המועצה אינה משלמת את חובה למשיבה, השיב:

"התנאי הראשון שהוא גם מוסכם וכתוב בהסכם מול החב' משק וכלכלה, התנאי הראשון הוא שאני נכון מאשר את החשבון, והמועצה משלמת חשבון אחרי שמקבלת מחברת משק וכלכלה את תעודת החיוב. אם אין תעודת חיוב לכל חשבון שאני מאשר בסכום, המועצה לא משלמת. זה תנאי אחד. התנאי השני המצאת תכנית אס מייד בנייר והן בקובץ- אלו שני התנאים" (עמ' 2 שו' 5-8).

1. מר ג'רייס הבהיר: "...ברגע שאני מאשר את החשבון, המשכ"ל מהעביר למח' החשבונות והם משלמים" (עמ' 2 שו' 21-22) ואישר כי ככל שהמשיבה תמציא את תכניות AS MADE אישורי בדיקות ויומן עבודה , ישולם לה הסך של 560,000 ₪ (עמ' 3 שו' 25-27). במקום אחר נאמר סך של 563,000 ₪ (עמ' 4 שו' 21-22).
2. טענות המבקשת בצירוף דברי המצהיר מטעמה בתצהירו ובחקירתו הנגדית, מובילים למסקנה כי לגבי סך של 563,000 ₪, המבקשת אינה חולקת כי היא חייבת לשלם סכום זה, כפוף להמצאת תכניות AS MADE, יומני עבודה, אישור הבדיקות ואישור העדר תביעות בהתאם להסכם ההתקשרות (להלן: "המסמכים"). קיימת מחלוקת אם מסמכים אלה הומצאו למבקשת עובר להגשת התביעה. המשיבה הסכימה להצעת בית המשפט להעביר למבקשת את המסמכים (ראו עמ' 5 שו' 6-16). משכך, אין מקום להמשך ניהול ההליך בשאלה האם המסמכים הועברו למבקשת אם לאו, בשאלה האם התשלום מותנה בהמצאת המסמכים כולם או חלקם ולמתן רשות להגן למבקשת בגין סך של 563,000 ₪ שאינו שנוי במחלוקת.
3. אשר ליתרת סכום התביעה, טענת המבקשת שעל אף שהיא אישרה את החשבונות, לגבי שלושה מבין ארבעה חשבונות יתרת חובה קטנה יותר בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של חשכ"ל המנהלת את הפרויקט ואת ההתחשבנות בין הצדדים, מעוררת שאלה. בתצהירו, מפרט מר ג'רייס המהנדס המועצה, בין היתר, את דרך ביצוע התשלום למשיבה. מבלי לקבוע מסמרות עולה לכאורה כי ניתן להפחית מחשבונות שאושרו על ידי המבקשת מקום שהעבודה לא נעשתה לשביעות רצון או בגין עבודות שלא בוצעו וכי חשבון שיאושר ישולם תוך 60 יום ממועד אישורי על ידי המפקח מטעם המבקשת או חשכ"ל. אזכיר חשבונות המשיבה אושרו על ידי המבקשת עוד בחודש מאי 2018. המבקשת אינה טוענת לליקויים או חסר בעבודות שביצעה המשיבה. מר ג'רייס אף אישר שכל העבודות בוצעו. לא ברור אפוא כיצד המבקשת טוענת כי בידי חשכ"ל להפחית מחשבונות שאישרה.
4. ביתר שאת מתחדדת השאלה לאור עדותו של מהנדס המועצה, מר ג'רייס העיד "אני לא צינור, ואני המפקח ואני הכל" (עמ' 4 שו' 31). לכך יש להוסיף על פניו, לא ניתן ללמוד כי הכרטסת שצורפה לתצהירו של מר ג'רייס היא אכן כרטסת הנהלת החשבונות של חשכ"ל.
5. שאלות אלה מצריכות ברור, ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי אין בהן להקנות למבקשת הגנה ולו בדוחק, בגין הסכום השנוי במחלוקת, בסך 217,285.67 ₪.
6. ערה לטענת המשיבה ולפיה המתנתה לתשלום לאחר ביצועה את העבודות ואישור החשבונות גורמת לה נזק. עם זאת, נטיית בתי המשפט היא שלא לחסום את דרכו של נתבע להתגונן בפני תביעה גם אם בידו הגנה דחוקה. לכך יש להוסיף כי המבקשת הפקידה בקופת בית המשפט את מלוא סכום התביעה.
7. התוצאה היא;

המשיבה תמציא למבקשת תוך 30 יום את התכניות והמסמכים המפורטים בסעיף 12 לתצהירו של המצהיר מטעם המבקשת. המבקשת תשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך של 563,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת המסמכים.

ניתנת רשות להתגונן למבקשת בגין סך של 217,285.67 ₪ מסכום התביעה.

התצהיר שניתן בתמיכה לבקשת רשות להגן יהווה כתב הגנה.

הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בתוך 60 יום.

דיון מקדמי, במעמד בעלי הדין, נקבע ליום 22.3.2020 שעה 9:30.

עד ליום 1.2.2020 תגיש המבקשת לתיק בית המשפט פרוט בטבלה של התייחסותה לחשבונות המשיבה, אליה יצורפו האסמכתאות בגין החשבונות והדיווחים שהמבקשת הגישה לחשכ"ל בגינם והתייחסות שכ"ל, ככל שקיימת, לדיווחים וחשבונות אלה.

המשיבה תהיה רשאית להגיב עד ליום 22.2.2020.

בשים לב שהבקשה לרשות להגן התקבלה בחלקה הקטן, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תש"פ, 20 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.